הקופה הקטנה של סמוטריץ': השיטות של שר האוצר נחשפות

קופה קטנה ברזרבות התקציב בסך מאות מיליוני שקלים, מערך "בק־אופיס" שמחליף את אנשי המקצוע החזקים של המשרד וכוורת מצומצמת שמפקחת על זרימת הכסף: שיטת בצלאל סמוטריץ' לשליטה בתקציב המדינה בעיקר שכללה בהרבה את הניסיונות של קודמיו. הוא שיאן העברת תקציבי המדינה, ונתפס בעיני סובביו כחד, סוליסט ועקבי. במרכז השיטה הסיירת שהקים במשרד, שמטרתה המרכזית היא העברת כספים סקטוריאליים ותחזוקת הברית עם החרדים. בראש המערך הזה עומד ישראל מלאכי, המשנה למנכ"ל משרד האוצר ומקורבו של השר - שכעת מתכוון למנותו למנכ"ל המשרד.

● משחק הכיסאות בחברות ממשלתיות: אלו המינויים שצפויים בקרוב
● ותודה לעסקת וויז: הגירעון במרץ התכווץ

בשעות הארוכות של דיוני ועדת הכספים לקראת אישור תקציב המדינה בחודש שעבר, חברי הכנסת תהו לפשר העברה נוספת למשרד ההתיישבות בראשות אורית סטרוק ממפלגתו של השר סמוטריץ'. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן ביקשה לקבל את הנתונים מהאוצר, ואלו גילו תמונה חריגה: התקציבים שמועברים במהלך השנה באמצעות העברות תקציביות, כספים קואליציוניים וגלגול עודפים מקפיצים את תקציב המשרד במאות מיליוני שקלים.

כך הממשלה מאשרת תקציב עם סכומים "נמוכים" יחסית שמופנים למשרד ההתיישבות, אך אלה מתנפחים עם השנה באמצעות העברות. לאן הולך הכסף? לתוכניות שונות כמו מרכזים להעמקת החינוך היהודי, תמיכות בגרעינים תורניים, מנהלת לזהות יהודית ובעיקר מועברים לחטיבה להתיישבות. החטיבה היא יחידה עצמאית בתוך ההסתדרות הציונית העולמית והיא מקימה ומבססת יישובים ביהודה ושומרון, בנגב ובגליל ובגולן.

כך בשנת 2023, לאחר מינויו של סמוטריץ' לשר, התקציב המתוכנן למשרד ההתיישבות עמד על 134 מיליון שקל, אלא שבמהלך השנה הוא התנפח ל־757 מיליון שקל. חלק משמעותי מעבודת המשרד היא באמצעות תקציב הרשאה להתחייב על כספים שייצאו בשנים הבאות כמו מכרזי בינוי, תשתית, הנדסה וכד'. באותה שנה תקציב זה קפץ מ־57 מיליון שקל ל־262 מיליון שקל.

הגידול המשיך בקצב גבוה: בשנה שעברה התקציב שאושר בכנסת כבר עמד על 391 מיליון שקל, אך במהלך השנה הוא זינק ל־838 מיליון שקל. ההרשאה להתחייב זינקה אף היא מ־31 מיליון שקל ל־240. בתקציב שאושר זה עתה לשנת 2026 הסכום הוא כמעט 600 מיליון שקל עוד לפני ההעברות שככל הנראה יגיעו במהלך השנה, ותקציב ההרשאה להתחייב כבר נושק למיליארד שקל.

השיטה של השר: קופה קטנה וכספים "מוסלקים"

"סמוטריץ' פיתח מיומנות־על בתקציב המדינה", אומר לגלובס גורם כלכלי בכיר. "הוא עשה את זה בהתמדה ובשכלול שקודמיו לא העזו לעשות כי פחדו מהתקשורת, כי עמד מולם דרג מקצועי ותיק, כי הם היו מעט זמן בתפקיד, ודפקו חשבון לנורמות שהונהגו. כל אלו לא נכונים לגביו כי מה שמעניין אותו זה רק הבייס שלו".

גורמים שעבדו מול סמוטריץ' מתארים אדם חד, שקדן ועקבי שנכנס לפרטי הפרטים של התקציב. בסוגיות כלכליות הוא ייתן חופש דיבור לאנשי המקצוע שמולו, פעמים רבות גם יגבה ויקשיב, ופעמים אחרות הוא יפעל לגמרי לבד באמצעות הכוורת הצמודה אליו. גורמים שמכירים את עבודתו מסבירים שלסמוטריץ' אין שעות עבודה ונראה שהוא עובד כל העת, למרות מסגרת הפעילות הנוקשה של שרים הכוללת ישיבות ממשלה, קבינט, תורנות בכנסת וסיורים.

"תלוי אם מדובר בנושא כלכלי, שם הוא הרבה פעמים יקשיב, או בנושא סקטוריאלי שקשור ביהודה ושומרון או בחרדים - ובשבילם הוא יעשה הכל", מסביר גורם אחר. שרים אינם אנשי מקצוע והם נבחרו כדי לממש מדיניות, אבל משורה של עדויות ומקרים עולה שאצל השר הנוכחי הפער בין התפקיד הממלכתי הנדרש ובין הדאגה הסקטוריאלית - עלה מדרגה.

ההעברות שמבוצעות במהלך השנה הן רק קצה הקרחון, כשחלקן כבר נכנסו לבסיס התקציב. גורמים הבקיאים בעבודת המשרד מעידים על "קופה קטנה" שנשמרת לשר ומוחבאת בתוך סעיפים ורזרבות תקציביות. לדבריהם, דבר כזה לא נראה מעולם. מאות מיליוני שקלים שנשמרים לשר ולצרכיו בתוך קופת המדינה מבלי שיש להם ייעוד ברור.

אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות קבלת החלטות ממשלה עמומות שהשקיפות מהן והלאה. אחת כזו עוררה מהומה לאחרונה כשבמסגרת תיקון התקציב בעקבות המלחמה עם איראן, הוכנסו לצד עשרות מיליארדים למערכת הביטחון גם כמעט 6 מיליארד שקל לצורך הוצאות המלחמה מבלי לפרט את ייעודן. "לא היה כזה דבר שכסף מוקצה שלא באמצעות מנגנון בחקיקה", הגיבה בפליאה היועצת המשפטית של ועדת הכספים בדיון בנושא. באותה עת הודו נציגי האוצר שלא שמעו להתנגדותם לנוסח. בסופו של דבר הוא תוקן ונוסף לו ייעוד ברור יותר. זו דוגמה קיצונית, אבל זו לא החלטה יחידה.

בדצמבר קיבלה הממשלה החלטה עלומה שכותרתה "קידום מדיניות הממשלה". שם הוחלט על "סלים" תקציביים כבדי משקל מתוך תקציב 2026: 1.1 מיליארד שקל "עבור החלטות ממשלה לקידום האצת המשק, הבינה המלאכותית, צמיחת המו"פ ותעשיית ההייטק", מבלי שפורט מעבר לכך. סעיף תמוה עוד יותר הוא זה שהקצה כמעט 1.3 מיליארד שקל "עבור החלטות ממשלה לקידום פרויקטים ברשויות המקומיות", ועוד 300 מיליון שקל ל"התמודדות עם נזקי המלחמה". התקציבים הללו יישמרו וינתנו בהתאם להחלטות ממשלה ספציפיות - שם לא תהיה בעיה להקצות כספים למטרות מסוימות על חשבון גריעה מתוך תקציבים אלו, גם אם הן למטרות שונות לחלוטין.

מהטענות עולה שדרך נוספת "להסליק" כספים היא באמצעות הרזרבות התקציביות במשרדי הממשלה וסעיפי הרזרבה הכלליים. אמנם גם אנשי המקצוע במשרד האוצר יודעים "לנהל סיכונים" על סכומים אלו, ובהנחה שחלקם לא ימומשו בפועל הם משמשים לצרכים אחרים, אבל גורמים בממשלה טוענים זה מכבר שאין קשר בין הספר הכחול לתקציב שמבוצע בפועל - ואת החולשה הזו למד השר לנצל.

יודגש שהכספים האלו, שפעמים רבות קשה להתחקות אחר מסלול העברתם ואמדנם האמיתי, הם בנוסף לכספים קואליציוניים שעליהם הממשלה קיבלה החלטה פומבית והם עומדים על סך של 5 מיליארד שקל. לפי הערכות, הכסף שנמצא בשליטת סמוטריץ' ואנשיו, מעבר לכספים הקואליציונים, הוא בסך מאות מיליוני שקלים.

פרקטיקה לא חדשה שהגיעה עד לדוח המבקר

סמוטריץ' הקים במשרד מערך בק־אופיס שהציבור הרחב לא מכיר, בראשות ישראל מלאכי. הסיירת נועדה לפקח על האינטרסים הסקטוריאליים, ותפקידו של מלאכי לוודא ולפקח על העברות הכספים שדורש השר. מלאכי הוא המשנה למנכ"ל משרד האוצר - מינוי שזכאים לבצע השרים כמשרת אמון, אך הוא מוגבל בסמכויותיו אל מול הבכירים במשרד. מסיבות אלו, משנים קודמים עסקו בנושאים אזוטריים יחסית.

בתפקידו הקודם שימש מלאכי גזבר מועצת בנימין והיה גם יועצו של השר לשעבר אורי אריאל. השנה היא שנת 2013, הממשלה מנסה להוריד את מחירי הדיור ושר האוצר יאיר לפיד מקים את קבינט הדיור. הקבינט מתכנס ומקבל החלטה לחזק את ההתיישבות במטרה "להוריד את מחירי הדיור ולהציב כיעד לאומי את פיתוח הפריפריה". כך נקבעו קריטריונים לסיוע לקבוצות, עמותות וגרעינים לפעול בתחומיהן של רשויות מקומיות בסיוע ממשלתי של עשרות מיליוני שקלים.

שבועיים קודם לכן קיבלו גורמי המקצוע במשרד הבינוי והשיכון את פרטי ההצעה ונדהמו. בעבר העבודה הזו נעשתה על ידי אגף שיקום שכונות במשרד וכעת ההצעה מעבירה את האחריות לגוף חוץ־ממשלתי - החטיבה להתיישבות "שחסרה רקע וניסיון בהפעלה חברתית, והיא ללא פריסת כוח אדם ביישובים", טענו אז במשרד.

מבקר המדינה שבדק את אופן קבלת ההחלטות מצא שהצוות המקצועי במשרד מודר. מי שקיבלו את ההחלטה היו "בעלי עניין ומקורבים פוליטיים של השר אריאל שפעלו מלשכתו". אלו היו מנהל יחידה בחטיבה להתיישבות ויועץ השר, ישראל מלאכי, לצד גורמים פוליטיים ומקורבים.

המבקר הקדיש פרק מיוחד לפועלו. הוא לחץ להרחיב את אזורי הסיוע מהפריפריה למרכז (בהתכתבויות נחשף: "מהצורך הפנים־מפלגתי להראות שיש התייחסות לכולם"), הגיש לאגף התקציבים בקשות להעברות תקציביות של מיליוני שקלים לחטיבה להתיישבות לטובת תמיכה בגרעיני התיישבות, בלם פרסומי קול קורא, ישב בוועדות השיפוט שהחליטו על התקצוב במקום אנשי המקצוע. המבקר העיר כי מלאכי בעבר היה בעצמו שותף להקמתן של חלק מהעמותות שקיבלו סיוע מהמשרד.

התוצאה: לפחות 56% מהגרעינים שזכו לסיוע היו עמותות בעלות זיקה דתית־אידיאולוגית למפלגתו של השר. אמות המידה לסיוע לא הבחינו בין עמותות שפועלות ביישובים חלשים לחזקים, וכך המדינה תקצבה עמותות שאין להן שום קשר למטרת ההחלטה ולחיזוק הפריפריה.

למבקר המדינה מלאכי כתב שהוא פעל בעיקר כשתדלן פוליטי להשגת הסיוע לגרעינים מול משרדים וגופים ממשלתיים, ובהם משרד הבינוי. בדוח צוין כי "לטענתו, הוא ראה במינויו ליועץ השר אריאל, שבידיו הפקיד השר את כל תחום גרעיני התיישבות, המשך ישיר לעיסוקו הקודם בתחום זה, בתור העוזר הפרלמנטרי של השר".

 אילן רום, מנכ''ל משרד האוצר / צילום: ברוך גרינברג

"הוא יושב על האקסלים ובודק כל שקל שהולך"

עשור לאחר מכן, מלאכי עומד בראש אנשי הצל של אגף התקציבים והחשב הכללי. מקורות מספרים שהוא מנהל מעקב אחר ההוצאות הממשלתיות הנוגעות ליהודה ושומרון ולתקציבים קואליציוניים. "האיש יושב על האקסלים של אגף תקציבים ובודק כל שקל שהולך", אומר אחד מהם לגלובס, וגורם אחר מעיד כי "כל תקציב 2026 נבנה על ידי מלאכי כך שניתן יהיה להעביר יותר כספים ליהודה ושומרון ולדברים שחשובים לסמוטריץ'".

אם הטענות נשמעות מוגזמות, הרי שבדוח מבקר המדינה שפורסם בשנה שעברה אודות העברת תקציב המלחמה בשנת 2023-2024 עלתה תמונה מדאיגה. אז הסתבר שהוכנו שתי גרסאות לתקציב - האחת של אגף התקציבים הממונה על בניית תקציב המדינה, והשניה על ידי מלאכי. השר בחר בגרסתו של מלאכי למרות התנגדות היועץ המשפטי של המשרד.

באגף התקציבים כתבו למבקר כי "הוספו שימושים שאינם רלוונטיים למלחמה במסווה של תקציב מלחמה בסך של 1.2 מיליארד שקל". באותו התקציב שהתק בל על סמך עבודת מלאכי הוחלט להסיט 1.6 מיליארד שקל מהכספים הקואליציוניים לפעילות המלחמתית - זאת לעומת 2.5 מיליארד שקל שניתן היה להסיט לפי אגף תקציבים.

 שלומי הייזלר, מנכ''ל משרד האוצר / צילום: יוסי כהן

חברי הכוורת מועמדים לתפקידים בכירים

מאז מינויו של סמוטריץ' עזבו שני מנכ"לים את תפקידם. שלומי הייזלר שמונה מיד עם כניסתו של סמוטריץ' לתפקיד עזב, ולאחר מכן גם מחליפו אילן רום. שניהם נחשבו מהמילייה הקרוב לשר. הסיבה לעזיבת האחרון על פי מקורות היא התעלמותו של השר מדבריו כפי שבאה לידי ביטוי בישיבות מול גורמים אחרים.

הכוורת של סמוטריץ' כוללת לא רק את ישראל מלאכי, היא כוללת גם את שריה דמסקי, ראש מטה השר שמלווה אותו זה שנים - וכמו מלאכי גם הוא ייעץ בעבר לאורי אריאל. הדמות הדומיננטית השלישית היא יהודה אליהו, שותפו של סמוטריץ' להקמת "רגבים", שמונה על ידו לתפקיד ראש מנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון - שבו סמוטריץ' מכהן כסגן שר.

שניים מחברי הכוורת מועמדים כעת לתפקידים כלכליים בכירים. סמוטריץ' מעוניין למנות את מלאכי לתפקיד מנכ"ל המשרד שהתפנה, ואת יהודה אליהו למנהל רשות מקרקעי ישראל.

גורמים שמכירים את עבודת המשרד הסבירו ש"בתחילת הדרך סמוטריץ' ניסה, כמו הרבה שרים קודמים לפניו, לנסות לצמצם את כוחם של אגף התקציבים והחשב הכללי באמצעות שינויים מבניים. אבל הוא השתכלל ולמעשה הקים יחידה של איש אחד שיושבת על האגפים האלו. מעכשיו, זה די ברור שלכל שר אוצר כבר יהיה ישראל מלאכי משלו".

לעומת המאבקים שמנהל השר באנשי המקצוע כשמדובר בצרכיו, בדיונים מקצועיים הוא פעמים רבות מקשיב, תומך ומגבה גם אם לבסוף מקדם מדיניות שונה.

בכל אופן, דאגתו של סמוטריץ' לא נתונה רק למגזר שבחר בו לכהונה בכנסת, אלא גם לחרדים. לפי אותם גורמים, הוא עושה הכל כדי לנסות ולרצות אותם. כשבאגף התקציבים פרסמו לפני כמה חודשים עמדה מקצועית נגד חוק הגיוס שמקדמת הממשלה, השר זעם, למרות שמבחינת תדמיתו הציבורית - גם הוא לא אמור לתמוך בו.

 שרת ההתיישבות אורית סטרוק / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

מתחים עם חברי הליכוד לצד מאבקים בוועדות

אלא שבניגוד למאמציו לשימור הקואליציה, מתבלטת איבה בינו ובין חברי הכנסת של הליכוד שבאה לידי ביטוי בשורה של מקרים בחודשים האחרונים - כולם די חריגים.

המאבק על הרפורמה בחלב היה אחד מהן. מחוץ לישיבת הוועדה שדנה בחוק התחוללה מהומה, כשיו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן אמר: "אנחנו לא עובדים כדי שסמוטריץ' יעבור את אחוז החסימה", ובסופו של דבר הרפורמה נפלה.

בפטור ממע"מ על יבוא אישי שקידם סמוטריץ' נלחמה ועדת הכספים עד שהצליחה להפחיתו. סמוטריץ' אמר בתגובה שיו"ר הוועדה חנוך מילבצקי חבר למונופולים, והאחרון בתגובה הטיח: "יכול להיות כאן זול, אבל תחת כהונתך כשר אוצר הכל הרבה יותר יקר. במשך שלוש שנים לא עשית דבר נגד המונופולים, לא קידמת חקיקה, לא הקמת ועדות, לא כינסת את הקבינט החברתי". גם שר החקלאות אבי דיכטר שנאבק בסמוטריץ' על רפורמת החלב אמר בראיון לגל"צ כי "ההתנהלות של סמוטריץ' היא תופעת נפוליאון בונחרטא. לא ניתן לזה יד".

בשבועות האחרונים בעת הדיונים על מתווה פיצויים לעסקים עלה לראיון ברדיו שר הכלכלה ניר ברקת והודה ששר האוצר לא עונה לשיחות ממנו. "הוא לא אדם שיודע לקיים דיון עם אנשים שחושבים טיפה אחרת ממנו", אמר.

דמות נוספת שדם רע זורם בינה ובין השר הוא שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר שהוביל את ההתנגדות להורדת רף הפטור ממע"מ ביבוא אישי וכן למתווה הפיצויים של האוצר במלחמה. "זה השר הכי סקטוריאלי והכי נקמן שיש", הוא אמר בשיחה עם גלובס, "בדיון על מתווה הפיצויים לעסקים, שאני מייצג אותם, הוא התנה את השתתפותו בזה שלא אגיע. לא הגעתי כי לא רציתי שהתהליך יהיה בן ערובה, וראשי המשק עצרו אותו בפעמים הבאות שניסה לעשות זאת".

לדבריו, "אמרו לי שאני חייב להסתדר איתו אבל זה בלתי אפשרי, הוא מקבל החלטות לבד. אתה רואה שמדד המחירים עולה בעשרות אחוזים והלבשה והנעלה ירדו - למה אתה נטפל לעסקים בארץ ולא מטפל במזון, בנדל"ן ובתחבורה?".

גורם בכיר בשירות הציבורי הוסיף כי "בתקופת סמוטריץ' חלה ירידה חדה בהיקף העיסוק הממשלתי הכולל בתחום הדיור. לא התקיימו דיונים מערכתיים בהיקף הנדרש, והדגש הוסט לעיסוק בנושאים סקטוריאליים, שאינם נותנים מענה רחב לצרכים המבניים של השוק. שר האוצר עוסק בעיזים בחווה בשומרון ולא בסוגיות מאקרו־כלכליות".

לכך מתייחסת ביקורת אחרת על תפקודו של סמוטריץ' והיא היעדר הרפורמות. אמנם שנות כהונתו מאופיינות במלחמה, אבל שרי אוצר הטמיעו לאורך השנים רפורמות משמעותיות דווקא כתוצאה ממקרי חירום. ואולם חוסר היכולת לשתף פעולה מול חבריו לקואליציה מנע העברת רפורמות - גם כאלו שהיו מתוכננות.

במסגרת הקדנציה שלו העביר שר האוצר ארבעה תקציבים ושלושה תיקוני תקציב, אך למעט חלוקת רווחים כלואים, הקמת בנקים קטנים והגברת היעילות בגביית מסים, הם לא כללו רפורמות כלכליות, וודאי לא משמעותיות שעיצבו את פני המשק. כבר בתקציב הראשון שניסה להעביר התחייב לפירוק מונופולים ונסוג. על הרפורמות שכן התכוון להעביר - רפורמת החלב והחלת מס רכוש על קרקעות פנויות - הוא נאלץ לוותר לנוכח ההתנגדות בקואליציה.

"קל לבנות תקציב כשרק שופכים כסף על הצבא"

את התקציב האחרון תקפו בבנק ישראל לנוכח הגירעון הגבוה וחלוקת הכספים הקואליציוניים והטבות מס בשנת בחירות, למרות תיקונו בשל המלחמה מול איראן. סוכנות הדירוג הזהירה יחסית פיץ' אף סבורה שהגירעון ייפרץ.

גורמים הבקיאים בעבודתו של השר ציינו למשל את תקציב הביטחון שהגדלתו הדרמטית בעקבות המלחמה הגיעה בלי אף שינוי מבני שמקדם פיקוח על ההוצאות והתייעלות בהן. "קל לבנות תקציב כשאתה רק שופך כסף על צבא ומילואים", אומר אחד מהם לגלובס, "להעביר יותר מ־500 מיליארד שקל לצבא בלי לבנות שום מנגנון שיגביר את הפיקוח זו לא חכמה גדולה".

גם מול בנק ישראל נרשמו חריקות: השר ביקר את הנגיד בפומבי יותר מפעם על החלטותיו שלא להוריד ריבית ואיים להוריד מסים אם שיעורה לא יירד. אלא שאחת הסיבות שהבנק לא הוריד את הריבית היא הגירעון הגבוה בהוצאות הממשלה.

שעות לאחר העברת התקציב בכנסת, הממשלה דנה בסבסוד משכנתאות שיגרעו מקופת המדינה 2 מיליארד שקל מדי שנה מבלי שיש לכך מקור תקציבי. ההחלטה תחול על נוטלי משכנתאות במסלול של ריבית פריים, כשבבנק ישראל הסבירו בעבר ששיעור גבוה של חרדים נוטלים משכנתאות במסלול הזה. ההחלטה הובאה בניגוד לעמדת גורמי המקצוע שנדהמו מהצעה תקציבית כל כך גדולה שעות לאחר שהועבר התקציב בכנסת.

מיד לאחר תקציב המדינה גם תחזית הצמיחה עודכנה, התקציב נבנה בהתאם לתחזית צמיחה של 4.7% וזו נחתכה שעות לאחר העברתו ל־3.2%-3.8%.

מטעם סמוטריץ' ומלאכי לא נמסרו תגובות עד למועד סגירת הגליון.