מחיר הבגידה: הודעת הוואטסאפ שעלתה לגרוש בפנטהאוז

האם פתק שאדם כתב בהיותו שיכור תופס משפטית? האם הודעת וואטסאפ יכולה להעביר זכויות בדירת פנטהאוז, גם ללא רישום? האם בן זוג "חלש", שהשקיע את זמנו במשק הבית אך חסר יכולת השתכרות עתידית, זכאי לחלוקה לא שוויונית של רכוש? והאם סיוע כלכלי של הורי אחד מבני הזוג משפיע על אופן חלוקת הדירה?

בסוף ינואר פסק בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין ערעור שהוגש במסגרת סכסוך כספי בין בני זוג לשעבר, הורים לשני ילדים. עם תחילת הקשר היה הגבר בעל חברה, שביצע אקזיט בהיקף של כ־1.6 מיליון שקל, ואילו האישה עבדה בתחום האיפור. במהלך חייהם המשותפים הנכסים נרשמו על שמו של הגבר בלבד, בני הזוג לא ניהלו חשבון בנק משותף, והוא העביר לאישה כספים חודשיים לצורך הוצאות משק הבית.

● פסיקה תקדימית עשויה לפתור את סוגיית הבנים הממשיכים במושבים
● מי אחראי לתקן בלאי? תקנות חדשות מסדירות את שוק השכירות

המחלוקת בין הצדדים נסבה על שני עניינים מרכזיים: הראשון - פתק שכתב האיש, והשאלה האם יש לו משמעות משפטית מחייבת; השני - הודעת וואטסאפ, שלטענת האישה מזכה אותה בבעלות על דירת פנטהאוז.

בגדר מתנה בלבד

בליל סילבסטר כתב האיש פתק, שלטענתו נכתב כשהיה שיכור, ובו נכתב כי הרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים שייך לשניהם במלואו, גם אם הוא רשום על שם אחד מהם. לדבריו, לאחר שמצא את הפתק הוא קרע אותו, לטענתו כמעשה שטות. בית המשפט של הערכאה הראשונה נדרש לשאלה האם יש בפתק כדי ללמד על כוונת שיתוף ספציפי בכלל הרכוש, חרף הרישום הפורמלי על שמו של האיש. הערכאה הראשונה קבעה כי הפתק אכן מעיד על כוונת שיתוף, והורתה על חלוקה שוויונית של כלל הרכוש - שלוש דירות ונכס נוסף - בחלקים שווים. על קביעה זו הוגש ערעור.

בית המשפט המחוזי אישר כי הצדדים היו ידועים בציבור, אך קבע כי לא הוכחה כוונת שיתוף בנכסים. בפסק הדין נכתב כי "לצדדים לא היה רכוש משותף, אפילו לא חשבון בנק משותף, במהלך החיים המשותפים האישה עבדה מעט מאוד, הכנסתה הייתה צדדית והיא טיפלה בילדים, וכי הנכסים שנרכשו על ידי האיש מקורם ברכוש שנצבר לפני הקשר ומהלוואות שנטל. האישה כך לפי בית המשפט, לא תרמה מבחינה כספית, הצדדים בחרו שלא להינשא ואלו מלמדים על הפרדה רכושית". עם זאת, בית המשפט חלק על המסקנה שלפיה הפתק עצמו מוכיח כוונת שיתוף.

לפי בית המשפט המחוזי, לא ניתן להתבסס על הפתק כהוכחה חותכת להסכמה לשיתוף רכושי, והאישה אינה זכאית למחצית מכל רכושו של האיש. בית המשפט תהה מדוע הפתק הוזכר על ידי האישה רק בשלב העדות הראשית, ושאל: "כיצד האישה לא הזכירה את 'ראיית הזהב' שהייתה מצויה בידיה?". נראה, כך לפי בית המשפט, שגם האישה הבינה שפתק זה אינו בעל חשיבות או משמעות משפטית.

קביעה זו נשענה גם על ממצא נוסף: במועד כתיבת הפתק, האישה כבר קיימה קשר רומנטי עם גבר אחר, מאחורי גבו של האיש וללא ידיעתו. "לא ניתן להסתמך על פתק שבו יש התחייבות של האיש לשיתוף בנכסים, כאשר באותו מועד האישה הסתירה מפניו את המצב העובדתי שלפיו היא מקיימת כבר זוגיות אחרת עם חברו הטוב".

בנוסף, נקבע כי יש לראות בפתק התחייבות למתנה, וכי התנהגות מחפירה מצד מקבל המתנה מאפשרת לנותן לחזור בו. "ניתן לראות בהתנהגות האישה, שקיימה קשר אינטימי עם חברו ללא ידיעתו של האיש, משום התנהגות מחפירה המזכה את האיש לחזור בו מהמתנה וכאמור, קריעת הפתק, כמוה כחזרה ממתן המתנה".

עם זאת, בית המשפט קיבל את טענת האישה בנוגע לדירת פנטהאוז אחת. זאת, לאחר שהוצגה הודעת וואטסאפ ששלח האיש, ובה כתב: "רוצה להגיד לך כבר הרבה זמן שדירת הפנטהאוז תהיה רשומה בבעלותך כשתסתיים". לפי בית המשפט, בהתחייבות זו יש גמירות דעת ומסוימות ואין מניעה לאכוף אותה.

החלש מקבל יותר?

הכרעה אחרת, שניתנה היום, עסקה בסוגיה שונה אך משלימה: חלוקה לא שוויונית של דירת מגורים בין בני זוג. בית המשפט המחוזי בחיפה הפך פסק דין של הערכאה הראשונה, אשר הורה על חלוקה של 65% מהתמורה לאישה ו־35% לגבר בדירה בשווי 1.8 מיליון שקל, וקבע כי יש לחלק את הדירה באופן שוויוני.

ההליך עסק בבני זוג שהיו נשואים 17 שנים, התגרשו ולהם שלושה ילדים, ובבעלותם המשותפת דירת מגורים בצפון הארץ. בית המשפט קמא קבע כי האישה עבדה בהיקף מצומצם בלבד, השתכרותה עמדה על כשליש מהשתכרות האיש, וכיום היא אינה עובדת, לא השלימה לימודים והקדישה את זמנה למשק הבית ולגידול הילדים.

מנגד, האיש עובד באופן רציף, משתכר, ונהנה מתמיכה כלכלית מבני משפחתו. על רקע זה קבע בית המשפט קמא כי האישה היא בן זוג "חלש" במערכת היחסים, בשל "פערים במאזן הכוחות הפנימי שבין בני הזוג, ביכולת הכלכלית שלהם וביכולת השיקום העתידי ובאפשרות של כל אחד להשיא את פוטנציאל ההשתכרות שלו לנהל את חיו", והורה על חלוקה לא שוויונית של התמורה ממכירת הדירה. על כך הוגש ערעור.

בית המשפט המחוזי בחיפה חשב אחרת. לפי עמדתו לא היייתה הצדקה לסטות מחלוקה שוויונית. זאת בין היתר משום שהדירה נרשמה מלכתחילה בחלקים שווים, ומשום שהורי האיש תרמו תרומה כספית משמעותית לרכישתה.

"אנו סבורים כי סיועם של ההורים ברכישת הדירה, עשוי ליצור צפייה סבירה אצל האיש כי איזון המשאבים לגבי הדירה ייעשה באופן שוויוני. יש בכך אף שיקול תמריצי, לא להרתיע בני משפחה להושיט סייע לילדיהם בתחילת דרכם ולהימנע מיצירת קונסטרוקציות משפטיות לא רצויות ומאולצות", נכתב.

מספר התיקים:
עמש (ת"א) 74795-05-25
עמ"ש 25577-04-25