"לא שמיש ופחות בטיחותי": איזה עתיד צפוי לאצטדיון הלאומי לשעבר?

1 מה צפוי לאצטדיון רמת גן?

השבוע מארחת קבוצת הכדורגל הפועל רעננה מהליגה הלאומית את מכבי חיפה מליגת העל, במסגרת משחק גביע באצטדיון רמת גן. מה שהיה עד אמצע העשור הקודם האצטדיון הלאומי של ישראל, הפך למגרש ביתי של קבוצות קטנות מהליגה הלאומית, ויציעים שראו בעבר 50 אלף צופים ויותר, יכולים להכיל עכשיו לא יותר מ-5,000.

● מאיה אבירן רכשה את מלוא הבעלות על חברת ההשמה "עמדה"
● ריזורט תיירות מרפא: ההשקעה החדשה של ברקליס בים המלח

הכול בגלל שאלת היסוד שמלווה כבר שנים את המונומנט הספורטיבי הלאומי לשעבר: להרוס, או לשקם? הדעות בעניין חלוקות, והתוצאה היא שהאצטדיון לא נהרס אמנם אך גם לא שוקם, וחלק גדול מיציעיו אינו שמיש. למעשה, האצטדיון שנבנה ב-1950 לא משמש לאירועים בינלאומיים כבר 12 שנים.

בתחילת העשור הקודם יזם ראש העיר רמת גן דאז, צבי בר, תוכנית לבנייתו מחדש של האצטדיון, הסבתו ל-60 אלף מקומות ישיבה ולהוסיף לו שטחי מסחר ומגדל משרדים, בהשקעה של כמעט מיליארד שקל. התוכנית נגנזה, בשל היעדר מקורות מימון או הוכחת היתכנות כלכלית. ראש העיר שבא אחרי בר, ישראל זינגר, הפך את התוכנית ב-180 מעלות ודיבר על הצורך להרוס את אצטדיון רמת גן ולהקים תחתיו רובע ספורט. גם תוכנית זו לא קודמה.

"נדרשת השקעה של עשרות מיליוני שקלים בשיפוץ האצטדיון, שלטעמנו צריך להכיל לפחות 40 אלף צופים", אומר דובר התאחדות הכדורגל, שלומי ברזל. "בישראל של שנות השישים, עם אוכלוסייה של קרוב ל-3 מיליון נפש, איכלס האצטדיון כ-55 אלף צופים. היום, עם אוכלסיה של 10 מיליון נפש, אין למדינת ישראל אצטדיון לאומי ו/או אצטדיון בקיבולת של מעל ל-30 אלף צופים. משחקי נבחרת ישראל, טרם ה-7 באוקטובר, משכו אליהם בקלות קהל של כ-30 אלף, ומשחקי גמר גביע המדינה בהשתתפות המועדונים הגדולים יכולים בקלות להביא גם 50 אלף צופים".

נציין כי אם רוצים להשיב את האצטדיון למעמדו הבכיר, גם עשרות מיליונים לא יעזרו. לשם השוואה, עלות ההקמה של אצטדיון סמי עופר בחיפה הגיעה לכחצי מיליארד שקל, ועלות שיפוץ בלומפילד ביפו עמדה על כ-450 מיליון שקל.

ואולם עתיד האצטדיון תלוי לא רק בהתאחדות הכדורגל, אלא גם בבעלי הקרקע - רמ"י (שני שלישים) ועיריית רמת גן (שליש). רמ"י לא הביעה עמדה רשמית בנושא, וראשי העיר הביעו כאמור דעות סותרות בעניין. ראש העיר הנוכחי, כרמל שאמה הכהן היה מאלה שצידדו בשיקום האצטדיון, אך עם הזמן שינה את עמדתו, כשנודע לו שעיריית רמת גן מחזיקה בשליש מהקרקע, ועל כן תיהנה מהכנסות משמעותיות מהפיכת האצטדיון לאזור תעסוקה.

"מדובר במנוע כלכלי אדיר לעיר, שיניב הכנסות גם מדמי חכירה מלבד הארנונה, והתחלנו להתקדם ולבחון את האופציה הזו מול הממשלה מבחינה משפטית וכלכלית", הוא מספר. "אבל לפני כמה שנים הוקמה ועדה לחלוקת הכנסות מארנונה בין רמת גן לבני ברק, והכול נעצר. האצטדיון כמעט לא שמיש, פחות בטיחותי, ואני לא רואה אותו מתרומם מחדש לאירועים בינלאומיים. אני יודע שלהתאחדות יש מוטיבציה, ושהיא פועלת מול שר הספורט להשקעות בחידוש האצטדיון, אבל אני מסופק לגבי מידת הישימות של זה".

מכל מקום, העדפתו הטבעית היא לקחת את כל האזור של קניון איילון, המטווח והאצטדיון, ולתכנן אותו מחדש כמרכז צפוני של העיר לטובת הציבור שיהיה מיועד לתעסוקה, פנאי, חינוך ועוד.

2 אקדמיה

אוניברסיטת בר-אילן, בהובלת הנשיא פרופ' אריה צבן, תעניק תואר דוקטור לשם כבוד לשליח המיוחד של ארה"ב, סטיב ויטקוף, "כהוקרה על מאמציו הדיפלומטיים יוצאי הדופן להשבת החטופים ועל תפקידו המרכזי בקידום נורמליזציה אזורית במהלך מלחמת חרבות ברזל". זאת, כמובן, כחלק מהחזון של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.

ויטקוף מצטרף לרשימה של דמויות בינלאומיות שקיבלו תואר זה מבר-אילן, ביניהם חתן פרס נובל אלי ויזל, נשיא ארה"ב לשעבר ג'ורג' בוש, ראש ממשלת בריטניה לשעבר מרגרט תאצ'ר, נשיא בריה"מ לשעבר מיכאיל גורבצ'וב, וראשי ממשלת ישראל לשעבר יצחק רבין, שמעון פרס ואריאל שרון.

 סטיב וויטקוף / צילום: ap, Evelyn Hockstein

לדברי פרופ' צבן, "מנהיגותו הערכית של מר ויטקוף סייעה לשים קץ למלחמה הארוכה והכואבת בתולדות ישראל, ולהחזיר את החטופים לחיק משפחותיהם. בזכות אמפתיה יוצאת דופן, הוא הצליח להגיע למקומות שאחרים כשלו בהם, ולהניע את הקהילה הבינלאומית לפעולה למען ערכי החירות, הצדק והביטחון באזורנו".

3 פרסום

תקציב הפרסום של רשת המיצים rebar עובר למשרד הפרסום אברהם, בהובלת המנכ"ל רועי חננאל, והוא ימוקד בעיקר בדיגיטל ובסושיאל. "השנה אנחנו מציינים 20 שנה לרשת, וזו הזדמנות מצוינת למנף את הנכסים הקיימים לצד חשיפה לחדשנות", מסבירה סמנכ"לית השיווק אירית גילן.

"בצד הפעילות השוטפת, אנו מתכוונים לשים פוקוס על חיזוק הנכסים הדיגיטליים. בחודשים הקרובים נשיק אתר איקומרס חדש, שיאפשר את העמקת האחיזה בתחום המשלוחים הצומח של החברה".

 סניף של רשת rebar / צילום: אסף וידר

רשת rebar נמצאת בבעלות שלושת המייסדים - איתמר חפץ, אלדן ניסנבאום, תומר הרפז - וכן וקרן ההשקעות מנור אוורגרין. נכון להיום היא כוללת 113 סניפים ברחבי הארץ, ממג'דל שמס שבצפון ועד אילת שבדרום.

4 קולינריה

עם הפנים לקהילה העסקית: השף מושיק רוט פותח לראשונה את מסעדתו &Moshik בשרונה תל אביב לאירועים פרטיים ועסקיים בצהריים. המסעדה שעוצבה על ידי האדריכל פיצו קדם תהפוך לחדר הפרטי של חברות והנהלות, ותוכל לארח עד 25 אורחים בחוויה סגורה. במסגרת המהלך, המסעדה תציע תפריט טעימות עסקי ייעודי.

 מושיק רוט / צילום: אסף קרלה

5 מינויים חדשים

ד"ר רוני בן-פורת נבחרה לכלכלנית הראשית של רשות התחרות, ותעמוד בראש המחלקה הכלכלית. היא הצטרפה לרשות ב-2015, ובתפקידה האחרון שימשה כמנהלת במחלקת שווקים. לדברי הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, "רוני מביאה עמה שילוב יוצא דופן של מצוינות, ידע מעמיק וניסיון עשיר בעשייה בליבת הרשות ובניהול. אני בטוחה שתרומתה בתפקידה החדש תהיה נכס משמעותי בהתמודדות עם האתגרים העומדים בפנינו".

 ד''ר רוני בן-פורת / צילום: יח''צ

שורה של מינויים בחברת הדשנים "דשן גת": אורי פדרמן, 42, מונה למנכ"ל בישראל במקביל לתפקידו כמנכ"ל הגלובלי; זיו אידל, 40, מונה למנהל מפעל דרום; וטל בוגטוס, 53, מונה לסמנכ"ל מכירות בינלאומיות.