דירוג טייוואן למצוינות מחקרית שפורסם היום (ד') מציב את אוניברסיטת תל אביב כמובילה בין המוסדות האקדמיים בישראל, עם עלייה של שבעה מקומות לעומת השנה שעברה, למקום ה-206. אלה חדשות טובות לאוניברסיטת תל אביב, אך כמו בשנה שעברה, גם השנה אף אוניברסיטה ישראלית לא פרצה ל-200 המקומות הראשונים בדירוג.
● חמישה מחברי המל"ג הודיעו על פרישה בעקבות חוק ההפרדה המגדרית באקדמיה
● האוניברסיטה הישראלית ששיפרה את מיקומה בדירוג הבינלאומי
אחרי אוניברסיטת תל אביב צועדות האוניברסיטה העברית (מקום 263 בעולם), מכון ויצמן למדע (310), הטכניון (382), אוניברסיטת בן גוריון בנגב (קבוצת המקומות 501-550), אוניברסיטת בר־אילן (801-850) ואוניברסיטת חיפה (851-900).
ישראל רגילה לראות את עצמה כמדינה עם מובילות מחקרית משמעותית. בדירוג שנחאי לאוניברסיטאות בעולם, מספר אוניברסיטאות ישראליות מצליחות להיכנס באופן קבוע למאייה הראשונה - בעוד בדירוג QS (בעבר דירוג Times Higher Education) המצב דומה יותר למה שנמצא כעת בדירוג הקוריאני.
דירוג שנחאי מתבסס בעיקר על איכות המחקר ומכיל משתנים כמו מספר זוכי פרס הנובל, מספר ציטוטים בסיינס ונייצ'ר ומספר ציטוטים כולל, ואילו דירוג QS לוקח בחשבון גם תנאי העסקה ומידת בינלאומיות. לכן ניתן היה לקוות שבמדד טייוואן - שמבוסס רק על מחקר ובוחן מדדים כמו מספר פרסומים, איכות המדיום שבו פורסמו וההשפעה על שדה המחקר - יהיו תוצאות דומות יותר למדד שנחאי. אולם ציפייה זו לא התממשה - לא השנה ולא בשנים קודמות.
האוניברסיטאות דורגו במדד גם לפי תחומים. התוצאות של האוניברסיטאות בישראל בתחומים בהם אנחנו נחשבים בעיני עצמנו למובילים, כמו חקלאות והנדסה, היו נמוכות אפילו מהתוצאה הכללית. על כך יש פיצוי מסוים ברפואה (אוניברסיטת תל אביב במקום ה-101) ובמדעי החיים (תל אביב במקום 130, מכון ויצמן במקום 185).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
