מאי האחרון היה חודש שיא בשוק ההנפקות המקומי, עם לא פחות מ־14 תשקיפים שהוגשו לבורסה מצד חברות חדשות המבקשות לרשום את מניותיהן לראשונה למסחר בבורסת תל אביב. מתוכן, 7 חברות כבר השלימו את המהלך ומניותיהן החלו להיסחר, לפי שווי מצרפי של מעל 18 מיליארד שקל.
● סערה מושלמת שתימשך שבועות: המומחים מגיבים לכאוס בשווקים
● המוסדיים ביצעו התאמות, והדולר משנה כיוון
בדרך להנפקה נאלצו מרבית החברות לעשות ויתורים, לעיתים של עשרות אחוזים, בשווי שלפיו ביקשו להיכנס לשוק בתחילה, כחלק מהמו"מ עם הגופים המוסדיים, רוכשי ההנפקות.
מבט על ביצועי החברות מאז החלו להיסחר, חושף הבדלים משמעותיים ביחס לו זכו מהמשקיעים. כך, בעוד חלק מהמניות נסקו מאז ההנפקה, חלק אחר מהחברות זכו לקבלת פנים צוננת מהשוק ואיבדו חלק נכבד משוויין, גם אחרי ההנחה שהעניקו למוסדיים. זאת על רקע ירידות השערים בשוק המניות המקומי בחודש האחרון.
"כל חברה והסיפור שלה", מנסה להסביר גורם בכיר בשוק את השונות בין הביצועים של המניות החדשות. "למרות הירידות בשווקים אנחנו עדיין רואים שהמשקיעים גילו עניין במניות של חלק מהחברות והעלו אותן, לפעמים אפילו בצורה די חזקה. ברור שאם השוק היה קצת יותר חם היינו רואים יותר חברות שעולות, אבל זה המצב. מה שמעניין הוא שאנחנו רואים תחומים שבהן מניה אחת עלתה והשנייה ירדה".

הקפיצה של יצרנית התוספים
מבדיקת גלובס לביצועי המניות בשבועות הספורים שחלפו מהשלמת ההנפקות, עולה כי המוצלחת ביותר בגל הנוכחי במונחי תשואה נכון להיום, היא זו של יצרנית תוספי המזון גלעם, שבשליטת קרן פימי, שהונפקה בתחילת החודש. מאז ההנפקה קפצה מניית גלעם בכ־28% לשווי של כ־1.3 מיליארד שקל, מה שהיווה הצפת ערך לא רק לגופים שהשתפו בהנפקה אלא גם לבעלת השליטה, קרן פימי שבמסגרת ההנפקה מכרה מניות גלעם תמורת 300 מיליון שקל, אך נותרה עם מניות (29%) בשווי נוכחי של כמעט 390 מיליון שקל.
הנפקה מוצלחת נוספת הגיעה מכיוונה של חברת הבנייה בסט, שבשליטת משפחת טאנוס, שמנייתה עלתה בכ־15% מאז ההנפקה והיא נסחרת כעת לפי שווי של 3.3 מיליארד שקל. ברקע, בניגוד למרבית חברותיה לגל הנוכחי, בסט הצליחה לעמוד ביעד השווי שהציבה בתחילת הליך ההנפקה ־ 2.9 מיליארד שקל (לפני הכסף).
עוד בצד המחייך, ניתן למצוא את חברת הנדל"ן הקנדית עלמדב (לשעבר אלעד קנדה) שמנייתה עלתה מתחילת המסחר בכ־18%, לשווי של כמעט 1.1 מיליארד שקל. רווח למשקיעים בהנפקתה מציגה גם מניית חברת האבטחה והנקיון טי.אנד.אם (T&M) שעלתה ב־4% לשווי של כ־800 מיליון שקל.
ברקע, השתיים השלימו את ההנפקה רק לאחר שהעניקו לגופים המוסדיים הנחות משמעותיות על השווי שלפיו ביקשו לגייס בתחילה, כאשר טי.אנד.אמ העניקה למוסדיים הנחה של כ־26% על השווי המקורי המבוקש, בעוד עלמדב נאלצה לחתוך כמחצית מהשווי שתכננה כדי להשלים את המהלך.
הנפקה גדולה, הנחה גדולה: גיוסי המיליארדים של דוראל וג'נריישן
לצד ההנפקות הראשוניות, החודש החולף הביא עמו גם שני גיוסי הון גדולים מצד חברות נסחרות, הפועלות בתחומי האנרגיה — דוראל וקרן התשתיות ג'נריישן. גיוסים אלה, בהיקף של קרוב למיליארד שקל כל אחד, נועדו לתמוך במהלכים משמעותיים אותם מקדמות שתי החברות בימים אלו. הגיוסים, בהנחה משמעותית על המחיר בשוק, גררו גם ירידה משמעותית במחירי המניות.
כך, בתחילת החודש השלימה חברת האנרגיה המתחדשת דוראל גיוס של כ־920 מיליון שקל, שנועד להגדיל את החזקתה ל־50% בחברה הבת האמריקאית, Doral LLC. מחיר המניה בהנפקה עמד על 83 שקל, מה ששיקף לה דיסקאונט עצום של 23% על מחירה בשוק ערב המהלך. בצל הסנטימנט השלילי בשוק בשבועות האחרונים, ירדה מניית דוראל במעל לשיעור ההנחה, כך שהמוסדיים שהשתתפו בהנפקה "ספגו" ירידה של 11% נכון להיום.
"כשחברות מגייסות סכום כה גדול הן יודעות שיצטרכו לתת לשוק הנחה משמעותית, זה חלק מהמשחק", אומר הגורם בשוק. "המוסדיים עשו את השיקול שלהם והחליטו להיכנס, והאמת שעד עכשיו הם גם כמעט ולא מופסדים בגלל ההנחה שקיבלו. בכל אופן, אני מעריך שגם אם בטווח הקצר המניות טיפה ירדו, בעתיד התוכניות המשמעותיות של החברות יכולות לתמוך בצמיחה עתידית".
במקרה של ג'נריישן, ערכן של המניות שרכשו המוסדיים דווקא עלה. במסגרת המהלך גייסה הקרן סכום של מיליארד שקל, שנועדו למימון רכישת שיכון ובינוי אנרגיה והקמת תחנת הכוח ריינדיר. המחיר בגיוס של ג'נריישן עמד על כ־2.4 שקל למניה, נמוך בכ־11% ממחיר השוק, וכיום נסחרת המניה ב־2.8 שקלים, גבוה ב־16% מהמחיר אותו שילמו המוסדיים.
איתן גרסטנפלד
מאכזבות: תדהר ורוסטיק בייקרי
עם זאת, מביצועי חלק מהחברות החדשות ניתן ללמוד כי מתן הנחה על המחיר המבוקש טרם ההנפקה אינו ערובה לעלייה במחיר המניה לאחריה. כך למשל, מניית ענקית הנדל"ן תדהר ירדה בכ־10% מאז ההנפקה, ונסחרת כעת לפי שווי של כ־7.1 מיליארד שקל. זאת, על אף שבדרך להנפקה, שהייתה לגדולה ביותר בבורסה בת"א זה למעלה מעשור, היא נאלצה לקצץ בכ־15% את השווי המקורי לפיו תכננה לגייס.
חברה נוספת שנאלצה להתפשר על שוויה בטרם ההנפקה היא חברת הסימולטורים הצבאיים בגירה, שהנפיקה בתחילת החודש לפי שווי של כ־3.4 מיליארד שקל (אחרי הכסף), נמוך בכ־20% מהשווי אליו כיוונה בתחילה. מאז שהחלה להיסחר ירדה מניית החברה, שבשליטת משפחת מזרחי, בכ־5% והיא נסחרת כיום לפי שווי של כ־3.2 מיליארד שקל.
אך הירידה הגדולה ביותר הגיעה דווקא מכיוונה של חברת רוסטיק בייקרי, הפועלת בתחום המזון שהפך לחביב המשקיעים בת"א בשנה החולפת. בשלושת השבועות מאז שהחלה להיסחר, הספיקה מניית יצרנית מוצרי המאפה ומפיצת מותגי ג'נרל מילס (ביניהם גם חטיף הדגנים הפופולרי נייצ'ר וואלי וגלידות האגן דאז) ליפול בכ־23% לשווי של כ־760 מיליון שקל. זה יצר פגיעה לגופים המוסדיים שהשקיעו בה בהנפקה, בהובלת חברת הביטוח מנורה המחזיקה בכ־8% ממניות רוסטיק.
למרות ההתקררות: לא צפויים ביטולים
למרות ההתקררות בשוק, וקבלת הפנים המעורבת לה זכו החברות החדשות, ההערכות בשלב זה לפחות הן שמרבית החברות שהחלו במהלך בחודש שעבר, יגיעו לבסוף אל קו הסיום וישלימו את הנפקותיהן בשבועות הקרובים. זאת לאחר שעד כה נרשם ביטול אחד ־ מצד קבוצת אביב נדל"ן בבעלות האחים דורון אביב ודפנה הרלב, שלא קיבלה מהמשקיעים המוסדיים את השווי שאליו כיוונה ־ 1.5 מיליארד שקל (לפני הכסף), והסתפקה בגיוס חוב.
מי שככל הידוע עדיין ממשיכות בהליך ההנפקה הן יזמית הנדל"ן אביסרור, רשת המסעדות קיסו, חברת התרופות רפא (גם היא בשליטת קרן פימי), חברת ההדפסות אורדע ויצרנית המכלולים מטליקון. עם זאת, לא מן הנמנע שבדרך הן ייאלצו להתפשר על השווי המקורי שביקשו לגייס כשיצאו לדרך בחודש שעבר.
מי שעוד עשויה להצטרף אליהן היא חברת האנרגיה רפק אנרג'י, שהגישה בתחילת השבוע תשקיף לקראת הנפקה ראשונית בשווי מוערך של 1.3־1.5 מיליארד שקל (לפני הכסף). כך גם חברת הרחפנים קאנדו, שבשליטת רמי לוי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.