התורם שגדל בעוני על תלושי מזון וחתם על צ'ק של 200 מיליון דולר לשערי צדק

יאן קום, מייסד וואטסאפ שעשה את הונו ממכירתה לפייסבוק ומאז הפך לאחד הפילנתרופים הגדולים ביותר עבור גורמים יהודיים, תרם 200 מיליון דולר לבית החולים שערי צדק. בעקבות התרומה, ישונה שמו של המוסד לבית החולים 'קום־שערי צדק'. תרומה זו מתווספת למספר רב של תרומות שהעניק קום לארגונים יהודיים וישראלים, ועם המהלך הנוכחי הוא מבסס את מעמדו כאחד התורמים הגדולים לעולם היהודי. אז מיהו היזם והפילנתרופ יאן קום? מהיכן הגיע, מה סוד הצלחתו ומה הוא עושה היום? גלובס מנסה לגלות.

● וואטסאפ משנה את פניה. אלה הפיצ'רים החדשים והמתוכננים
● דרמה במיקרוסופט ישראל: המנכ"ל פרש, והניהול הועבר לצרפת

הדרך לפסגה מתחילה בילדות צנועה

קום נולד ב־1976 בקייב שבאוקראינה, ובשל שילוב של נסיבות פוליטיות ואנטישמיות היגר עם אמו לארה"ב בגיל 16. אביו, קבלן בתי חולים, היה אמור להצטרף אך לא הצליח לעשות זאת עד מותו מסרטן ב־1997. בארה"ב, קום ואמו התפרנסו מעבודות צווארון כחול ונאלצו להיעזר במערכת הרווחה. לאחר שוואטסאפ נמכרה לפייסבוק ב־19 מיליארד דולר, הוא לקח את החוזה למחלקת הרווחה שבה קיבל בעבר תלושי מזון, צילם אותו על רקע הבניין ושלח את התמונה לפורבס - כמובן, דרך וואטסאפ.

באותו ראיון לפורבס - אחד היחידים שנתן אי פעם - סיפר קום כי גם באוקראינה חי בעוני. בביתם לא היו מים חמים, והוריו מיעטו לדבר בטלפון מחשש להאזנות של השלטונות. למרות זאת, הוא תמיד התגעגע לפשטות של חיי הכפר. כנער בארה"ב, הוא תפס את בני כיתתו כשטחיים והתגעגע לעומק היחסים עם קבוצת החברים מאוקראינה. בראיון למגזין רוסי ב־2016, ציינה הכתבת כי הוא דובר רוסית שוטפת וכי ההומור שלו מעיד על זיקה עמוקה לתרבות הרוסית גם שנים אחרי שעזב.

בבית הספר נחשב לבעייתי, אך במקביל לימד את עצמו תכנות והצטרף לקבוצת האקרים, שם הכיר את מייסד נאפסטר, שון פאנינג. קום נרשם ללימודי תכנות באוניברסיטת סן חוזה אך פרש מהם לטובת עבודה כמהנדס תשתית ביאהו. הטרגדיות המשפחתיות המשיכו ללוות אותו כשגם אמו אובחנה בסרטן ונפטרה ב־2000, כשקום היה בן 24 בלבד. היא לא זכתה לראות אותו מקים את האימפריה שלו.

שנים אחר כך חשף אתר בלומברג כי בתקופה זו הוצא נגד קום צו הרחקה על ידי בת זוג לשעבר. לפי הדיווח, הוא הטריד אותה בשיחות טלפון מרובות, הגיע ללא הזמנה למקום עבודתה ועשה שימוש בפרטיה האישיים. ב־2014 התייחס קום לפרשה ואמר: "התנהלתי בחוסר רציונליות אחרי הפרידה. אני מתבייש בכך שהתנהגותי חייבה אותה לנקוט צעדים משפטיים".

בשנים שאחרי מות אמו, נותר קום בודד במדינה זרה. מי שהושיט לו יד היה המנהל שגייס אותו ליאהו, בריאן אקטון. השניים עבדו יחד במשך עשור, וב־2007 פרשו ויצאו לטיול משותף בעולם. כשחזרו, הגישו מועמדות לעבודה בפייסבוק - ונדחו.

"רוב הרעיונות לסטארט אפים די מטומטמים"

ב־2009, כשאפל השיקה את חנות האפליקציות שלה, קום זיהה את ההזדמנות. בשיחות עם מהגרים רוסים, הבין את הפוטנציאל הטמון בתקשורת עם קרובי משפחה המפוזרים ברחבי העולם. חבריו חיפשו במקור אפליקציה שתראה מי זמין לשיחת טלפון, אך כשהסטטוסים כמו "זמין", "בחדר כושר" או "סוללה חלשה" החלו להופיע אצל אנשי הקשר, קום הבין שמדובר בצורת תקשורת חדשה לגמרי. באותה עת היו מערכות מסרים מיידיים חינמיות, אך הן לא היו מחוברות למספרי הטלפון, בעוד שירותי ה־SMS היו מוגבלים ויקרים. עם השקת האפשרות לשליחת תמונות, במקביל להפיכת הטלפונים למצלמות, וואטסאפ זכתה לבידול משמעותי.

אופיו של קום השפיע עמוקות על האפליקציה. הוא נותר נאמן לקהל היעד הראשוני וסירב להוסיף פיצ'רים מורכבים; הוא נהג לומר שאם סבתא בכפר ליד קייב לא תדע להשתמש בזה, הוא לא מעוניין. על רקע הדומיננטיות המוקדמת של וואטסאפ ברוסיה וקרב המהגרים, מעניין לראות כי כיום דווקא טלגרם היא המתחרה הבולטת שלה שם. החברה גייסה 8 מיליון דולר ובהמשך 50 מיליון דולר נוספים מקרן סקויה, שהסכימה לתנאי הבלתי מתפשר של המייסדים: לא לשלב פרסומות. נושא הפרטיות היה קדוש עבור קום, עדות לטראומה הסובייטית מהאזנות.

במשך שנים, קום נמנע כמעט לחלוטין מיחסי ציבור, בטענה שהם מסיחים את הדעת מהמוצר. על בניין החברה אפילו לא הוצב שלט, שכן קום האמין ששלטים משרתים רק את האגו. ראיון מאותה תקופה מתאר משרד ספרטני למדי עם כ־100 עובדים בלבד, ומנכ"ל־מייסד שמבלה זמן רב באימון איגרוף לצלילי מוזיקת היפ־הופ כבדה. הצניעות ליוותה אותו גם בתרומות קודמות לשערי צדק, אז ביקש שהבניין ייקרא "יקום" מבלי לחשוף את זהותו. אולם, בתרומה הנוכחית המגמה השתנתה: המהלך פומבי, ובית החולים יישא את שמו.

וואטסאפ נמכרה לפייסבוק (היום מטא) ב־2014 תמורת סכום עתק של 19.3 מיליארד דולר. על פי ההערכות, קום החזיק אז בכ־45% ממניות החברה, והונו צמח משמעותית מאז שכן חלק ניכר מהתשלום ניתן במניות פייסבוק שערכן זינק. מאז המכירה קום מקפיד לשמור על פרופיל נמוך. ב־2016 אמר בראיון לאתר רוסי כי אין בכוונתו להשקיע בסטארט־אפים, אלא להמשיך להתמקד בוואטסאפ. "אני חושב שרוב הרעיונות לסטארט־אפים הם ממש מטומטמים", הצהיר.

אולם ב־2018 עזב קום את פייסבוק על רקע חילוקי דעות בנושאי פרטיות המשתמשים. למרות הצהרותיו המוקדמות, הוא הקים ב־2021 חברת השקעות בשם Newlands, המנוהלת תחת מעטה של שקט תקשורתי על ידי מייקל אברמסון, בעבר שותף בקרן סקויה. לפי ההערכות, היקף הקרן עומד על 1.5 מיליארד דולר לפחות, אם כי ישנם גורמים המעריכים כי בעקבות השקעות מוצלחות השווי שלה נע בין 10 ל־20 מיליארד דולר. החברה משקיעה בענקיות טכנולוגיה כמו מטא, טסלה, אלפאבית (החברה האם של גוגל), אמזון, דורדאש ורובינהוד, לצד סטארט־אפים קטנים יותר.

ברשימת עשירי העולם של פורבס מדורג קום כיום במקום ה־166, עם הון אישי המוערך ביותר מ־16 מיליארד דולר.

חב"ד, התנחלויות וחומות של פרטיות במאליבו

פעילותו הפילנתרופית של קום מנוהלת על ידי קרובת משפחתו, יאנה קליקה, לשעבר בכירה בענקית הביוטכנולוגיה ג'ננטק, כאשר רוב הנתרמים אינם פוגשים אותו ישירות. הון הקרן שלו הוערך בעבר בכ-3.3 מיליארד דולר. עוד לפני תרומת ה-200 מיליון דולר הנוכחית לשערי צדק, הוא כבר העניק 25 מיליון דולר לבית החולים ותרם לבניית בניין הננוטכנולוגיה באוניברסיטת ת"א.

בנוסף תרם קום ל"קרן המרכזית לישראל", התומכת בארגונים המזוהים עם תנועת ההתנחלות, וכן לעמותת "עיר דוד" הפועלת במזרח ירושלים. ברשימת הארגונים שזכו לתמיכתו ניתן למצוא גם את חב"ד, "כוח המשימה מכבי" הנלחם ב-BDS,תגלית ועמותות אמריקאיות התומכות בחיילי צה"ל.

אחת מתרומותיו האקדמיות המשמעותיות הייתה לסטנפורד, שם נהג לשמוע הרצאות כ"שומע חופשי" בצעירותו, כשלא היה ביכולתו לממן לימודים. הוא תרם לאוניברסיטה כ-77 מיליון דולר עם דגש על לימודי רפואה, וב־2022 הקים בה את התוכנית ללימודי ישראל. תמיכה זו עוררה ביקורת בקרב חלק מאנשי סטנפורד לאחר שנחשף כי קום תומך גם בארגוני ימין, אך באוניברסיטה בחרו להמשיך עם המיזם.

כיום, קום שומר בקנאות על פרטיותו. ככל הידוע הוא אינו נשוי ואין לו ילדים, אם כי דווח על מערכת יחסים שהוא מנהל עם הדוגמנית האוקראינית אוולינה ממבטובה. מאז 2017 הוא אינו מתבטא בפומבי ברשתות, ובשנים האחרונות רכש בסכום מצטבר של מאות מיליוני דולרים אחוזות ענק במתחמי המיליארדרים של מאליבו ובברלי הילס. לפי הדיווחים, הוא נוהג לחבר מספר אחוזות סמוכות יחד - כדי להשיג את אותה פרטיות מירבית, שסימנה את דרכו מאז ימיו כמהגר צעיר מקייב.