בת המהגרים שסחפה את ברלין בצל סקנדלים אנטישמיים במפלגתה

הבטחות הקמפיין של מפלגת "די לינקה" הביאו לה ניצחון היסטורי בברלין וסוללות את דרכה של אליף ארלפ ללשכת ראש העיר • עם זאת, שותפות אפשריות בשמאל מהססות לחבור אליה, בכירים ותיקים עוזבים - וגוברת הביקורת על התעלמות המפלגה מתקריות אנטישמיות

אליף ארלפ / צילום: Reuters, Sebastian Gollnow
אליף ארלפ / צילום: Reuters, Sebastian Gollnow

אליף ארלפ (Elif Eralp) שבה והצהירה במהלך מסע הבחירות שלה בבירת גרמניה בחודשים האחרונים כי "אנשים כמוני לא אמורים להיות ראשי עיר". בת למהגרים שנמלטו מטורקיה על רקע פעילותם באיגודים מקצועיים, ארלפ גדלה במערב גרמניה, למדה משפטים בהמבורג ועברה לברלין כדי לשמש כיועצת משפטית לזכויות אדם למפלגת "די לינקה" השמאלית.

הנאומים יהיו רק חלק מהסיפור: העצרת הכללית של האו"ם נפתחת
7 מיליון מבקשי מקלט נהרו לאירופה והולידו מפץ פוליטי

לפני כעשור הצטרפה רשמית למפלגה, ומאז טיפסה בכישרון ובהתמדה לראש הרשימה בברלין, במיוחד על רקע אג'נדה של מאבק להורדת מחירי הדיור. היא סיפרה בראיונות כי במשך שבע שנים מחפשת המשפחה (היא נשואה ואם לשני ילדים) דירה בברלין, ללא הצלחה.

אבל בשבועות הקרובים עשויה ארלפ לעבור ל"בית העירייה האדום", כפי שמכונה המבנה הברלינאי שבו מכהנים ראש העיר ומועצת העיר, כדי לכהן בתפקיד הרם ביותר בבירת גרמניה.

האג'נדות הבולטות והסקנדלים האנטישמיים

הבחירות שהתקיימו ביום ראשון הניבו ניצחון היסטורי למפלגת "די לינקה" בברלין (שהיא גם אחת מ־16 מדינות המחוז של גרמניה), וארלפ העומדת בראשה נחשבת למועמדת המובילה להקים קואליציה בשבועות הקרובים. קרוב ל־26% מקולות הברלינאים סחפה "די לינקה", כולל השתלטות על מוקדי כוח של הירוקים לשעבר בקרויצברג. כ־46% מהצעירים מתחת לגיל 24 הצביעו לה.

אליף ארלפ

אישי: בת 45, נשואה + 2, בת להורים מטורקיה שזכו למקלט פוליטי בגרמניה

מקצועי: מנהיגת מפלגת "די לינקה" השמאלית בברלין וחברה בבית הנבחרים של ברלין. הצטרפה למפלגה לפני כעשור כיועצת משפטית לזכויות אדם. בעלת תואר במשפטים מאוניברסיטת המבורג

עוד משהו: סיפרה שחיפשה דירה במשך שבע שנים, ולא מצאה

ביום שאחרי, מומחים הסבירו את הניצחון הסוחף של המפלגה בשני מסרים עיקריים: האחד הוא ההבטחה שלה להוריד את מחירי השכירות, שזינקו באופן חד בשני העשורים האחרונים ולהפוך את ברלין ל"בת השגה" מבחינת יוקר מחיה; השני, שתקף בעיקר לרבעים שבהם יש אוכלוסייה בעלת רקע הגירה, המדיניות שלה בנוגע לישראל ולנעשה בעזה. המפלגה קיבלה 75 אלף קולות ממצביעים חדשים וכ־100 אלף קולות שנדדו ממפלגות הירוקים והסוציאל־דמוקרטים. גם בקרב האוכלוסייה המוסלמית הגדולה בעיר - 51% הצביעו למפלגה.

מבחינה תקשורתית, מה שעומד בין המפלגה לראשות העיר היא בעיקר בעיית האנטישמיות שלה. בשבועות שלפני הבחירות נחשפו כמה סקנדלים אנטישמיים, כולל אירוע של המפלגה ברובע נויקלן שבו צעק ראפר מקומי "יאללה יאללה אינתיפאדה" ו"מוות לצה"ל" בהופעה המקדימה; מועמד מקומי קרא ל"אינתיפאדת בחירות"; ובערב הניצחון ההיסטורי עצמו הגיעו לחגוג באירוע המפלגה (שהיה פתוח לקהל) ראש כנופיית פשע לבנונית (איסא רמו) ופעיל פלסטיני המזוהה עם ארגון טרור, שהרגישו שהם חלק מההצלחה בשל גיוס קולות. בכיר המפלגה בנויקלן פראט קוצ'אק הכחיש בתחילה קשרים אתם, אך חזר בו לאחר שנחשפו התכתבויות.

הפרו־ישראלים עזבו, השותפות מפעילות לחץ

"כדי להצליח להקים קואליציה על ארלפ לעשות את מה שלא עשתה עד כה - להשתנות", נכתב בעיתון "טאגסשפיגל" המקומי. "אסור שראש העיר של בירת גרמניה, שבה תוכננה השואה, אפילו יעניק רושם כאילו הוא מקבל את האנטישמיות במפלגתו".

ואכן, הביקורת החריפה ביותר כלפי ארלפ, שהושמעה גם על ידי המועצה היהודית בימים האחרונים, היא על כך שהיא מתעלמת בפועל מהתקריות האנטישמיות והאנטי־ישראליות משום שאינה רוצה לפגוע בתמיכה במפלגה. היא גינתה את הדברים, אך אף אחד מהמעורבים לא סולק מהמפלגה.

אפילו פוליטיקאים מתוך "די לינקה", כמו פטרה פאו וגרגור גיזי, חלק מהדור הישן של המפלגה שתמך בקשרים עם ישראל והביע מחויבות עמוקה למאבק למען זיכרון השואה, הודו כי ישנו כעת "חלק אנטישמי" בתוך המפלגה. פאו יצאה באופן פומבי נגד קוצ'אק וגיזי אמר בנוגע לחברי המפלגה מנויקלן וקרויצברג: "בשבילם הדבר החשוב ביותר הוא פלסטין עצמאית וריבונית, אבל אנחנו צריכים להבהיר להם שלנו חשובה באותה מדה זכות קיומה של מדינת ישראל".

נכון לעכשיו, נראה שידם של תומכי ישראל במפלגה על התחתונה. פוליטיקאים פרו־ישראלים ברלינאים כמו קלאוס לדרר ואנדראס ביטנר עזבו אותה, בנימוק כי אינם מרגישים יותר בבית הפוליטי שלהם. במקומם עלה כוחו של סניף נויקלן של המפלגה, רווי בפעילים ממוצא ערבי או טורקי שהתלכדו סביב הפגנות שבועיות בנושא עזה. בקונגרס המפלגה אומצה החלטה לכנות את הנעשה בעזה על ידי ישראל כ"רצח עם", אך במקביל להתחייב לתמוך בקיומה של מדינת ישראל. גם הוצגה תוכנית למאבק באנטישמיות בתוך המפלגה, אך כפי שמודים גם בכירים במפלגה - היא לא יושמה.

עצם ההישג האלקטורלי בברלין מהווה עדות לניצחון הגישה שחוברת לגורמים אנטי־ישראליים, שחלקם בעלי עמדות אנטישמיות. אבל כעת מופעל לחץ רב על שותפותיה האפשריות של ארלאפ לקואליציה - הסוציאל־דמוקרטים והירוקים - לא להצטרף בגלל בעיה זו. אם אכן יצטרפו, הן עשויות לדרוש רפורמות נגד אנטישמיות במפלגה.

לחזק את הדיירים, להחליש את המשטרה

מהבחינה הכלכלית, די לינקה הצליחה לסחוף את קולות הבוחרים על ידי הבטחות פופוליסטיות להילחם ביוקר המחיה בעיר, שלא ממש תלוי במדיניות של הסנאט המקומי, ובעיקר על ידי הבטחות להילחם במחירי השכירות.

ארלפ עצמה הביעה תמיכה בתוכנית ענק לרכישת חברות בעלות פורטפוליו של יותר מ־3,000 דירות בעיר, כדי לנהל אותן באופן ציבורי. היא גם שוקלת צעדים שיפחיתו את גובה השכירות אך לא יהיו מנוגדים לחוק, כפי שהיתה רפורמת "מחיר הגג לשכירות" שהובילה המפלגה כשהייתה חברה בקואליציה בעבר. המפלגה מעוניינת להרתיע משקיעים גרמנים וזרים מספקולציות בשוק הנדל"ן הברלינאי, בין היתר על ידי העלאת מס הקנייה לדירות וחיזוק נוסף של זכויות הדיירים.

כבר בחודשים האחרונים דעך עוד יותר שוק הדיור בברלין, על רקע האפשרות כי "די לינקה" יעלו לשלטון. מספר העסקאות ירד ומדדים הראו על ירידת מחירים לעומת השנה הקודמת.

מומחים מטילים ספק בהיתכנות הכלכלית של פרויקט "הלאמה" של רבבות דירות, שצפוי לעלות לפחות כ־35 מיליארד אירו. ברלין כבר נמצאת בחובות של 68 מיליארד אירו, והיא מחויבת לקיצוץ שנתי של מיליארדים על ידי הממשלה הפדרלית. ההבטחות של "די לינקה" צפויות להיתקל במציאות של מחסור בדירות בעיר ובעובדה ששינויים בתחום הנדל"ן לוקחים שנים לביצוע.

בינתיים, בין ההבטחות האחרות של המפלגה נמצא קיצוץ של הכוח המשטרתי בעיר ושינוי המדיניות שלה כך שהפגנות - במיוחד אלו נגד ישראל - יוכלו להתקיים ללא הפרעה משמעותית.