אושרו בטרומית: החלשת היועמ"שים ומינוי נציב שירות המדינה ללא מכרז

מליאת הכנסת אישרה היום (ד') בקריאה טרומית את הצעת החוק של ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) להחלשת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה. ההצעה, שאושרה בתמיכתם של 58 חברי כנסת מול 50 מתנגדים, מבטלת את כפיפותם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה למערך הייעוץ המשפטי לממשלה בראשות עו"ד גלי בהרב-מיארה, וקובעת כי הם יהיו נתונים להשפעה מצד מנכ"ל המשרד הממשלתי והשר המכהן באותו משרד.

● השינוי בדיני החוזים אושר, אך בתי המשפט מאותתים כי הדרך ליישום ארוכה
● היועצים המשפטיים לכנסת חרגו מסמכותם? זה מה שהם אמורים לעשות
● רוטמן מקדם: היועמ"ש הבא יוכל להיות פוליטיקאי

נכון להיום, היועצים המשפטיים בכל אחד ממשרדי הממשלה כפופים מינהלית למנכ"ל המשרד ומקצועית ליועמ"שית. לפי הצעת החוק, הכפיפות המינהלית למנכ"ל תישאר, אך יועמ"ש המשרד יהיה רשאי להתייעץ בלבד עם היועצת המפטית לממשלה - מבלי להיות כפוף לה מקצועית.

לפי הצעת החוק, "ליועץ המשפטי של משרד ממשלתי עצמאות במילוי תפקידיו וסמכויותיו, והוא אינו כפוף ליועץ המשפטי לממשלה או למי מטעמו".

עוד נקבע בהצעה כי יועמ"ש המשרד יהיה הגורם היחיד שינחה את מייצגי המדינה בערכאות לגבי העמדה המשפטית של המשרד הממשלתי, ואלה יהיו חייבים להציג את עמדתו כעמדת המשרד.

הצעת החוק אף קובעת כי השר במשרד יוכל להנחות ישירות את יועמ"ש המשרד לפרסם תזכיר חוק או תקנות (טיוטה של הצעת חוק ממשלתית), ועל היועמ"ש יהיה לפרסם את התזכיר "בהקדם האפשרי". אם היועמ"ש לא יפרסם את התזכיר, השר עצמו יוכל לפרסמו.

לפי דברי ההסבר, מטרת הצעת החוק היא "לחזק את מעמדם ואת עצמאותם של היועצים המשפטיים של המשרדים הממשלתיים, כך שיורחבו שיקול-דעתם וסמכותם בתחומים עליהם אמון המשרד הממשלתי בו הם מכהנים". אלא שמשמעות ההצעה היא ביטול עצמאות היועצים המשפטיים מול לחצים אפשריים מצד השר והמנכ"ל - המתמנה לרוב כמשרת אמון מטעם השר - כך שלא יוכלו עוד לפעול לפי הנחיית היועצת המשפטית לממשלה.

המשנה ליועמש"ית: "ההצעה היא זאב בעור של כבש"

בעקבות אישור הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה ביולי 2025 אמרה היועמ"שית בהרב-מיארה כי "הצעת החוק נועדה להפוך את הייעוץ המשפטי הציבורי לגוף המשמש כמשרת אמון של הדרג הפוליטי. בניגוד לשמה, ההצעה לא מחזקת את 'עצמאות' היועצים המשפטיים למשרדים, אלא מחלישה אותם".

בחוות-דעת שחיבר המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, הוא כינה את הצעת החוק "זאב בעור של כבש". לדבריו, הצעת החוק "איננה מבקשת כלל לקדם את מעמדם ואת עצמאותם של היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה, כי אם להסיר את כבלי החוק והמשפט מעל שרי הממשלה ומשרדיה באמצעות החלשת מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, בדרך של פירוקו לגורמים והכפפתו לדרג הפוליטי, תוך פגיעה קשה בשלטון החוק, במינהל התקין, בזכויות הפרט ובאינטרס הציבורי הרחב".

המכון הישראלי לדמוקרטיה כתב בחוות-דעת שגיבש לגבי הצעת החוק כי היא "עתידה לפגוע פגיעה קשה וחמורה במקצועיות מערך הייעוץ המשפטי לממשלה כולו וביכולתו לשמור על שלטון החוק". עוד קבעה חוות-הדעת כי ההצעה לאפשר לכל משרד ממשלתי לפעול באופן עצמאי מבחינה משפטית, עלולה להוביל "למדיניות משפטית סותרת ומפוצלת".

נתניהו יוכל למנות את נציב שירות המדינה ללא מכרז

מוקדם יותר אישרה הכנסת בקריאה הטרומית גם את הצעת החוק של ח"כ עמית הלוי (הליכוד). ההצעה, שעברה בקולותיהם של 60 חברי כנסת מול 46 מתנגדים, קובעת כי ראש הממשלה בנימין נתניהו יוכל למנות את נציב שירות המדינה - החולש על אלפי עובדי ציבור - ללא מכרז והליך תחרותי. ההצעה אף מסמיכה את נתניהו למנות ממלא-מקום לנציב לתקופה של 6 חודשים, ואף להאריך את התקופה "בנסיבות מיוחדות".

הצעת החוק נועדה לעקוף את פסיקת בג"ץ בנושא ממאי 2025. נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, פסק אז כי נציב שירות המדינה הוא שומר סף, המעורב במינוי בכירים במערכת אכיפת החוק (כולל אלה המשפיעים על משפט נתניהו), ועל כן הליך מינויו מחייב הליך תחרותי בקרב מועמדים שייבחנו לפי שיקולים מקצועיים.

לפי דברי ההסבר, הצעת החוק נועדה לבטל את הכללים שנקבעו בפסק הדין של בג"ץ, אשר "חרג מלשון החוק הברורה ויצר בפועל חובה שלא נקבעה על-ידי המחוקק ולא עלתה על דעתו. התיקון המוצע נועד להשיב את הסמכות לרשות הממנה - הממשלה - בהתאם לרצון המחוקק המקורי ולתקן את השינוי שיצר פסק הדין. מטרת התיקון היא להבהיר באופן חד-משמעי כי מינוי נציב שירות המדינה אינו מחייב קיום מכרז או כל הליך תחרותי אחר, וזאת בדומה למשרות בכירות אחרות אשר לגביהן אין חובה תחרותית".

בג"ץ פסל בהחלטתו את הליך המינוי שביקשה הממשלה לקדם לתפקיד הנציב, ואשר לפיו מחליפו של פרופ' דניאל הרשקוביץ לתפקיד אמור היה להיבחר על-ידי נתניהו ולהיבחן על-ידי הוועדה למינוי בכירים. ועדה זו בוחנת אך ורק היבטים הנוגעים לטוהר המידות של המועמד, ואינה עוסקת בכשירותו המקצועית ובהתאמתו לתפקיד. מאז מונה הרשקוביץ לממלא-מקום הנציב.

בג"ץ קיבל את הבקשה לקיים דיון נוסף בפסק הדין, אשר בו היה מצוי המשנה לנשיא, השופט נעם סולברג, בדעת מיעוט, והדיון אומנם התקיים, אך טרם התקבלה החלטה בנושא.