מגמה מעורבת באירופה; החוזים העתידיים בארה"ב עולים

סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים

10:25

בורסות אירופה פותחות את היום במגמה מעורבת. לפי שעה, בורסת פרנקפורט מטפסת בכ-0.6%, בורסת לונדון נחלשת בכ-0.4% ובורסת פריז עולה בכ-0.5%.

במקביל, החוזים העתידיים על וול סטריט מצביעים על עליות. החוזים על הנאסד"ק עולים בכ-0.6%, החוזים על הדאו ג'ונס מתקדמים בכ-0.1% והחוזים על ה-S&P 500 מתקדמים בכ-0.3%.

מחירי הנפט יציבים, כאשר נפט מסוג ברנט נסחר סביב 78 דולר לחבית, בעוד נפט מסוג אמריקאי (WTI) נסחר סביב 73 דולר לחבית.

08:55

שוק המניות

יום המסחר ייפתח היום על רקע ההסלמה הביטחונית בין ארה"ב לאיראן. זאת בעקבות תקיפת ספינות במצר הורמוז על ידי איראן שלשום, ותגובה אמריקנית חריפה שכללה תקיפת כ-90 יעדים באיראן הלילה. גורם אמריקאי התייחס למצב ומסר כי "הפסקת האש עם איראן הגיעה לסיומה, לפחות בשלב זה".

● היממה הדרמטית הזכירה לעולם: המלחמה במזרח התיכון לא קרובה לסיום

ברקע המתיחות, נרשמות עליות שערים חדות במחירי הנפט. החוזים העתידיים על נפט מסוג ברנט עולים ב-1.03% ל-78.82 דולר לחבית, והחוזים על הנפט האמריקאי (WTI) מטפסים ב-1.06% לרמה של 74.29 דולר לחבית. נציין כי כבר במהלך יום רביעי רשמו המחירים זינוק של יותר מ-4% (הרחבה בהמשך).

במקביל, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אותת כי אינו מעוניין עוד בניהול משא ומתן על הסכם חדש עם טהרן, ואף הצהיר כי הפסקת האש "הסתיימה" בעקבות סבב התקיפות האחרון במזרח התיכון.

"השוק נאלץ פעם נוספת לתמחר את הסיכון לפיו מתקפות מחודשות על נתיבי השילוח, או קריסה רחבה יותר ביחסי ארה"ב-איראן, עלולות לעכב את נרמול זרימת הסחורות דרך מצר הורמוז", הסבירו הבוקר בבנק סקסו. אנליסטים בבנק הוסיפו כי מאחר שמצר הורמוז מהווה את אחד מצווארי הבקבוק החשובים בעולם בתחום האנרגיה, "אפילו שיבוש מוגבל עלול להוביל להשפעה חסרת פרופורציה על המחירים המיידיים, עלויות ההובלה וסנטימנט השוק".

בבורסות המובילות באסיה נרשמת הבוקר מגמה מעורבת. מדד הניקיי היפני מוביל את העליות עם טיפוס של כ-1.4%, ומדד שנחאי הכללי רושם עלייה קלה של 0.1%. מנגד, מדד הקוספי הדרום קוריאני נסחר בירידות שערים חדות של 1.5%, ובמקביל נרשמת מגמה שלילית גם בהונג קונג, שם מדד ההנג סנג משיל כ-1% מערכו.

בין המניות הבולטות במסחר באסיה, מניית יצרנית שבבי הזיכרון היפנית, קיאוקסיה שזינקה בשיעור של עד 11% (ונסחרה בהמשך בעליות של 7%). הראלי במניה הגיע על רקע דיווח ברשת בלומברג, לפיו קרן ההשקעות Bain Capital ניצלה את הגאות בשוק ה-AI ומכרה את מלוא אחזקותיה בחברה בתשואת שיא. קיאוקסיה, שפוצלה בשנת 2018 מתאגיד טושיבה ונחשבת לאחת מיצרניות שבבי הפלאש הגדולות בעולם, נהנית לאחרונה מביקושי שיא למערכות אחסון תומכות בינה מלאכותית. על פי הדיווחים, החברה כבר מכוונת קדימה ומפתחת תוכניות להנפקה ראשונית לציבור בוול סטריט במהלך השנה הבאה.

החוזים העתידיים בוול סטריט מתנהלים הבוקר במגמה חיובית, כאשר כל המדדים המובילים רושמים עליות של עד 0.4%.

● בתוך יממה אחת, שני אירועים מהמזרח הנחיתו מכה על מניות השבבים

אמש, בוול סטריט, המסחר ננעל במגמה מעורבת ותנודתית, כאשר השווקים הפיננסיים מעכלים את פרוטוקול הפד הניצי לצד החרפת המתיחות הגיאופוליטית במפרץ הפרסי. מדד הדאו ג'ונס הוביל את הירידות וחתם בצניחה של 1.1%, כשהוא סופג את עיקר פגיעת החששות מהתפרצות אינפלציונית מחודשת בעקבות זינוק מחירי הנפט. מדד ה-S&P 500 הפחית בסיום 0.2%. מנגד, מדד הנאסד"ק הפך מגמה לקראת הנעילה וסיים בעלייה של 0.3%; העוצמה של סקטור הטכנולוגיה, ובראשה הראלי המחודש במניות השבבים והתשתיות ל-AI, סיפקה לשוק רשת ביטחון משמעותית והצליחה לנתק את חברות הצמיחה מהסנטימנט השלילי הכללי ששלט בבורסות.

במוקד הראלי הטכנולוגי שהוביל את קו הבלימה בנאסד"ק עמדה מניית ברודקום שזינקה ב-4.8%. זאת בעקבות דיווח לפיו ענקית הטכנולוגיה אפל התחייבה להשקיע סכום עתק של 30 מיליארד דולר במערך ייצור השבבים של החברה - מהלך שהזרים ביקושים לרוחב הסקטור כולו. כתוצאה מכך, מדד השבבים של פילדלפיה (SOX ) זינק ב-2%, וקרן הסל על יצרניות הזיכרונות (Roundhill Memory ETF) עלתה ב-2.2%, מה שמדגיש כי למרות הטלטלה הכללית, התיאבון של המשקיעים לתשתיות ה-AI והחומרה נותר איתן. מנגד, לחץ כבד נרשם במגזר האג"ח הקונצרני של ענקיות הטק בעקבות גיוס חוב מפתיע של אמזון בהיקף של 25 מיליארד דולר, מה שהעיב טכנית על מניית החברה.

אל מול החסינות של ענקיות השבבים, החרפת הלחץ הגיאופוליטי נתנה את אותותיה ביתר שאת בסקטורים הרגישים לעלויות האנרגיה ולתיירות. מניות חברות התעופה ספגו חבטה קשה בצל איומיו של הנשיא דונלד טראמפ באיראן וביטול הפסקת האש, תרחיש שהזניק את מחיר הנפט מסוג ברנט ב-5.4% לרמה של 78.2 דולר לחבית, מחשש להתייקרות חדה של הדלק הסילוני ושיבושים בנתיבי האוויר; אמריקן איירליינס גרופ צנחה בכ-4%, ויונייטד איירליינס הולדינגס השילה 1.6%. במקביל, מניות הצריכה והתיירות נפגעו מחשש לשחיקת שולי הרווחיות, כאשר בוקינג הולדינגס והום דפוט איבדו כ-4.2%, וכ-2.6% כל אחת. מנגד, מניות האנרגיה כדוגמת מרתון פטרוליום ושברון נסחרו בירוק ונהנו מהרוח הגבית של מחירי הנפט.

מנייה נוספת שבלטה לשלילה היא מניית ספייס אקס , שהשלימה יומיים של ירידות וננעלה במחיר של 148 דולר - מתחת למחיר הבכורה שלה בבורסה (150 דולר). זאת, פחות מחודש לאחר הנפקת הענק של החברה (שגייסה 85.7 מיליארד דולר), ויומיים בלבד לאחר שצורפה למדד הנאסד"ק 100. למרות המגמה השלילית בטווח הקצר, מרבית האנליסטים בוול סטריט נותרו אופטימיים לגבי עתיד החברה ומציבים לה מחיר יעד ממוצע של מעל 200 דולר. בולט מעל כולם, מורגן סטנלי, שהחל לסקור את המניה בהמלצת "תשואת יתר" עם מחיר יעד שיא של 300 דולר. האנליסטים מדגישים במיוחד את מובילותה של החברה בתחום השיגורים, את שירות הלוויינים סטארלינק ואת הפוטנציאל שלה בעולמות הבינה המלאכותית.

שוקי האג"ח

בשוק החוב האמריקאי, החששות מפני ההשפעה של זינוק מחודש במחירי האנרגיה על האינפלציה הורגשו באופן ניכר. התשואה לעשר שנים טיפסה בכ-4 נקודות בסיס לרמה של כ-4.5%, בעוד התשואה לשנתיים טיפסה בכ-5 נקודות בסיס דומה לרמה של 4.22%. התשואה ל-30 שנה עלתה בכ-3 נקודות בסיס לרמה של 5.07%.

שוקי הסחורות והמטבעות

ההסלמה הביטחונית במפרץ הפרסי והצהרתו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, כי מבחינתו "מזכר ההבנות הגיע לסיומו" וכי אינו מעוניין עוד בניהול מגעים עם טהרן, הקפיצו מחדש את פרמיית הסיכון הגלובלית. המתיחות הגאו-פוליטית הובילה לזינוק חד בשוק הסחורות, ובראשם במחירי האנרגיה.

הנפילה בהסכמים המדיניים לוותה בדיווחים לפיהם ארה"ב מבטלת את הרישיון הכללי שהתיר מכירת נפט איראני. מדובר בהקשחה משמעותית של מדיניות הסנקציות, שעלולה לצמצם את ההיצע העולמי, להגביר את המתיחות באזור ולתמוך בהמשך מגמת העלייה של המחירים.

בסיכום יום המסחר הסוער של אמש, החוזים העתידיים על הנפט האמריקאי (WTI) זינקו ב-4.8% וננעלו ברמה של 73.84 דולר לחבית, בעוד שהחוזים על נפט מסוג ברנט טסו ב-5.7% ל-78.36 דולר לחבית. המשך המגמה נרשם גם הבוקר, כאשר מחירי הנפט טיפסו בכ-1% נוסף - חבית ברנט נסחרת סביב 78.8 דולר, והנפט האמריקאי נסחר סביב 74.3 דולר.

כעת, מחירי הנפט נסוגים קלות מהשיאים האחרונים ורושמים מגמת ירידה מתונה של כ-0.4%. מחיר חבית נפט מסוג ברנט יורד ב-0.38% ונסחר סביב 77.72 דולר, בעוד שהנפט האמריקאי (WTI) משיל 0.42% מערכו ונסחר ברמה של 73.21 דולר לחבית.

בעוד שהנפט מזנק, המתיחות הגאו-פוליטית מטלטלת את הזהב - והפעם לרעתו. החוזים העתידיים על המתכת הצהובה רשמו אתמול, צניחה חדה של למעלה מ-2% ונסחרים סביב רמת 4,043 דולר לאונקיה.

ג'ובאני סטונובו, אנליסט בכיר בבנק UBS, מסביר כי הזינוק הדרמטי במחירי הנפט מציף מחדש חששות כבדים מפני התפרצות אינפלציונית, מה שצפוי להשפיע ישירות על החלטות הריבית של הפדרל ריזרב. למרות שהזהב נתפס היסטורית כחוף מבטחים בתקופות אינפלציה, הוא סובל כעת מאפקט הפוך: הלחצים שמפעיל מחיר הנפט מקפיצים את הימורי השוק על העלאת ריבית נוספת בספטמבר (הסתברות שזינקה ל-68% לפי כלי ה-FedWatch). סביבת ריבית גבוהה וממושכת נוטה להכביד בחדות על המתכת היקרה, שאינה נושאת תשואה פנימית.

במקביל, גם שוק המטבעות הדיגיטליים סופג פגיעה. מטבע הביטקוין מעמיק את נסיגתו והשיל 2.4% מערכו לרמה של 62,197.10 דולר. הירידות מגיעות על רקע הראלי שנרשם בתשואות איגרות החוב של ממשלת ארה"ב, והתגברות החששות בשווקים הפיננסיים מפני תרחיש של "חזק וגבוה לאורך זמן" בגזרת הריבית. הבוקר הוא נסחר בעלייה של 0.6%.

מאקרו

הפרוטוקול הרשמי מישיבת הריבית האחרונה של הפדרל ריזרב, הראשונה תחת הנהגתו של היו"ר החדש, קווין וורש, חשף אתמול, חוסר הסכמה מוחלט ופיצול עמוק בצמרת הבנק לגבי תוואי המדיניות המוניטרית בהמשך השנה. בעוד שחלק מקובעי המדיניות מעריכים כי התקררות מסוימת בלחצים תאפשר בקרוב הקלה מוניטרית, קבוצה שנייה ודומיננטית חוששת דווקא מתרחיש הפוך. מן המסמך עולה כי "משתתפים רבים ציינו כי הרמה המתאימה של ריבית הפד בסוף השנה הנוכחית תהיה בתוך טווח היעד הנוכחי או מעט מתחתיו" , בעוד שאל מולם "משתתפים רבים אחרים העריכו כי הרמה המתאימה של הריבית בסוף השנה תהיה גבוהה מטווחי היעד הנוכחיים". המשמעות ברורה: "גרף הנקודות" נוטה כעת בדוחק לעבר העלאת ריבית אחת נוספת עוד השנה, מעבר לטווח המקובע הנוכחי של 3.5%-3.75%.

אחת הדילמות המרכזיות שמזינות את חוסר ההסכמה הזה ומעסיקות את וורש, נוגעת ישירות להשפעות המאקרו-כלכליות של מהפכת הבינה המלאכותית על המשק, ועל סביבת האינפלציה בפרט. לדברי יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון, כלכלנים רבים (כולל וורש עצמו) צופים אמנם השפעה דפלציונית ארוכת טווח כתוצאה מחדירת ה-AI והתייעלות הפריון בכלכלה. עם זאת, כץ מעריך כי עדיין קשה לאמוד את עוצמת ההשפעה הממתנת הזו לטווח הארוך, לעומת הכוחות האינפלציוניים העזים שהטכנולוגיה מייצרת כבר כעת, בטווח הקצר.

הלחצים הללו בטווח הקצר נגזרים בעיקר מהשקעות העתק המופנות לבניית תשתיות ה-AI, כמו גם מ"אפקט העושר" הצרכני שנוצר עקב העליות החדות בשוקי המניות (בפרט בחברות הסקטור). השילוב בין הפיצול הפנימי בפד לבין הדינמיקה הזו מייצר ליו"ר החדש חזית מאתגרת במיוחד. כפי שמסכמים בלידר שוקי הון: "לא ברור כמה זמן וורש ימתין לראות את ההשפעה הממתנת מ־AI לפני שייאלץ העלאת ריבית כדי לשמור על האמינות שלו".

בתוך כך, וורש כבר מנצל את כהונתו הצעירה כדי להוביל מהפכה מבנית ותקשורתית בפד, במטרה לצמצם את האיתותים המקדימים לשווקים. בהתאם לקו זה, הודעת הריבית האחרונה קוצרה בשני שלישים מגודלה המסורתי ונוקתה מניסוחים קבועים מראש, מהלך שזכה לתמיכת רוב חברי הוועדה שציינו כי הם "רואים יתרונות ברורים בקיצור ההודעה". מעתה, כאשר הפד שומר על קלפיו קרוב לחזה, השווקים ייאלצו להמתין בדריכות לנתונים הכלכליים השוטפים כדי להכריע לאן מועדות פני הריבית.

אדם פיליפס, מנהל השקעות ראשי ב-EP Wealth Advisors, מסביר כי "הפרוטוקול מציג בצורה ברורה את הנטייה הניצית של בכירי הפד, תוך שהוא מחדד כי הסיכונים לעליית האינפלציה נותרו בעינם, בעוד החששות סביב שוק התעסוקה נרגעו". פיליפס מדגיש כי הלחצים אינם מוגבלים עוד רק לסקטור האנרגיה התנודתי, שכן עליות מחירים מתחילות להרים ראש גם בתחומים רוחביים כמו מוצרי אלקטרוניקה. להערכתו, למרות שהירידה הזמנית במחירי האנרגיה במהלך יוני עשויה לרסן את מדד המחירים לצרכן הקרוב, קצב גידול המחירים השנתי בארה"ב צפוי להישאר ברמה גבוהה ולא נוחה של כ-4% - נתון שיקשה על היו"ר וורש להצדיק הקלה מוניטרית, בייחוד נוכח השבריריות הגיאופוליטית המחודשת במזרח התיכון.