האם בנט תמך בוועדת חקירה לאסון נחל צפית?

נכון - האמירה נכונה ברובה המוחלט
לא מדויק - חלקים מהותיים מהאמירה שגויים
מטעה - האמירה יוצרת מצג שווא או מוציאה עובדות מהקשרן
לא נכון - האמירה שגויה
לשיפוטכם - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת ציון חד־משמעי

שם: נפתלי בנט
מפלגה: ביחד
פרסום: נאמר במסגרת כינוס בחירות
ציטוט: "(הסכמתי) לעשות ועדת חקירה (לאסון נחל צפית)".
תאריך: 08.10.2026

אסון נחל צפית, המוכר גם כאסון מכינת בני ציון, אירע באפריל 2018, כאשר קבוצה של חניכים ומועמדים למכינה הקדם-צבאית "בני-ציון" טיילה בנחל צפית שבערבה ונקלעה לשיטפון בזק. האירוע גבה את חייהם של 10 חניכים וחניכות - עדי רענן, אגם לוי, יעל סדן, אלה אור, צור אלפי, אילן בר שלום, שני שמיר, מעין ברהום, גלי בללי ורומי כהן.

שר החינוך אז היה נפתלי בנט, אשר עומת השבוע בחוג בית עם כעסם של ההורים השכולים, שהפנו אליו את הטענה כי ניסה לסכל הקמת ועדה חקירה בעקבות האסון. רותם בר-שלום, אימה של אילן בר-שלום שנהרגה באסון נחל צפית, אמרה כי לפני שהגיע בנט להעיד בפני ועדת החקירה, הוא לא הסכים להקמתה, והוא השיב כי בניגוד להיום הוא הגיע לבקר כל משפחה, הגיע לועדת החקירה וביצע בעצמו חקירה.בתגובה, היא שאלה את בנט: "יזמת ועדת חקירה? הסכמת לעשות ועדת חקירה?", וזה השיב בתשובה חיובית, "כן, כן".

נחזור לאחור: מיד לאחר האסון הקים משרד החינוך ועדה בין-משרדית, בראשות המנכ"ל דאז שמואל אבואב ובהשתתפות נציגים ממשרד החינוך, משרד הביטחון ומועצת המכינות. הוועדה הוציאה דו"ח לאחר שבחנה את נושא הסדרת הטיולים ופעילויות החוץ במכינות הקדם-צבאיות. אולם, כפי שנכתב בדוח של ועדת הבדיקה הממשלתית שהוקמה מאוחר יותר, היו חילוקי דעות בנוגע לתוקפו של דו"ח ההסדרה: משרד החינוך סבר שאין לו אחריות בנושא הבטיחות, בעוד עו"ד דני זמיר, שהיה מנכ"ל מועצת המכינות, הבהיר שהנחה זו אינה מקובלת ואף עומדת בניגוד לחקיקה קיימת. בנובמבר 2018 התקיים דיון בנושא בועדת החינוך של הכנסת, בו יו"ר הוועדה יעקב מרגי דרש ממשרד החינוך להודיע על הקמת ועדת חקירה עצמאית וניטרלית.

במאי 2020 העבירה הממשלה (ממשלת חדשה, שבנט כבר לא היה חבר בה) את האחריות על המכינות הקדם-צבאיות ממשרד החינוך למשרד ההתיישבות שהוקם, ובנובמבר 2020 הודיע שר ההתיישבות דאז צחי הנגבי על החלטתו להקים ועדת בדיקה ממשלתית, אשר תבחן את הדרכים למניעת אסונות בפעילות המכינות הקדם צבאיות, דוגמת האסון בנחל צפית. בפברואר 2021 אישרה הממשלה את הצעתו של הנגבי להקמת ועדת בדיקה ממשלתית לאסון נחל צפית, והוועדה קיבלה את כתב המינוי שלה.

באוגוסט 2022 הגיע בנט להעיד בפני הוועדה, עדות אשר מתועדת כולה ב פרוטוקול פומבי . שם, מצוטט בנט שחור על גבי לבן, אומר כי "מלכתחילה לא חשבתי שצריך להקים את הוועדה הנוכחית, אני חושבת שטוב שהוקמה וטוב שיש דו"ח", ומציין ש"המסקנות טובות וטוב שהוועדה הוקמה בניגוד למה שחשבתי במקור, אני מודה בעניין הזה".

בשלב מאוחר יותר בדיון עו"ד דנה קאופמן, שייצגה 9 ממשפחות הנפגעים, מעמתת אותו עם העובדה כי במסגרת פגישה שקיים עם ההורים השכולים בדצמבר 2018, הוא הביע התנגדות להקמת וועדה בראשות שופט, וציין כי משרד החינוך יודע מה צריך לעשות ולתקן. בהמשך לכך, שאלה אותו עו"ד קאופמן באיזה אופן הוא פעל לתיקון במהלך כהונתו. בנט בתגובה לא מכחיש את הדברים, ומפרט אחר המסקנות של הצוות שהקים מנכ"ל המשרד.

חשוב לעמוד על ההבדלים בין הוועדות: בראש הוועדה הבין-משרדית שהוקמה ב2018 עמד מנכ"ל משרד החינוך דאז, והיא הורכבה מנציגי הגופים האחראים על המכינות הקדם-צבאיות. הוועדה נועדה להציע הסדר בנוגע לטיולים ופעילויות החוץ במכינות, וסיימה את פעילותה תוך זמן קצר - כחודש ימים. לעומת זאת, בראש וועדת הבדיקה הממשלתית עמדה שופטת בדימוס, וחבריה היו האלוף במיל' דורון אלמוג ואבי נעים, לשעבר מנכ״ל משרד ההתיישבות וראש המועצה המקומית בית אריה-עופרים. לוועדת הבדיקה הוענקו סמכויות של ועדת חקירה, ביניהן הסמכות לזמן עדים, לחייבם להציג בפניה מסמכים, ולהטיל סנקציות על אלו שיסרבו. הוועדה פעלה במשך כשנתיים.

השורה התחתונה: דברי בנט לא נכונים. בנט לא יזם את ועדת הבדיקה שהוקמה בעקבות האסון בנחל צפית - ואף התנגד להקמתה. הוא חזר בו מעמדתו כעבור מספר שנים.