ההטבות שיבוטלו והפגיעה הכלכלית בחרדים: המשמעות של פסק הדין הדרמטי של בג"ץ

בג"ץ קבע היום (א') בפסק דין דרמטי כי רשויות המדינה צריכות לפעול להגבלת הטבות למי שמשתמט משירות צבאי. מה הרקע להחלטה, מה שווי ההטבות, מה משמעותן, ומה הפגיעה הקשה ביותר הצפויה?

● "טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים
● המאבק על גיוס החרדים: הסנקציות האפקטיביות בחוץ, אלה שלא משפיעות - בפנים
● לא מתגייסים, לא מצביעים? זה הלקח מהניסיון העולמי

העתירות התמקדו בדרישה לאכיפת חובת הגיוס על בני הציבור החרדי. טענת העותרים הייתה כי המדינה לא מיישמת את פסק הדין בעניין חוק הגיוס שניתן בנובמבר 2025, אשר קבע כי על הממשלה לגבש בתוך 45 ימים מדיניות אפקטיביות במישור הכלכלי-אזרחי. אלא שמאז ועד היום לא ננקטו צעדים של ממש ליישום פסק הדין. הנושא עלה לדיון בישיבת הממשלה בינואר 2026, והוחלט על הקמת צוות שרים שיבחן את צעדי האכיפה, אך המלצות לא נמסרו עד היום.

המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר ועופר גרוסקופף קבעו מפורשות כי הוראות פסק הדין אינן מקוימות. לכן בג"ץ קובע היום צעדים אופרטיביים כדי לממש את פסק הדין.

השופטים ציינו כי "בנסיבות העניין נדמה, ובצער רב, כי אין מנוס. אומנם אנו עושים זאת בלב כבד, כבד מאוד, אך לאחר ניסיונות רבים מספור לנקוט בדרך מתונה יותר - לא נותרה ברירה".

בפסק הדין ציינו השופטים במפורש כי לא יאפשרו לעקוף את ההוראות. "יצירת ערוצי מימון עוקפים עומדת בניגוד להוראות פסק הדין וחותרת באופן ישיר תחת חובתה של הממשלה לפעול לאכיפת הוראות חוק שירות ביטחון".

מהן ההטבות הכלכליות שייפגעו?

רכישת דירה בהנחה, סבסוד שכר לימוד במעונות יום, משפחתונים וצהרונים, הנחה בתחבורה הציבורית והנחה בארנונה. שר האוצר ושר התחבורה, שר הפנים ומועצת מקרקעי ישראל נדרשים להחליט כיצד להגביל את ההטבות כתלות בשירות הצבאי. שופטי בג"ץ הבהירו כי מדובר בצעד ראשון לטובת התחלת פעולה כדי לאכוף את החוק המחייב התייצבות לשירות ביטחון וכדי ליישם את פסק הדין של בג"ץ.

מהי ההטבה הכלכלית המשמעותית ביותר שתיפגע, ומה שווי ההטבות?

הפגיעה הכלכלית המשמעותית ביותר היא הנחה ברכישת דירה (מחיר מטרה). שווי ההטבה מגיע לכחצי מיליון שקל לדירה, בהתאם למיקומה. על-פי המכון לדמוקרטיה, בשנים האחרונות נהנו כ-6,500 ממשקי הבית החרדיים מהטבות של הנחות לרכישת דירות. החישוב נעשה לפי מספרי הדירות ביישובים חרדיים, כך שהשווי הכולל המוערך של ההטבה עמד על כ-3.25 מיליארד שקל, לפי כחצי מיליון שקל הטבה לדירה.

גורמים בכירים בענף אומרים כי שיעור מיצוי הזכויות שלה החרדים גבוה יחסית לאוכלוסייה הכללית בשל גיל הנישואים הצעיר ובגלל מודעות גבוהה בחברה החרדית למימוש זכויות. זאת אף על-פי שהיקף השיווקים לדירות לחרדים לא היה גדול מחלקם באוכלוסייה.

לדברי גורם בענף, ניתן להעביר תקנה שההטבה תהיה רק ליוצאי מערכת הביטחון כפי שהיו בעבר הטבות כאלה. יש לציין כי היום אישרה מועצת מקרקעי ישראל שבהגרלה הבאה של דירה בהנחה יוקצו 50% מהדירות למשרתי מילואים, כך שבפועל ממילא 50% לא ישווקו לציבור החרדי.

ביטול ההנחות בתחבורה הציבורית יביא לפגיעה של כמה מאות שקלים בחודש, כאשר ההטבה ניתנת על בסיס רמה סוציו-אקונומית - לעומת המעונות והצהרונים, שם ההטבה יכולה להגיע לאלפי שקלים בחודש למשפחה. גם ההנחה בארנונה ניתנת על בסיס הכנסה וגודל משפחה, והיא יכולה להגיע למאות שקלים בחודש.

מה נקבע לעניין פעילות המשטרה?

על-פי הודעת המדינה לבג"ץ, מספר המועמדים לשירות צבאי שהוכרזו כמשתמטים עומד על כ-60.8 אלף, והמספר צפוי לעלות משמעותית בתקופה הקרובה. למרות זאת, במהלך 2025 נעצרו 17 מהציבור החרדי, כך שהיקף האכיפה זעום ביחס להיקף ההפרה, למרות שבני הציבור החרדי מהווים רוב מכריע מציבור המשתמטים.

השופטים קבעו כי המשטרה לא פועלת על-פי חובתה להפעיל את סמכויותיה ולאכוף את הדין על משתמטים מקרב הציבור החרדי. "חובה על המשטרה לסייע לרשויות האכיפה של הצבא, ולהתחיל לפעול לאכיפת חובת הגיוס גם על בני הציבור החרדי. זאת אף ביתר שאת, בהתחשב בכך שמדובר, כאמור, ב'הפרת חוק המונית, מודעת ומתמשכת'".

עוד נקבע כי להיעדר האכיפה מצד המשטרה יש מסר חברתי חמור: "המסר העולה הוא בבחינת 'חוטא יוצא נשכר', ולא ניתן להשלים עמו".

מה הקושי בהחלטה?

ביצוע ההחלטה תלוי לא רק בדרגים מקצועיים אלא גם בדרג הפוליטי, אשר עשוי לעכב את ביצוע הוראות בג"ץ כפי שנעשה עד היום. הממשלה לא פעלה בהתאם להוראת בג"ץ המקורית לפעול לגיוס שוויוני תוך גיבוש מדיניות כלכלית-אזרחית אפקטיבית.