בזוס עסוק בביוב ובגוגל סופרים פסנתרים: מה רוצים המנהלים הגדולים בראיון עבודה

לאחר שנים של לימודים ארוכים ומתישים מגיע השלב הבא - בניית הקריירה. השלב הזה כולל מרתון של שליחת קורות חיים לכל יעד רלוונטי במטרה לאתר משרה איכותית בתנאים מתגמלים - כמו אופציה לסיבוס מפנק, ואם אפשר גם שולחן סנוקר ואקס־בוקס במבואה של מתחם ההייטק וחדר כושר מדוגם.

● המבחן הבא של שוק העבודה: לקלוט בחזרה את משרתי המילואים ​​​​​​
● פודקאסט | איך משיגים שביעות רצון בקרב 96% מהעובדים גם בחברה שגדלה כל הזמן?

אך לפני כל זה, יש עוד משוכה שצריך לעבור, ראיון העבודה. יש לא מעט מעסיקים שהפכו את השלב הזה לחזות הכול ואף הצליחו להפיק ממנו מטעמים, בעזרת שאלות יצירתיות ומסובכות שנועדו להקשות ולהבחין בין הטובים לטובים ביותר.

הינה כמה מתאבנים לחימום: "תאר את הצבע הירוק לאדם שאינו רואה", או "אם היית מאכל, מה היית?" וגם: "אם היית זוכה מחר ב־5 מיליון שקל, האם היית מגיע לעבודה?" - שאלות שכמעט תמיד מותירות את המועמד מהוסס ומבולבל.

האגדות האורבניות, ואולי לא מדובר רק באגדות, מספרות שמייסד אמזון ג'ף בזוס אהב לאתגר מועמדים לתפקידים בחברה. הוא חד להם חידות פשוטות לכאורה, אך מורכבות וקשות למענה בפועל, כמו: "מדוע מכסי הביוב במדרכות ובכבישים הם עגולים ולא מרובעים?" (תשובות לשאלות מצורפות בסוף הכתבה).

אי אפשר להתעלם מכך שיש בשאלה יציאה מהמסגרת - שהרי כולנו נתקלים ביומיום במכסים הללו ומעולם לא חשבנו על הצורה או על המראה שלהם. זו שאלה שמזמנת חשיבה יצירתית בשילוב הבנה בסיסית בגיאומטריה והיגיון פרקטי.

"האם אתה אדם חכם או אדם יצירתי?"

אבל בזוס אינו לבד בגישה הזו. גם סטיב ג'ובס ממייסדי אפל התהדר, מתברר, בשאלות ובחידות. הוא אף היה ידוע כאדם חד, יצירתי ולעיתים בלתי צפוי, והראיונות שהוא ערך שיקפו זאת היטב. למרות שאין תיעוד רשמי מלא של כל השאלות שהוא שאל, לאורך השנים פורסמו עדויות וסיפורים של מועמדים לעבודה באפל, שתיארו במידה מסוימת את אופיו החידתי והפילוסופי.

מסופר כי הוא לא חיפש רק מועמדים בעלי כישורים טכניים, אלא הוא רצה לדעת איך אנשים חושבים. אחת השאלות שהוא אהב לשאול בראיונות הייתה: "האם אתה אדם חכם או אדם יצירתי?" - בשאלה הזו ייתכן וג'ובס ביקש לראות איך המועמד מגדיר את עצמו ומה הוא מעריך בעצמו יותר, שכן עליו לבחור רק תשובה אחת מבין שתי האפשרויות ולפרט על כך.

אי אפשר להמשיך לסקור נושא זה מבלי להזכיר את אילון מאסק מבעלי SpaceX וטוויטר (X), שלפחות בעבר הרחוק, סופר שנהג לשאול מועמדים לעבודה שאלות לא שגרתיות, בלשון המעטה.

אפשר שגולת הכותרת של שאלותיו הייתה: "מה אתה חושב על האינטליגנציה שלך?" לא מדובר כמובן בשאלה תמימה. זאת משום שתפקידה היה לסנן מועמדים בעזרת "מלכודת"; שכן מאסק חיפש אנשים בעלי ביטחון עצמי, אך נמנע מלגייס מועמדים שחצנים.

מייסד מיקרוסופט ביל גייטס היה ידוע, כך מספרים, כאדם שיודע להעריך מאוד חשיבה לוגית, יצירתיות ויכולת לפתור בעיות, ולאו דווקא העדיף ידע טכני גרידא. בראיונות עבודה, במיוחד בתקופה המוקדמת של מיקרוסופט, שאל גייטס מרואיינים שאלות לא שגרתיות. מטרת השאלות הייתה לבדוק איך המועמד חושב, מתמודד עם אי ודאות ומפרק בעיות מורכבות בזמן אמת.

אחת השאלות שיש שמייחסים אליו היא: "יש לך שעון חול של 7 דקות ואחד של 4 דקות, איך תמדוד בדיוק 9 דקות?". כמו שניתן להבין, גייטס לא חיפש תשובות נכונות בלבד, אלא בעיקר איך המועמד חושב. התהליך, ההיגיון והדרך שבה הוא תוקף את הבעיה - היו חשובים לו הרבה יותר מהפתרון.

"כמה כדורי גולף נכנסים למטוס בואינג 747?"

האחרונים בשרשרת הטייקונים הטכנולוגיים הם הצמד לארי פייג' וסרגיי ברין, מייסדי גוגל. שאלתם צנועה ביחס לאחרות, אך עדיין ייתכן שהיא ממחישה ולו במעט את ייחודיותם ואת האופן שבו הם נהגו לברור ולסנן את המועמדים לחברה שלהם, לפחות בתחילת הדרך.

כך למשל מסופר, כי הם שאלו את המועמדים לעבודה את השאלה: "כמה פסנתרים יש במנהטן?" - על פניו שאלה תמוהה ואף מזכירה שאלות בנוסח דומה דוגמת: "כמה כדורי גולף נכנסים למטוס בואינג 747?" המיוחסת אף היא לביל גייטס.

כמובן שאין תשובה מדויקת לשתי השאלות הללו, אז מדוע בכל זאת שואלים אותן? הרציונל שמאחורי "שאלות הערכה" אלו הוא לא בהכרח לבדוק יכולת מתמטית ולקבל בתשובה מספר מדויק, אלא להבין תהליכי חשיבה.

על פי מבנה התשובה של המגויס, אפשר במידה כזו או אחרת לבחון אם הוא יודע לפרק בעיה מורכבת לבעיות קטנות יותר. זאת מכיוון שהתשובה בודקת למעשה יכולות ניתוח, הערכה, חישוב גס והיגיון.

ניתן גם להניח כי בראיון שכזה יש רצון לבדוק אם המועמד לגיוס שואל שאלות המשך כמו: "האם הכוונה לפסנתרי כנף או גם לפסנתרים חשמליים?" או "האם יש לספור גם פסנתרים המצויים במתחמים ציבוריים כמו קונסרבטוריונים ואולמות מופעים?"

הרעיון בשאלות שכאלה הוא בעיקר לבחון אם המרואיין יידע לכמת תוצאה, גם אם אין לו מידע זמין והמשימה נראית בלתי אפשרית.