האם משקיעי הקריפטו יכולים להוציא את בגדי האביב?

הכותב הוא מנהל פעילות הקריפטו באביב בית השקעות

באוקטובר 2025 רשם הביטקוין שיא כל הזמנים, כשהעפיל לרמה של כ-126 אלף דולר למטבע. אולם הנסיקה המטאורית פינתה במהירות את מקומה למגמה הפוכה, ועד לאמצע אוגוסט 2026 התאפיין השוק הקריפטוגרפי במופע נוסף של מה שמכונה בענף "חורף קריפטו". המושג אינו זר למשקיעים הוותיקים בשוק, ומבטא תקופה ממושכת של ירידות שערים חדות, רוחביות ומתמשכות.

● בעקבות השיא של הביטקוין: שוק הקריפטו מנסה להוכיח שהתבגר
● רק לפני חודש הם הזהירו מוול סטריט. עכשיו בג'יי.פי מורגן חוזרים להמר על השוק
● התשואה ל-30 שנה חזרה שני עשורים לאחור. למה זה מסוכן?

עד כה חווה השוק ארבעה מחזורי חורף מרכזיים, שבמהלך כל אחד מהם איבד הביטקוין עשרות אחוזים מערכו. החל מנפילות דרמטיות של מעל 80% ו-85% במחזורים המוקדמים, דרך ירידה של כ-75% בחורף הקריפטוגרפי של 2022, ועד לתיקון הנוכחי שבו ירד המטבע בקצת יותר מ-50% מהשיא.

נקודת המבט המעניינת עבור אנליסטים ומשקיעים אינה רק עצם הירידה, אלא מגמת ההתמתנות המתמשכת בעוצמת התיקון מחורף לחורף. תהליך זה מלמד על התבגרות ניכרת של השוק. ככל שנכנס אליו הון מוסדי בהיקפים משמעותיים, וככל שיותר משקיעים מחזיקים במטבע לטווח ארוך, כך פוחתת התנודתיות הקיצונית שאפיינה את ימיו המוקדמים של הנכס, גם בירידות וגם בכלל.

בחודשיים האחרונים חלה תפנית חדה בעלילה, ושוק הקריפטו בכלל והביטקוין בפרט שינו כיוון באופן דרסטי, בחזרה למסלול עליות. מהלך זה נשען על שני מנועים מרכזיים: דינמיקת המאקרו בארה"ב והתפתחויות רגולטוריות.

במישור המאקרו-כלכלי, החוב הלאומי של ארה"ב חצה לראשונה את רף ה-40 טריליון דולר. כדי להתמודד עם נטל החוב ולמתן את תשואות האג"ח לטווח ארוך, הגדיל משרד האוצר האמריקאי, משמעותית, את רכישות האג"ח הממשלתיות הארוכות. מדובר במהלכים שמביאים לשחיקה בכוח הקנייה של הדולר ולהעצמת הלחצים האינפלציוניים, ונראה שטרם נמצאה הנוסחה שתעצור את כדור השלג העצום הזה. בסביבה כזו, מתבלט יתרונו של הביטקוין כנכס דיס-אינפלציוני, בעל היצע קשיח ומוגבל, המשמש כלי גידור מבוקש מול פיחות מטבעות הפיאט.

שלבים ראשונים של מעבר למערכת רגולטורית מוגדרת

במקביל, זירה רבת משקל נוספת היא הרגולציה. נפילתו של חוק הקלריטי בסנאט - אותו חוק שנועד לבנות מסגרת רגולטורית ברורה לשוק הקריפטו - לא הפתיעה את הציבור, בפרט על רקע הסמיכות לבחירות האמצע וההסתייגויות האתיות והתקציביות מצד הדמוקרטים. עם זאת, הוואקום החקיקתי לא עצר את הפעולות בשטח. רשויות הפיקוח המרכזיות, ה-SEC וה-CFTC, בגיבוי ואף בדחיפה של ממשל טראמפ, החלו ליישם בפועל חלקים נרחבים מעקרונות החוק באופן עצמאי. דוגמה בולטת לכך היא הסדרת מסלולי הרישוי והמסחר עבור נכסים דיגיטליים, לצד חלוקת סמכויות ברורה יותר בין הרשויות. מהלך זה מעניק לראשונה יציבות משפטית ובהירות רגולטורית לחברות ולגופים מוסדיים, ואף מקנה יתרונות לפלטפורמות הבלוקצ'יין בתחומי מסחר שונים. אנו עדים לשלבים הראשונים של מעבר שוק הקריפטו מאזור אפור, שבו כללי המשחק לא היו ברורים, למערכת רגולטורית מוגדרת היטב, שמכתיבה כיצד מותר להנפיק, לסחור ולהחזיק מטבעות ונכסים דיגיטליים.

לצד הרוח הגבית מהרגולציה והמאקרו, הנדבך הכלכלי המרתק ביותר שמלווה את תחילת גל העליות הנוכחי הוא העמקת מגמת הטוקניזציה של נכסים מן העולם האמיתי (RWA). המעבר של מניות, אג"ח ממשלתי וקונצרני, קרנות כספיות ומוצרים פיננסיים מסורתיים, אל תשתיות הבלוקצ'יין, כבר אינו ניסוי תאורטי. זו מהפכה מבנית בשוק ההון הגלובלי. מודל זה מאפשר למשקיעים ולסוחרים לפעול בשווקים במתכונת של 24/7, תוך ביטול ימי הסליקה המסורתיים (T+1 או T+2), מעבר לסליקה מיידית והפחתה דרמטית בעמלות התפעול. התחום צומח בצעדי ענק, הן בהיקף ומגוון הניירות הרשומים למסחר והן בנפחי המסחר היומיים השוברים שיאים חדשות לבקרים. הפלטפורמות המובילות את המסחר בטוקנים פיננסיים הם אתריום, סולנה, הייפרליקוויד ורובינהוד צ'יין.

מגמת הטוקניזציה אינה נעצרת במגזר הפרטי, אלא דוחפת גופים פיננסיים מהגדולים בעולם, ואף מדינות, לגבש תוכניות אסטרטגיות להעברת תשתיות פיננסיות למערכות מבוססות בלוקצ'יין. בארה"ב, ענקיי הבנקאות משלבים ניירות ערך וקרנות כספיות על גבי רשתות בלוקצ'יין, כדי להציע סליקה בזמן אמת וניהול נזילות יעיל. ביפן, יוזמים מעבר של מדד הניקיי ובורסת טוקיו לתשתית בלוקצ'יין, תחת מעטפת רגולטורית מותאמת. בישראל, רשות שוק ההון, הבורסה לניירות ערך וגופים במערכת הבנקאית החלו בבחינת פיילוטים מתקדמים לטוקניזציה של מניות ומכשירי השקעה נוספים. מהלכים אלו משקפים את המעבר של הבלוקצ'יין מנכס ספקולטיבי, למערכת ההפעלה החדשה של הכלכלה העולמית.