חצי שנה בלבד אחרי שהתקבל האישור לחברת המזון בלדי לייבא עוף מברזיל, משרד החקלאות חזר בו והקפיא את המהלך. כפי שנחשף בגלובס, מנהל השירותים הווטרינריים הנכנס, ד"ר סרחיו דולב, הוציא מכתב רשמי שהפך את החלטת קודמו. הנימוק: היעדר בחינה מספקת של סידורי ההשגחה על תהליך ההכשרה במפעל הברזילאי.
עבור בלדי, שבשליטת ארז דהבני, מדובר במכה פיננסית לא פשוטה. החברה בנתה על היבוא מברזיל כמנוע צמיחה מרכזי, שאמור היה להגדיל את הכנסותיה ב-10%-15% בשנה - כ-400 מיליון שקל.
● תמורת 475 מיליון שקל: אושרה לשטראוס רכישת חברת המזון Yoki
● ראש בראש מול עזריאלי: מליסרון מקדמת הקמת קניון ענק בירושלים
אלא שגם עבור הצרכן הישראלי מדובר במכה: בשוק שנשלט בידי מגדלים חזקים, ומגלגל כ־20 מיליארד שקל, המהלך היה אמור לצנן את מחירי העוף, שקפצו בכ-30% בשנים האחרונות, וכעת שוב נתקעו.
מנתוני משרד החקלאות עולה, כי ישראל היא מהמובילות בעולם בצריכת עוף: הצריכה המקומית של עוף בישראל בשנת 2024 עמדה על כ־49 ק"ג לנפש בשנה. כיום, בענף העוף המקומי פועלים כ־590 מגדלים. על פי נתוני משרד החקלאות, מעל חצי מיליון טונות עוף נמכרים בשוק הישראלי מדי שנה, ובמושגים כספיים מדובר כאמור בתעשייה שמגלגלת בין 15 ל־20 מיליארד שקל בשנה, על פי הערכות בענף.
איום על המודל הקיים
שוק העוף בישראל פועל במידה רבה במודל של אינטגרציות: המשחטות הגדולות עובדות עם עשרות מגדלים, שמגדלים עבורן את העופות במשך כ־40 יום, ומקבלים תמורה לפי משקל (עשרות אגורות לקילו), בעוד שהמשחטה שולטת בחלקים מרכזיים נוספים של שרשרת הייצור והשיווק.
פתיחת שוק העוף לראשונה ליבוא, במחירים נמוכים משמעותית, ייתכן, נתפסה בענף כאיום על המודל הקיים, וברקע להליך הופעל לחץ על השירותים הווטרינריים לסגת מאישור היבוא.
לצורך העניין, בישראל קילו פרגיות עולה סביב 70 שקלים, בזמן שבעולם מחירו לרוב קטן פי שלושה. על פי מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בחמש השנים האחרונות עלה מדד המחירים לצרכן במוצרי העוף בכ-30%. לשם השוואה, בתחום הבקר הוא עלה בכ-20% ובדגים בכ-18%.
מאבק מול הרבנות
לאחר שבלדי עתרה נגד העיכוב באישור היבוא, ניתן לה ב-15 ביוני האישור הנדרש מצד השירותים הווטרינריים, ימים ספורים לפני הדיון בעתירה. יום לאחר מכן התפטר מנהל השירותים הווטרינריים דאז, ד"ר תמיר גושן. במקביל מתנהל מאבק נוסף מול הרבנות הראשית סביב הנהלים והאישורים הנדרשים לביצוע שחיטה כשרה בחו"ל, ובמסגרתו פנתה בלדי לבג"ץ בטענה להתמשכות ההליך. כרגע טרם ניתן צו ביניים לרבנות, וההחלטה צפויה ב-18 בנובמבר הקרוב.
מבחינה כלכלית, בלדי מבססת את המהלך על הטענה שמבנה העלויות בישראל מייקר מאוד את העוף המקומי. חלק ניכר מהמזון המשמש לפיטום, כולל סויה ודגנים, מיובא ממילא מחו"ל, וגם כוח האדם בחלק גדול מהלולים נשען על עובדים זרים. מבחינת החברה, ייצור במדינה שבה חומרי הגלם זמינים וזולים יותר מאפשר לקצר את שרשרת העלויות ולהגיע לצרכן במחיר נמוך יותר.
הפוטנציאל משמעותי במיוחד לנוכח המשקל הגבוה של בשר, עופות ודגים בסל המזון המשפחתי (כ-25% מכל הסל), ולכן כניסה של יבואן גדול במחירים נמוכים עשויה להגביר את התחרות בשוק, שנשלט כיום בעיקר בידי יצרנים מקומיים.
ארז דהבני / צילום: באדיבות החברה
מנגד, במבקר המדינה פועלים מול משרד החקלאות כדי להבין מדוע התקבלה ההחלטה להתיר את אישור היבוא הקודם. "בעקבות תלונה שהתקבלה במשרד מבקר המדינה בעת האחרונה, הודיע אתמול המשרד על כוונה לקיים בירור ראשוני באשר לסוגיות שהועלו בתלונה", נמסר ממשרד מבקר המדינה בנושא.
כמו כן, בטיעונים שהציג ד"ר דולב עולים מספר חששות קשים שנוגעים לענייני צער בעלי חיים, בכל הקשור לאופן הטיפול בעופות לשחיטה. מהיבטים אלו והיבטים בריאותיים אחרים, שגרמו גם למספר מדינות באירופה לבטל את יבוא העוף מברזיל, התהפכה החלטת משרד החקלאות.
המניה נגררה מטה
בלדי נכנסה לבורסה הישראלית לפני קצת פחות משנתיים, ומאז שורת פרסומים בתקשורת גררו את מנייתה מטה. הירידה המשמעותית הראשונה הופיעה בחודש יוני האחרון. באותו חודש פורסם בגלובס על ההחלטה של שופרסל לייבא בשר ישירות מדרום אמריקה, ולצמצם את מוצרי בלדי בסניפי החברה. ירידה נוספת, של כ-16%, נרשמה כעת בעקבות הפרסום של ביטול ההחלטה ליבוא מהמפעל בברזיל.
החברה השקיעה 21 מיליון שקל במפעל ייעודי שיענה על צרכיה מול היצרן המקומי בברזיל. היא התכוונה לייבא מהמפעל הברזילאי בעיקר מוצרי עוף קפואים ללא עור ועצמות, כמו פרגיות ופרוסות חזה.
המפעל של קבוצת JBS מיועד לשחיטה ולעיבוד עופות, והוא ממוקם בעיר קאראפו שבברזיל. הוא רשום במערך הפיקוח הפדרלי הברזילאי על מוצרים מן החי, וברשימות משרד החקלאות הברזילאי. פעילותו כוללת שחיטת עופות, חיתוך ואריזה, והוא מאושר ליצוא גם לשווקים זרים. ברשימת המפעלים המאושרים ליצוא ליפן, למשל, הוא מופיע כמתקן מאושר מאז 2020. חוץ מזה, ברזיל היא יצואנית העוף הגדולה בעולם, ומשלחת עוף ומוצריו ל-150 מדינות.
עם זאת, גם באירופה מתעוררים בימים אלו קשיים סביב יבוא בשר מברזיל, אם כי מסיבה שונה מזו שעליה מצביעים השירותים הווטרינריים בישראל. החל מ-3 בספטמבר 2026 צפוי האיחוד האירופי להפסיק לאשר יבוא של מרבית מוצרי המזון מן החי מברזיל, ובהם בשר בקר ועוף, לאחר שהמדינה לא נכללה ברשימת המדינות שאושרו לעמוד בכללים החדשים של האיחוד בנוגע לשימוש בחומרים אנטימיקרוביאליים.
ברזיל לא סיפקה ערבויות
לפי משרד החקלאות הבריטי, ברזיל לא הצליחה בשלב זה לספק ערבויות מספקות לכך שבעלי חיים המיועדים ליצוא לאירופה לא גודלו תוך שימוש באנטיביוטיקה לצורכי האצת גדילה או בחומרים אנטימיקרוביאליים השמורים לטיפול בזיהומים חמורים בבני אדם. האיסור עשוי להיות מוסר אם ברזיל תספק את הערבויות הנדרשות ותאושר מחדש בידי מוסדות האיחוד.
מארגון מגדלי העופות נמסר בתגובה: "מדובר בהחלטה מקצועית ומנומקת שלא הייתה לנו שום השפעה עליה. עם זאת, אנחנו מברכים על החלטת השירותים הווטרינריים".
תגובת משרד החקלאות: בבחינה מחודשת של הליך אישור ברזיל והמפעל ליצוא בשר עוף לישראל, נמצא כי לא ניתן לאשר את היבוא בטרם ייבדקו בפועל מסלול הייצור ויכולת הרשויות בברזיל לפקח עליו בהתאם לדרישות הישראליות. בהתאם לכך, הוסר בשלב זה המפעל לייצור עוף בברזיל מרשימת המפעלים המאושרים, וברזיל אינה מאושרת כיום ליצוא עוף לישראל. החלטת מנהל השירותים הווטרינריים בפועל התקבלה משיקולים מקצועיים ומתוך אחריות לבריאות הציבור ולרווחת בעלי החיים.
"ככל שהרשויות בברזיל יבקשו לחדש את ההליך, צוות מומחים מטעם השירותים הווטרינריים במשרד ערוך לבצע במדינה ביקורת מקיפה. המשרד ימשיך לפעול להרחבת מקורות היבוא, כהשלמה לייצור המקומי וכמענה לביקוש, אך לא יתפשר על בטיחות המזון ורווחת בעלי החיים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
