בג"ץ בדיון על חוק השידורים: העתירה מוקדמת, הליך החקיקה טרם הסתיים

בג"ץ דן היום (ב') בשידור חי בעתירות שהוגשו נגד חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי שאושר בוועדת התקשורת לקריאה שנייה ושלישית. באופן חריג, נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופטים אלכס שטיין ויחיאל כשר יקיימו דיון על הליך החקיקה לפני שהסתיים ונכנס לספר החוקים.

● לחוק השידורים מצאו זמן: בדרך להצבעה, ההטבה לציבור ולחיילים התפוגגה
● ספרינט לפני פיזור הכנסת: האם רפורמת השידורים של קרעי תעבור בחקיקה?
● "איתרנו לא מעט תקלות": הייעוץ המשפטי נגד קידום חוק השידורים

העותרים - עמותת "הצלחה", ארגון העיתונאים ומועצת העיתונות - טוענים לשרשרת פגמים בהליך החקיקה, בניגוד לסטנדרטים הנדרשים וללא בקרה של גורמי המקצוע. נטען כי למרות שמדובר בהצעת חוק ממשלתית לרפורמה רחבת-היקף, היא קודמה בהליך הלוקה בפגמים רבים, הנוגעים לקצב הדיונים, לשינויים התכופים בנוסח ולהיעדר עבודת מטה. העותרים טוענים גם כי הצעת החוק הוגשה לכנסת מבלי שקיבלה את האישור של היועצת המשפטית לממשלה כמתחייב בהנחיות, ובניגוד להמלצות רשות ההסדרה.

העותרים הגישו היום הודעת עדכון, לפיה הפגמים בהליך החקיקה מתרבים ונערמים, ושיאם בתיקונים שהכניס השר קרעי ערב הדיון ברגע האחרון, בטענה כי מדובר ב"תיקוני נוסח". נטען כי התנהלות השר מעידה על בהילות יתר להשלמת החקיקה הפגומה. לטענת העותרים, "הדרך אצה להם, ובדרכם הם רומסים כל נוהל, כלל, סעיף והוראת דין".

השופטים: העתירה מוקדמת

במהלך הדיון העירו השופטים לעותרים כי העתירה מוקדמת, מאחר שהליך החקיקה טרם הסתיים. הנשיא עמית אמר: "יכול להיות שהחוק יעבור, ויכול להיות שהוא לא יעבור", ולכן הוא תהה האם יש מקום שבג"ץ יתערב. השופט שטיין שאל אם יש אסמכתא לכך שבית המשפט העליון יכול להתערב בהליך חקיקה לפני שהושלם.

נציג הכנסת טען כי אם בג"ץ יוציא צו ביניים, משמעותו תהיה כצו מוחלט, מאחר שמושב הכנסת מסתיים השבוע.

הנשיא עמית הוסיף: "אם וכאשר החוק יעבור, העתירות יתקפו גם את תוקף החוק".

הדיון הסתיים.

לחץ של המפלגות החרדיות

לפי הצעת החוק, יבוטל איסור בעלות צולבת וביטול חובת ההפרדה המבנית בין בעל הערוץ לחברת החדשות, החלת חובת תוכן אחידה והשקעה בהפקות מקור.

בשבוע האחרון, לאחר שהחוק אושר לקריאה שנייה ושלישית, ועדת התקשורת שאחראית על החוק התכנסה כדי להסיר את החלק הנוגע להפעלת אפליקציית שידורים שהייתה אמורה להחליף את עידן פלוס והייתה צפויה להביא תועלת לציבור. זאת בשל לחץ של המפלגות החרדיות שהתנגדו, בשל האפשרות שתשמש לשידור תכנים שהגדירו כ"שידורי תועבה".

הייעוץ המשפטי לממשלה התנגד לקידום החוק. לטענתו, קידום הצעת החוק לוקה בפגמים מהותיים, מסכן את דמותה של התקשורת החופשית בישראל ומביא לאי-יכולתה לבצע את תפקידה החיוני בחברה דמוקרטית.

העתירות הוגשו בסוף 2025 לאחר שהצעת החוק החלה להתקדם עם הערה חריגה, המבהירה כי ההצעה לא קיבלה את אישור היועצת המשפטית לממשלה כמתחייב.

הנזקים של ההליך הולכים ומתגברים מיום ליום, ומחברי הכנסת המכהנים בוועדת התקשורת נמנעת האפשרות למלא את תפקידם. "הוראות הדין, כמו גם חוות-הדעת של יועמ"שית הכנסת והייעוץ המשפטי לממשלה, מבוזות בראש חוצות - דבר המהווה תקדים מסוכן גם במבט צופה פני עתיד ביחס להנחיות אחרות שלהם", נכתב.