פעמיים בשלושה ימים: מה עומד מאחורי הקריסה של פולימרקט?

במשך שעות ארוכות אתמול (ג') המהמרים בפולימרקט האמינו שגדי איזנקוט בדרך ללשכת ראש הממשלה. במהלך יום הבחירות העניקה הפלטפורמה לאיזנקוט סיכוי של 66% להתמנות לתפקיד, לעומת 19% בלבד לבנימין נתניהו.

אלא שככל שמתקדמת ספירת הקולות, התמונה מתהפכת: בבדיקה הבוקר (ד') כבר הוביל נתניהו בשוק ההימורים עם הסתברות של כ־53%, לעומת כ־31% לאיזנקוט. עבור מי שהתרגל לראות בהסתברויות האלה תחזית כמעט מדעית, זו הייתה תזכורת לכמה מהר הן יכולות להשתנות. מדובר בנתונים תנודתיים שעשויים להתעדכן שוב עם התקדמות הספירה.

● הבחירות הישראליות בפולימרקט: המחקר שמראה כמה קל להטות את הכף
● רמז לבחירות בישראל? בפולימרקט פספסו את התוצאות בסרביה ובברזיל
● האם אפשר לנבא את תוצאות הבחירות? החוקר שבדק מיליון הימורים ומוכן להמר בעצמו

המהפך בולט אפילו יותר בשוק אחר בפלטפורמה, שבו מהמרים על זהות המפלגה הגדולה ביותר בכנסת. ערב הבחירות העניקו המשתתפים לישר של איזנקוט הסתברות של יותר מ־70% לסיים ראשונה. הבוקר כבר הוצג לליכוד סיכוי של כ־99% לזכות בתואר, בעוד שסיכוייה של ישר ירדו לפחות מ־1%.

לפי התוצאות החלקיות שפרסמה ועדת הבחירות המרכזית בשעה 05:58, לאחר קליטת התוצאות מכ־41.9% מהקלפיות, גוש נתניהו עומד על 57 מנדטים, גוש האופוזיציה על 47, והמפלגות הערביות על 16.

מדובר בתמונת מצב זמנית בלבד: יותר ממחצית הקלפיות טרם נכללו בעדכון, וגם המעטפות הכפולות, ובהן קולות החיילים, ייספרו בהמשך. לכן חלוקת המנדטים עוד עשויה להשתנות, והנתונים אינם מלמדים כשלעצמם מי ירכיב ממשלה.

המקרה הישראלי מגיע שלושה ימים בלבד לאחר הפתעה דומה בברזיל. ביום שבת העניק פולימרקט לפלאביו בולסונארו סיכוי של כ־80% לנצח בסיבוב השני של הבחירות לנשיאות. אלא שביום ראשון היה זה הנשיא המכהן, לולה דה סילבה, שניצח עם כ־51.8% מהקולות.

בעוד שבברזיל כבר אפשר להשוות בין התחזית לתוצאה, בישראל המבחן עדיין בעיצומו. גם היתרון שמעניקה כעת ספירת הקולות לגוש נתניהו אינו מבטיח לו רוב בכנסת, והאפשרות למבוי סתום פוליטי רחוקה מלהיעלם.

כשכסף אמיתי מונח על הכף

אז מה קרה לחוכמת ההמונים? בניגוד לסקר בחירות, שבו מנסים ללמוד על כוונות הציבור באמצעות מדגם מייצג, פולימרקט היא זירת מסחר. המשתתפים קונים ומוכרים חוזים שמשלמים לפי התוצאה הסופית. מחיר של 70 סנט לחוזה שמשלם דולר במקרה של ניצחון מוצג בקירוב כסיכוי של 70%. ההנחה היא שכאשר כסף אמיתי מונח על הכף, המהמרים יתאמצו לזהות מידע שהאחרים פספסו ויתמחרו אותו במהירות.

אלא שהתמריץ הכספי אינו מבטיח מידע טוב יותר. המהמרים קוראים את אותם סקרים, צופים באותם מדגמים ומושפעים מאותן כותרות. כשהמידע הראשוני מטעה, גם אלפי עסקאות אינן הופכות אותו לנכון.

יתרה מכך, מדובר במחיר שנקבע על־ידי מי שבחרו להשתתף בשוק, ולא בתשובות של מדגם מייצג. משתתף בעל הון גדול עשוי להזיז את המחיר באופן משמעותי, בעיקר כאשר אין מספיק קונים ומוכרים בצד השני.

העיתוי חשוב לא פחות מהמספרים. במהלך ליל בחירות, כל מדגם חדש או עדכון מספירת הקולות יכול לגרום למשתתפים לקנות ולמכור מחדש, ולכן גם ההסתברויות קופצות בחדות. שוק שהעניק למועמד אחד יתרון אתמול יכול להעניק ליריבו יתרון בבוקר, בלי שאחד מהם כבר ניצח. גם בישראל, ככל שיתווספו תוצאות מקלפיות נוספות, עשויים יחסי הכוחות להשתנות שוב, ובעקבותיהם גם התמחור בפולימרקט.

מבחינה זו, היכולת להגיב במהירות למידע חדש היא יתרון של שוקי חיזוי. אבל מבחן איכות התחזית אינו בהכרח השאלה אם המחיר האחרון תואם את הכותרת האחרונה, אלא אם המחיר לפני ההכרעה שיקף נכון את הסיכויים.

יש גם בעיה בתרגום ההסתברויות לכותרות. סיכוי של 80% אינו הבטחה לניצחון: הוא מותיר סיכוי של אחד לחמישה לתוצאה ההפוכה. מעבר לכך, יש הבדל מכריע בין השאלה איזו מפלגה תהיה הגדולה ביותר לבין השאלה מי יתמנה לראש הממשלה. גם אם הליכוד תסיים כמפלגה הגדולה ביותר, אין בכך כדי להבטיח שנתניהו יצליח להרכיב ממשלה, ובוודאי שלא בשלב שבו חלק גדול מהקולות טרם נספר.

לכן מעט מוקדם להכריז שפולימרקט נכשלה בחיזוי התוצאה בישראל כפי שתחזיתה התבדתה בברזיל. אבל המהפכים החדים ממחישים מה היא מסוגלת לספק, ומה לא: תמונת מצב חיה של האופן שבו סוחרים מתמחרים את העתיד - ולא תחליף לספירת קולות או להבנת המערכת הפוליטית.