הדפוס שמסביר את תיקון הבזק בוול סטריט, ומה צפוי עכשיו?

יש משפט אחד שחוזר על עצמו בכל ספר השקעות, כנס שנערך בשוק ההון או פגישה בין יועץ פיננסי ללקוח: "אל תמכור בפאניקה". זו עצת הזהב המפורסמת של שוק ההשקעות. היא נשמעת פשוטה מאוד, עד הרגע שבו היא נבחנת באמת. הרגע שבו אתה יושב מול מסך שמציג ירידות חדות בשווקים, רושם הפסדים גדולים "על הנייר" וקורא את הכותרות על האסון התורן, ומרגיש ש"הפעם זה באמת שונה".

● עם תשואה של 300% בשנה: האם למניית אינטל יש עוד לאן לעלות?
● האם החברה הגדולה בעולם עדיין אטרקטיבית להשקעה?

כך בחודש שעבר, בזמן המלחמה עם איראן, השווקים בעולם הגיבו בדיוק כפי שמצופה מהם ברגעי פחד. הנפט פתח את ה"חגיגה" עם זינוק של 70% במחיר חבית למעל 100 דולר, מדד הפחד של וול סטריט, VIX, זינק ל-35 נקודות, שיא שלא נראה מאז סאגת המכסים של נשיא ארה"ב טראמפ באפריל אשתקד, ורמז על תנודתיות קיצונית.

בהמשך נרשמו חמישה שבועות רצופים של ירידות במדד S&P 500 האמריקאי, אירוע חריג למדי שהתרחש רק פעמים ספורות מאז 1970, כשהוא התקרב לטריטוריה של "תיקון", ירידה של יותר מ-10% מהשיא. מדדי דאו ג'ונס ונאסד"ק נכנסו בפועל לתיקון, וגם תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות זינקו. הכותרות בעולם כולו התריעו בכיוון אחד: להיזהר. הזמן הקלאסי שצועק "למכור".

ואז, כמו תמיד, משהו קרה. הסטטיסטיקה היבשה, זו שמתעלמת מהמציאות ומהאירועים, נכנסה שוב לפעולה. היסטורית, על פי נתונים שציטטנו אז בשם ריאן דטריק, אסטרטג השווקים הראשי של חברת הפיננסים Carson, כשיש אירוע גיאו-פוליטי קיצוני (מהמתקפה היפנית על פרל הארבור במלחמת העולם השנייה, דרך מלחמת יום כיפור, פיגועי 11 בספטמבר, מלחמת רוסיה-אוקראינה וכמובן 7 באוקטובר) השפל בשווקים נרשם תוך 22 ימים, ותוך פחות מ-50 יום הם חוזרים לשיא. צורה שזכתה בשווקים לכינוי "V" שמסמן תיקון חיובי מהיר.

ואכן, כמו במטה קסם, 21 ימי מסחר בדיוק לתוך המלחמה, ו-42 יום אחרי השיא האחרון, נרשם השפל. ומאותו רגע, למרות התמשכות המלחמה, מדד S&P 500 טס חזרה ורשם שיאים חדשים תוך 11 ימים בלבד.

זאת ועוד: חודש אחרי שמדד הפחד עבר את רף ה-30 נקודות (באמצע מרץ), ה-S&P 500 כבר השלים קפיצה של 6% (לעומת ממוצע היסטורי של 2.3% התאוששות).

לפי סטטיסטיקה אחרת, של גולדמן זאקס, מי שנכנס לשוק אחרי ירידה של 10% צפוי ליהנות מתשואה של 3% תוך חודש. ואכן, ה-S&P 500 לא הספיק להיכנס לתיקון וכבר השלים זינוק של 13% מהשפל בסוף חודש מרץ; הנאסד"ק והניקיי היפני טסו ב-19%; בעוד הדאקס הגרמני ומדד ת"א 125 קפצו גם הם ב-9%. הסטטיסטיקה, אפילו בטווח הקצר, שוב ניצחה את הפחד.

אם הולכים רק להיסטוריה הקרובה, הדפוס ברור: ברבות מהפעמים שהשוק ירד בחדות בשנים האחרונות - מגפת הקורונה, מכסי טראמפ, ה"קארי טרייד" היפני (אם אתם לא זוכרים על מדובר, זה רק מוכיח את הנקודה), המלחמה עם איראן ועוד, ולמעט משבר האינפלציה והריבית של 2022 - בכולם התרחש אותו "V". מי ששמר על קור רוח ולא לחץ על כפתור המכירה בתיק ההשקעות, לא רק שלא ספג הפסדים, אלא נהנה מתשואות חיוביות, טובות מאלה שניסו לתזמן את היציאה מהשוק והחזרה אליו.

מה הלקחים למשקיעים?

איך יכול להיות שהסטטיסטיקה מנצחת את הירידות והפחד פעם אחר פעם, גם במקרים שהנסיבות נראות שונות לחלוטין? ערן פסטרנק, יו"ר בית ההשקעות פסטרנק שהם, מכנה זאת "חוק הקפיץ" של השווקים. "זה לא קסם, אלא שילוב של כוחות כלכליים ומבנה שוק ייחודי", הוא אומר. "כשפורץ משבר, המשקיעים מתמחרים מיד את התרחיש הגרוע ביותר.

"כאשר הערפל מתפוגג מעט והתרחיש הקיצוני לא מתממש במלואו, השוק מתקן את עצמו במהירות, כי המחירים הפכו זולים מדי ביחס למציאות. בישראל יש נדבך נוסף שבו המוסדיים, קרנות הפנסיה וההשתלמות שלנו, מזרימים מיליארדים לשוק מדי חודש. כשמחירי המניות יורדים, מדובר בהזדמנות קנייה עבורם".

מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הפניקס, מדגיש נקודה אחרת: "ברוב המקרים, אירועים מהסוג הזה הם בעיקר רעשי רקע של הטווח הקצר, זעזועים זמניים שמייצרים לחץ ותנודתיות, אבל לא בהכרח משנים את הכיוון הבסיסי של הכלכלה או השווקים. כל עוד הכלכלה ממשיכה לצמוח, החברות ממשיכות לייצר רווחים, וסביבת הריבית אינה חונקת את הפעילות, השוק יודע לעכל גם זעזועים חיצוניים.

"לא תמיד צריך לדעת מראש מה בדיוק יקרה, כמה זמן זה יימשך, או מתי יגיע הסוף של כל אירוע", מוסיף שטרית. "מספיק להבין שבמרבית המקרים, אם לא מדובר בשינוי מבני אמיתי, השפעתו על השוק נוטה להיות זמנית ולא קבועה".

הוא מציין נקודה שכואבת במיוחד למי שניסה לתזמן את השוק: "פעמים רבות, דווקא הניסיון להגיב מהר מדי לכותרות הוא זה שפוגע בתשואה, משום שההתאוששות מגיעה מהר מאוד ובחדות. החודש האחרון שוב הזכיר שהשוק יודע לתמחר פחד במהירות, אבל גם לתקן במהירות כשהתמונה מתבהרת".

פסטרנק מסכים ומוסיף כי "הזמן בשוק חשוב יותר מתזמון השוק. מי שיצא בשיא הפאניקה, לא רק שספג את ההפסד, הוא גם איחר לחזור פנימה והפסיד את התיקון המהיר". לדבריו, "פאניקה היא יועצת השקעות גרועה. הירידות הגדולות ביותר מתרחשות בדרך כלל סמוך מאוד לעליות הגדולות ביותר. הסטטיסטיקה מראה שוב ושוב: הסבלנות משתלמת".

ומהי עצת הזהב כעת?

כעת שוקי המניות שוב בשיאים חדשים. אבל אם הסטטיסטיקה היא מדריך אמין להמשך, שטרית מעריך שהראלי עוד עשוי להימשך: "מדד S&P 500 חוגג עלייה של 100% מאז תחילת השוק השורי הנוכחי באוקטובר 2022". המספר מרשים, אבל ההיסטוריה מציבה אותו בפרספקטיבה אחרת לגמרי. "מאז 1950", אומר שטרית, "שווקים שוריים הסתיימו בעלייה מצטברת של כ-192% בממוצע.

"הזמן הממוצע להגיע ל-100% עמד על כמעט ארבע שנים, כך שהשוק הנוכחי, שעומד על כ-3.5 שנים, לא רחוק מהממוצע. אבל החדשות הטובות הן שאותם שווקים שוריים (שעלו מעל 100%) נמשכו בממוצע כמעט שבע שנים. ייתכן שאנחנו רק באמצע הדרך". גם אם ניקח את כל השווקים השוריים, הם נמשכו בממוצע 5.5 שנים.

אם נחזור לגולדמן זאקס, שם ציינו כי בטווח של שנה מאז "הכניסה לתיקון" בשווקים, 65% מהזמן, השנה שלאחר המשבר הייתה חיובית, עם תשואה חציונית של כמעט 10%, בתנאי שהכלכלה לא נקלעה למיתון.

גם דטריק מ-Carson מספק אופטימיות דומה. לפי נתונים שפרסם, בממוצע, שנה אחרי שמדד הפחד קפץ מעל 30 נקודות, מדד S&P 500 הניב תשואה של 20%.

עצת הזהב לא הבטיחה שזה יהיה נוח, היא הבטיחה שזה ישתלם. או בלשונו של פסטרנק: "השוק תמיד מתקן. ההיסטוריה האנושית והכלכלית רצופה משברים, אבל הגרף ארוך הטווח תמיד נוטה למעלה. המשברים הם רק 'רעשי רקע' בדרך לצמיחה".