האם ישראלים ברילוקיישן ש"נתקעו" בארץ עלולים להיות מחויבים במס?

ישראלים שהגיעו לארץ ואינם יכולים כרגע לצאת ממנה, עלולים להיכלא למצב שהם יעברו את מכסת הימים שמותר להם לשהות בישראל מבלי להיחשב תושבים לצרכי מס • רשות המסים: "קיימת לנישום אפשרות לטעון בפני פקיד השומה שהוא זכאי להיחשב תושב חוץ למרות מספר ימי שהותו בישראל"

האם ישראלים ברילוקיישן ש''נתקעו'' בארץ עלולים להיות מחויבים במס? / צילום: Shutterstock
האם ישראלים ברילוקיישן ש''נתקעו'' בארץ עלולים להיות מחויבים במס? / צילום: Shutterstock

ישראלים רבים שעשו רילוקיישן לחו"ל נקלעו לסיטואציה שבה הם עלולים להפוך בעל כורחם לתושבי ישראל שחייבים במס, זאת לאחר ש"נתקעו" בארץ בעקבות מבצע שאגת הארי, או חזרו כדי להתגייס לשירות מילואים. הדבר יכול להוביל לכך שהם יעברו את מכסת הימים שמותר להם לשהות בישראל מבלי להיחשב תושבים לצרכי מס.

למה זמן הכניסה למרחב המוגן לא משתנה כשהטיל מגיע מאיראן?
המומחית שטוענת - אפשר לוותר על ההתרעה המוקדמת ומסבירה מה זה פוליגון

"עיכוב טיסה, החמרה ביטחונית או גיוס מילואים עלולים לדחוף מעל הסף את מי ש'על הקצה' מבחינת ספירת ימים", מסביר עו"ד רו"ח יועד פרנקל, שותף מיסוי בינלאומי במשרד ירון אלדר פלר שורץ ושות'.

תושבי ישראל נדרשים לשלם מס הכנסה על כלל הכנסותיהם העולמיות, בעוד שתושבי חוץ נדרשים לשלם מס רק על הכנסות שמקום הפקתן בישראל. בבחינת ההגדרה האם "מרכז החיים" בישראל, נבחנים מאפיינים איכותיים כמו מיקום ביתו ומקום עבודתו של היחיד ומיקום מרכז האינטרסים הכלכליים שלו. לצד זאת, יש קריטריונים כמותיים הנוגעים למספר ימי השהות בישראל במהלך כל שנת מס, כשקביעה על בסיס ימי שהות ניתן לסתור בהתבסס על הקריטריונים האיכותיים.

בתקופת הקורונה, ה־OECD התערב

בעיה דומה התעוררה גם בתקופת הקורונה, מסביר עו"ד פרנקל, אז פרסם ארגון ה־OECD הנחיות לעניין תושבות יחיד, תושבות חברה, מוסד קבע והכנסת עבודה, "ונטרל את ימי השהייה הכפויה במדינה שבה 'נתקע' האדם לעניין נושאים אלה". ואולם, רשות המסים לא חיוותה דעתה על כך עד היום, למעט בנוגע לאנשי המילואים. פרנקל: "בתחילת מלחמת חרבות ברזל הרשות פרסמה הנחיה שלפיה תושב חוץ שהגיע כדי להתגייס למילואים - ימי שהייתו לא יפגעו במעמדו כתושב חוץ. זו אינדיקציה לכך שהייתה הכרה של הרשות בנסיבות השהייה הכפויה".

גם ימים ספורים עשויים ליצור חבות מס, הוא אומר. "חזקת 425 הימים מורכבת משני תתי־תנאים: מי ששהה לפחות 30 ימים בשנת המס הנדונה, ובספירה תלת־שנתית של שנת המס הנדונה והשנתיים שקדמו לה שהה 425 ימים בישראל. המשמעות היא ש'ימים ספורים' יכולים להספיק כדי לחצות סף טכני שמקים חזקה לתושבות ואף חובת דיווח, והנטל עובר לנישום לסתור את החזקה באמצעות מבחן מרכז החיים". לשם כך ממליץ פרנקל לנהל "תיק תושבות" מסודר עם יומן כניסות ויציאות, מסמכי תעסוקה ומגורים בחו"ל, הסכמי שכירות/חשבונות ותיעוד נסיבות השהייה הכפויה, ובמקרה הצורך לשקול ייעוץ מוקדם כדי למנוע הפתעות ומחלוקות.

מרשות המסים נמסר: "תושבות לצורכי מס נקבעת על בסיס מבחן 'מרכז החיים'. במצב כזה, ממילא קיימת לנישום אפשרות לטעון בפני פקיד השומה שהוא זכאי להיחשב תושב חוץ למרות מספר ימי שהותו בישראל. נישומים המבקשים לטעון כך בשל המצב הביטחוני, יכולים להעלות טענה זו מול פקיד השומה".