גוגל | ניתוח

תחרות באנבידיה או מיזם חלל: על מה תוציא גוגל 180 מיליארד דולר?

מנכ"ל גוגל הפתיע אמש כאשר חשף את הסכום העצום שהוא מתכנן לשים השנה על השקעות הוניות • המשקיעים קצת פחות אהבו את זה, אך מה בעצם פיצ'אי מתכנן? • שלושה תסריטים אפשריים

סונדר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: ap, Jose Luis Magana
סונדר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: ap, Jose Luis Magana

מנכ"ל גוגל, סונדר פיצ'אי, החליט להפתיע את המשקיעים והאנליסטים כאשר חשף כבר בעת הצגת הדוחות אמש (ד') את הקפיצה הנחשונית שהוא הולך לבצע בהשקעות ההוניות במהלך השנה הקרובה. לא פחות מ-175 מיליארד דולר, וייתכן שהנתון בכלל יסתיים ב-185 מיליארד. וגם כאן, המספר הוא זמני בלבד ומייצג את התחזית לתחילת השנה, והוא כפוף לשינויים ועדכונים גם בהמשך. האם הוא יכול לעלות אל מעבר ל-200 מיליארד דולר?

המחיר הכבד של התחרות עם אנבידיה: הסיבות לנפילת מניית AMD
נפלו במעל 50%: ייסורי המנפיקות הישראליות בוול סטריט

הניסוי של פיצ'אי מלמד שייתכן שהתשובה חיובית: החברה עקפה את התחזיות בכל תחום, ובמוצר הענן שלה, מנוע הצמיחה החשוב מכל - היא צמחה באופן מעורר השתאות ב-48%. כזכור, רק לפני שבוע מיקרוסופט פספסה בעסקי הענן, כאשר הצמיחה הרבעונית שלה בתחום ירדה מ-40% ל-39% והיא נענשה בהפחתה של 15% ממחיר המנייה מאז. מניית גוגל ספגה אחרי פרסום הדוחות בערב "רק" 2% ממחיר המניה שלה. במסחר המוקדם היום (ה') כבר רשמה ירידה של 3% והיא בדרך, ככל הנראה, לרדת שוב אל מתחת לרף 4 מיליארד דולר.

השקעת הענק בציוד הוני פירושו הרחבה מאסיבית של בניית של חוות שרתים, מעבדים גרפים ואולי אפילו קנייה או הפעלה של תחנות כח. גוגל, או כל חברה שהיא, מעולם לא הוציאה סכום כל-כך גדול על בניית תשתיות בשנה אחת. לשם השוואה, תחנת החלל הבינלאומית נבנתה בתקציב נמוך יותר של 150 מיליארד דולר, וגם זה על ידי קונסורציום של ממשלות כמו ארה"ב, רוסיה, קנדה, יפן והאיחוד האירופי. כל תוכנית אפולו לדורותיה עלתה 178 מיליארד דולר, והיא הסתכמה בהנחתתם של 12 אסטרונאוטים על הירח.

ההכרזה המפתיעה כאמור לא עשתה טוב למניית גוגל, אך לקבוצת המניות הקשורה בה - חברות שמהן היא קונה שירותים ומוצרים כמו ברודקום ואנבידיה - היא עשתה רק טוב. מניית אנבידיה עולה כעת ב-1.5% במסחר המוקדם, AMD עולה ב-1.4%, וברודקום עולה בכמעט 5%. ברודקום היא ספקית ההנדסה המרכזית של גוגל בפרויקט המעבדים הגרפיים שלה, TPU, ושותפה בפיתוח שבבי תקשורת.

למה להפתיע דווקא עכשיו?

מדוע החליט מנכ"ל גוגל להפתיע את המשקיעים ובעיצומם של דוחות כל-כך טובים "להחליק" את הנתון שבימים אחרים היו קשים לבליעה? הנה שלושה תסריטים אפשריים.

1תחרות באנבידיה: גוגל היא לקוחה של אנבידיה בכמה מחוות השרתים שלה, אך גם מתחרה חריפה שלה. מעבדי ה-TPU7 שלה מתחרים במעבדי בלאקוול של אנבידיה, ושבבי ה-ICI שלה מתחרים במעבדי אנבידיה המפותחים בישראל, כמו הבלופילד והספקטרום אקס.

גוגל הוכיחה ברבעון האחרון של השנה - זה שבו היא זינקה ב-48% בהכנסות מענן - שהיא מסוגלת למכור את השבבים שלה ללקוחות חיצוניים לאחר שבשנים האחרונות עשתה בהם בעיקר שימוש פנימי. בכירים בענף אף מודים כי עיקר הגידול שלה בישראל, למשל, נעשה במשרות בתחום פיתוח השבבים, ולא בפעילויות אחרות הקשורות לתוכנה או לענן - כלומר פנימית גם גוגל מתעדפת את פרויקט השבבים על פני עסקים אחרים. אחרי שנודע כי היא משרתת לקוחות ענק כמו מטא, אנתרופיק ומידג'רני, וכמה חברות להשכרת ענני AI (חברות "ניאו-קלאוד"), גוגל הוכיחה כי ביכולתה לספק לארגונים גדולים חוות שרתים המאכלסים בעיקר את השבבים שלה ופועלים על בסיס הטכנולוגיה שלה.

ייתכן מאוד כי חלק מבניית מתקני הענק תאפשר לה להתחרות באנבידיה באספקת שירותי ענן ו-AI שיבואו עם שבבים זולים יותר ומותאמים יותר להסקה, לצד שרתים מן המוכן. במקרה הזה תוכיח גוגל לא רק כי היא המתחרה המרכזית של אנבידיה, אלא גם כי היא יכולה להיות המנצחת של עידן ה-AI. בשביל חלום שזה, משתלם לפיצ'אי לשלם אפילו 200 מיליארד דולר בשנה.

2מיזם חלל: ההשוואה לתחנת החלל הבינלאומית איננה נטולת הקשר. כמו ספייס אקס ואילון מאסק, גם גוגל בוחנת את הרעיון להקים חוות שרתים בחלל. הוא נשמע תלוש מעט, אך יש מאחוריו הגיון: צוואר הבקבוק המרכזי בבניית חוות שרתים לעיבוד AI הוא תשתית חשמלית - ובמצב שבו לווין משייט בחלל, הוא יכול להנות מאנרגיה סולארית בחינם, כל היום. רשתות תקשורת לוויניות יכולות להיות יעילות ומהירות יותר מרשתות סיבים בינלאומיות - אך יש בהן חסרון אחד מרכזי והוא פליטת החום הרבה והקושי לצנן את הלווין, דבר שנפתר על הקרקע באמצעות מערכות קירור מתוחכמות. גוגל רואה במיזם הלווינים כתוכנית מעניינת לטווח הארוך, אך לא צופה שהוא יהפוך לממשי לפני 2031.

3להשקיע עוד כי אין ברירה: למנכ"ל גוגל זכורה עד היום שורת המחץ שאמר לפני שנה: אי אפשר שלא להשקיע בתשתיות AI - עדיף להשקיע יותר מדי מאשר פחות מדי. הפילוסופיה הזו השתלמה לגוגל לכאורה - שהשנה חצתה לראשונה את רף ההכנסות הרבעוני של 100 מיליארד דולר (קצב הכנסות שנתי של 400 מיליארד דולר ומעלה).

ועם זאת, קיים סיכוי שגוגל משקיעה בציוד הוני רק כדי להמשיך ולצמוח בקצב הנוכחי ולא לאבד מומנטום. הפספוס של מיקרוסופט מלפני שבוע מעיד על הסנטימנט השלילי שיכולים המשקיעים לייחס לחברה שפעילות הענן שלה לא ממשיכה לגדול בקצב מואץ. העובדה שגוגל לא חושפת כמה מההכנסות החדשות מיוחסות ל-AI ומה הרווחיות שהיא מספקת לה, רק מוסיפה לחשדנות של המשקיעים שלא יודעים כיצד לבלוע את המודל הכלכלי שמאחורי השקעות העתק.