בדברים שנשא נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בישיבת הממשלה שהתכנסה הבוקר כדי לדון בתקציב המדינה לשנת 2026, הוא התייחס למסגרת התקציבית המוצעת של גירעון שיעמוד על 3.6%. גרעון זה, לדבריו, "יאפשר להפחית בשנת 2026 את יחס החוב-תוצר ברמה מסוימת". יחס החוב-תוצר של ישראל עמד על כ-60% ובעקבות המלחמה הגיע כמעט ל-70%. לדברי הנגיד בשנת 2030 ראוי שיתייצב על 65%.
● הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד ש'?
● ישראל וארה"ב לקראת סגירת הסכם סחר: המכסים יופחתו, אבל לא באופן אחיד
עם זאת, בשבוע האחרון התקיימו דיונים בין מערכת הביטחון למשרד האוצר, במהלכם הנחה ראש הממשלה בנימין נתניהו להכין תכנית תקצוב רב שנתית בעלות של 350 מיליארד שקל. הנגיד התייחס לכך והזהיר כי "רמה כזאת של הוצאות ביטחון, לצד התוואים הקיימים של ההוצאות האזרחיות ושיעורי המס הנוכחיים, אינם תומכים בירידה של יחס החוב לתוצר ואף יביאו לעליה מתמשכת וניכרת שלו ותחת תרחישים מסוימים להתקרב לרמה של 80 אחוזי תוצר לקראת סוף המתווה. זאת, גם אם התוצר יצמח בהתאם לפוטנציאל, ואף יותר מכך".
בנוסף, ירון קרא לחברי הממשלה לצמצם תקציבים היוצרים תמריץ לאי יציאה לשוק העבודה ולחוסר רכישת השכלה: "תקציבים אלה פוגעים בצמיחה וברמת החיים בטווח הארוך והשפעתם תלך ותגדל עם השנים".
הנגיד התייחס גם לחוק הגיוס המוצע: "השימוש בימי מילואים כתחליף להרחבת הצבא הסדיר בשירות חובה הוא יקר הן תקציבית והן בשל אובדן ימי עבודה ושיבוש שוק העבודה האזרחי. גם מתן הפטור לאוכלוסיות שמשתתפות בשיעור נמוך בשוק העבודה, מכביד את הנטל על האוכלוסיה העובדת, מגדיל את הנטל התקציבי ופוגע בצמיחת המשק".
"עיוות במערכת המס"
תקציב 2026 כולל גם צפי להכנסה מעסקת וויז בסך של כ-10 מיליארד שקל. ירון מזכיר כי מדובר בסכום חד פעמי ולכן הפחתות המיסים ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' מתגאה בהן עלולות שלא להתכנס למסגרת התקציב: "הצעת התקציב הנוכחית, הכוללת הפחתות מסים פרמננטיות עלולה להוביל לגידול בגירעון המבני - גם אם השנה היא מאוזנת, ולהקשות על הפחתת יחס החוב לתוצר בשנים הבאות. על פי אומדני האוצר, תוכנית ריווח מדרגות המס מאוזנת אל מול הגידול בגבייה ממס רכוש בהבשלה מלאה. אולם, לפחות ב2026, שילוב התוכניות הוא גירעוני בהיקף של מיליארדי שקלים, שכן היישום של הצעת מס רכוש הוא הדרגתי. בנוסף, ההצעה להעלות את תקרת הפטור ממע"מ על יבוא אישי גורעת מיליארד ש"ח מההכנסות ומייצרת עיוות במערכת המס. לכן במיוחד חשוב האיזון התקציבי התלוי ביישום צעדים שכנגד, כגון מע"מ תיירות".
הנגיד הביע תמיכה ברפורמות המופיעות בחוק ההסדרים - ובהן הרפורמה במשק החלב, קידום הדיגיטציה בממשלה, קידום בנייה לשכירות ארוכת טווח והחלת מע"מ על תיירות, כאמור. יחד עם זאת הוא תקף את הממשלה על ההחלטה להעביר את כספי התכנית הלאומית לפיתוח כלכלי בחברה הערבית למשרד לביטחון לאומי: "מהלך זה מביא, בפועל, לקיצוצים תקציביים נרחבים בתחומי החינוך, התעסוקה, התחבורה, הבינוי, התכנון העירוני והרשויות המקומיות, ולעצירה של יישום פעולות הממשלה בתחומים אלו. בנק ישראל מתנגד להצעה לפגוע בתוכנית 550 בשל השפעותיה החיוביות המוכחות על ההשכלה והתעסוקה בחברה הערבית, לצד התרומה הפוטנציאלית הניכרת לצמיחת המשק כולו מצמצום פערי התעסוקה ופריון העבודה בין החברה הערבית לשאר האוכלוסייה".
הנגיד התייחס גם לרפורמות הפיננסיות, ובכללן אלו הקשורות בבנקאות. מוקדם יותר היום התבטא שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בחריפות נגד הבנקים והבטיח "מס גדול וקבוע", אף שאינו נכלל בהצעת התקציב המקורית שהוגשה לממשלה. עבור הנגיד זה היה סולם שאפשר לו להתעלם מנקודת המחלוקת הבוערת הזאת.
הוא התייחס בחיוב לרפורמה המאפשרת הקמת בנקים קטנים על ידי גופים מוסדיים, אך הסתייג מקידומה המהיר בשל פערי רגולציה. לדבריו, "חשוב יהיה להקדיש חשיבה מסודרת לאופן הפיקוח על חברות ההחזקה של אותם בנקים. מאחר ושאלת הפיקוח כוללת היבטים מורכבים מאוד לרבות נושאים של יציבות פיננסית ושל ממשקים בין רגולטורים שונים, אני מציע להקדיש לה חשיבה מסודרת ורק לאחר מכן - ככל שצריך - לגשת לחקיקה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
