התעשיות הביטחוניות הישראליות זוכות לביקושים ממקורות חדשים בעולם, ולאחר צעדי האמברגו במלחמה, בחברות הבינו שכדאי לפנות לשווקים חדשים. מי שמוצאת את עצמה מול התנגדות אמריקאית לפעילות השיווק שלה היא דווקא טורקיה, וברוסיה - החברות המקומיות צוברות הפסדים. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.
● הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרון - והיצוא הביטחוני מזנק
● זו אחת ממערכות הנשק המתקדמות בעולם והיא עכשיו בידיים של איראן
פרגוואי רוצה מערכות נשק ישראליות
אמריקה הלטינית היא יבשת שבשנים האחרונות הפכה לזניחה בשיעורה בהכנסות התעשיות הביטחוניות הישראליות, מול הצמיחה האדירה מכיוון אירופה ואסיה־פסיפיק. מחד, היצוא הביטחוני צמח ב־2024 ב־11.7% לכ־14.795 מיליארד דולר תוך שאירופה זינקה מ־35% ל־54% מכלל המכירות, אך מאידך צעדי האמברגו והרחקת החברות מתערוכות ביטחוניות מסוימות הבהירו כי החברות הביטחוניות הישראליות צריכות לפנות לשווקים חדשים. וכך, ניכרת בחודשים האחרונים פעילות הולכת וגוברת באמריקה הלטינית.
הלקוחה המפתיעה החדשה במגמה הזו היא פרגוואי. משלחת מטעם התעשייה האווירית והחברה הבת אלתא הגיעה לאחרונה לאסונסיון, לסדרת שיחות עם הצבא של פרגוואי לגבי בניית מערכת הביטחון המודרנית של המדינה, ושדרוג משמעותי של המערכות הקיימות. לפי דיווח באתר ZM, הרמטכ"ל של פרגוואי ושורת קצינים בדרגות שונות נכחו בעת הצגת היכולות הרלבנטיות של אלתא.
החברה הישראלית הציגה לפרגוואי כלים אוטונומיים, רכבים בלתי מאוישים וכלי טיס בלתי מאוישים, שעשויים להתאים לאופי הפעילות של הצבא המקומי. ברמה הרחבה, באסונסיון כבר סגרו עסקאות לרכישת מטוסי קרב מדגם סופר טוקאנו מברזיל, ורכבים ממוגנים מדגם M-ATV מארה"ב. לפי ZM, ברכבים הממוגנים שוקלים בפרגוואי להטמיע מערכות איסוף מודיעין, סיור ותצפית מתוצרת אלתא הישראלית.
רפאל החלה לבנות מפעל מנועים רקטיים בארה"ב
טקס הנחת אבן־פינה התקיים בסוף השבוע שעבר באינדיאנה, ארה"ב, לקמפוס הייצור חדש של חברת פרומת'אוס אנרג'טיקס. מדובר במיזם המשותף של רפאל וחברת קראטוס לייצור אמריקאי של מנועים רקטיים מוצקים וחומרי אנרגיה. הטקס, שנערך בשיתוף המרכז האמריקאי לייצור וחדשנות (ACMI), ממחיש את מעבר החברה משלב ההקמה לשלב מימוש אסטרטגיית הייצור האמריקאית, שתואמת את המדיניות של ממשל טראמפ. המפעל המשותף יספק רכיבים אנרגטיים לשילוב בטילים אמריקאים.
הקמפוס המתוכנן ישתרע על שטח של כ־2500 דונם, ויוקמו בו ארבעה קווי ייצור של מנועים רקטיים מוצקים, עם כושר ייצור של עד 800 טון של חומרי אנרגיה ואפשרות להרחבה עתידית. רפאל וקראטוס השקיעו כ־175 מיליון דולר בפרומת'אוס, סכום הכולל את רכישת הקרקע, הקמת המפעלים, הציוד והכשרת כוח האדם הנדרש להקמת מפעל הייצור המתקדם. לאחר השלמת הבנייה והעברת הטכנולוגיה של רפאל בהתאם להסכם, צפויה פרומת'אוס להתחיל בשנת 2027 בייצור מנועים רקטיים מוצקים.
באירוע השתתפו בכירים מהממשל האמריקאי, נציגי מדינת אינדיאנה ורשויות מקומיות, שותפים מהתעשייה וחברי הקהילה המקומית באינדיאנה. פרומת'אוס. הוקמה במטרה לתת מענה ישיר לאתגר של ייצור מקומי אמין ובקנה־מידה תעשייתי, באמצעות הסרת חסמים בשרשרת האספקה האמריקאית והעמדת יכולות ייצור נרחבות המאפשרות גמישות ומהירות למענה בביקושים לחימושים מתקדמים בזירות פעולה שונות.
סמן הלייזר החדש של מפרולייט
חברת מפרולייט מקבוצת SK של סמי קצב, מהבולטות בתחום האלקטרו־אופטיקה ליישומים ביטחוניים ואזרחיים, הודיעה השבוע על השקת "סטינג לומינה", סמן לייזר חדש בעל אורך גל כפול ופנס אינפרה-אדום (IR) מובנה, שהוצג לראשונה בתערוכת הביטחון הבינלאומית Enforce Tac שהתקיימה בגרמניה.
הסטינג לומינה פותח בשיתוף־פעולה עם יחידות מיוחדות, במטרה לתמוך ולשפר מגוון תרחישים טקטיים, לרבות לחימה בשטח בנוי ופעילות לילית חשאית. הסמן תוכנן לעבודה תחת הלמים גבוהים, מה שמאפשר את התקנתו על פלטפורמות מגוונות, לרבות מקלעים, רובי DMR ומגוון כלי נשק בקליברים שונים.
הסמן משלב לייזר גלוי, אדום או ירוק, המיועד לרכישת מטרה מהירה בטווחים קצרים, לצד לייזר IR ופנס IR בעל קוטר אלומה מתכוונן. תצורת ה־IR מיועדת לשימוש עם אמצעי ראיית לילה ומותאמת במיוחד לתרחישים אורבניים וללחימה בטווחים קצרים. בצד התפעולי, הסמן מצויד במנגנוני הגנה מובנים למניעת הפעלה מקרית של לייזר גלוי או מעבר לעוצמות הארה גבוהות.
המתנגד המפתיע למכירת מטוסים מטורקיה לערב הסעודית: טראמפ
טורקיה מפתחת בשנים האחרונות את מטוס הקרב מהדור החמישי מתוצרתה, קאאן, לאחר שב־2019 הורחקה מפרויקט ה־F-35 - כתוצאה מהתעקשות הנשיא רג'פ טאייפ ארדואן לרכוש מערכות הגנה אווירית מדגם S-400 מרוסיה.
באנקרה שואפים כי המטוס יהיה מוכן בתום העשור, יעד שאפתני למדי שלא בטוח כי יעמוד במבחן המציאות, ולכן כבר פועלים למכור אותו מבעוד מועד ולמצוא שותפות לייצור ופיתוח. אחת מהמועמדות הבולטות היא ערב הסעודית, שבחודשים האחרונים מתקרבת לטורקיה. אולם, מול המגמה הזו מי שהופך למתנגד מפתיע למדי לאפשרות שבריאד יבחרו לרכוש מטוסים מתקדמים מטורקיה הוא נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
באתר מידל איסט איי, שנחשב לשופר של ציר האחים המוסלמים בהובלת טורקיה וקטאר, דווח כי בוושינגטון דרשו הבהרות מהסעודים לגבי המגעים שהם מנהלים עם תעשיות ביטחוניות במרחב. על אחת כמה וכמה לאחר שנשיא ארה"ב הסכים למכור להם מטוסי F-35, בלי נורמליזציה עם ישראל. אותם הלחצים האמריקאים היוו סיבה מהותית להבהרה של ריאד כי היא תימנע מרכישת מטוסי JF-17 מפקיסטן, פרי־פיתוח משותף של אסלאמבאד עם סין.
בכיר בממשל טראמפ ששוחח עם האתר הפרו טורקי־קטארי סיפר כי בארה"ב לא חוששים שבריאד ייסוגו מרכישת F-35, כי אם דואגים לכך שגם בעתיד ימשיך לזרום הון רב מהסעודים אל התעשיות הביטחוניות האמריקאיות. "הממשל רוצה להיות הספק היחיד, להציב את היצוא האמריקאי במקום הראשון", סיפר בכיר אמריקאי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.