חברות ההייטק משלמות ארנונה נמוכה יותר - אבל מכניסות לעיריות הרבה כסף

כמה משלמת חברת הייטק על כל מטר רבוע של משרד, ועד כמה ההנחות שהיא מקבלת משפיעות על הכנסות העירייה? ניתוח שערך מכון גיאוקרטוגרפיה בחן את הפערים בין הרשויות המקומיות בתלות שלהן בהכנסות מארנונה מעסקים, ובין היתר בדק כיצד מדיניות הארנונה כלפי חברות הייטק ובתי תוכנה משפיעה על הכנסותיהן.

● מנהל רשות המסים: "מההון השחור אפשר להביא עוד 8 מיליארד שקל כל שנה"
● זינוק של 31% בארבעה חודשים: אלפי דירות מוכנות נותרו ללא קונים

הממצאים מראים כי תעריף מוזל לא בהכרח מתורגם להכנסות נמוכות יותר: לצד גובה הארנונה למ"ר, יש משמעות גם להיקף שטחי העסקים בכל עיר, לביקוש ולמידת האכלוס.

כך למשל, בתל אביב, תעריף הארנונה לחברות הייטק ובתי תוכנה עמד על כ־196 שקל למ"ר לשנה ב־2024, לעומת כ־308-450 שקל למ"ר בתעריף הרגיל למשרדים. למרות התעריף המופחת להייטק, העיר, שבה יש כ־16.6 מ"ר של שטחי עסקים לתושב, מייצרת הכנסה גבוהה מארנונה מעסקים (63.9%), וזאת בשל היקף הפעילות והביקוש הגבוה.

גם בהרצליה התעריף להייטק נמוך משמעותית מהתעריף הרגיל: כ־146-159 שקל למ"ר, לעומת כ־250-350 שקל למ"ר בהתאמה, וגם כאן ההכנסות מארנונה מעסקים גבוהות יחסית משטחי עסקים ומהוות 47.9% מכלל הכנסות הארנונה בעיר, שבה כ־10.9 מ"ר של שטחי עסקים לתושב .

ברמת גן, תעריף הארנונה להייטק עומד על כ־184-190 שקל למ"ר, לעומת כ־300-420 שקל למ"ר בתעריף הרגיל. בעיר יש כ־8.3 מ"ר של שטחי עסקים לתושב, וההכנסות מעסקים מהוות 48.7% מכלל הכנסות הארנונה. הנתונים ממחישים כי גם היקף מצומצם יחסית של שטחי עסקים אינו מונע הכנסה גבוהה למ"ר, כאשר ערך השטח והביקוש גבוהים.

על כמות ועל ביקוש

בכרמיאל, תעריף הארנונה להייטק בפארק המדע למשל עומד על כ־52 שקל למ"ר, לעומת כ־250-255 שקל למ"ר בתעריף הרגיל. בעיר יש כ־17.1 מ"ר של שטחי עסקים לתושב, וההכנסות מעסקים מהוות 51.6% מכלל הכנסות הארנונה.

הניתוח מצביע על כך שגם כמות גדולה של שטחי עסקים אינה מבטיחה הכנסה גבוהה מכל מ"ר, כאשר הפער בין תעריפי ההייטק למשרדים גדול. במודיעין־מכבים־רעות, תעריף ההייטק נע בין כ־100 ל־151 שקל למ"ר, לעומת כ־278-449 שקל למ"ר בתעריף הרגיל. ההכנסות מעסקים מהוות 38.4% מכלל הכנסות הארנונה, והתעריף הנמוך יחסית למשרדים עשוי להסביר חלק מההכנסה הנמוכה למ"ר.

בחיפה יש כ־18.6 מ"ר של שטחי עסקים לתושב, ותעריף ההייטק עומד על כ־100-137 שקל למ"ר, לעומת כ־200-350 שקל למ"ר בתעריף הרגיל. ההכנסות מעסקים מהוות 51% מכלל הכנסות הארנונה. לפי הניתוח, העיר עשירה בשטחי עסקים, אך תעריפי ההייטק והתעשייה הנמוכים יחסית עשויים להסביר את הפער בהכנסה למ"ר פר תושב שעומדת על כ־2,466 שקל, לעומת תל אביב למשל, שם ההכנסה למ"ר פר תושב עומדת על 4,064 שקל.

בבאר שבע, תעריף הארנונה המוזל להייטק ניתן בפארק ההייטק ועומד על כ־60-66 שקל למ"ר בשנה, לעומת כ־275-456 שקל למ"ר בתעריף הרגיל, כאשר הפער בין התעריפים משמש גם כלי למשיכת פעילות לפארק. ההכנסות מארנונה לעסקים בבאר שבע מהוות 55.3% מכלל הכנסות הארנונה בעיר.

גם באשקלון, תעריף הארנונה המוזל להייטק ניתן בפארק ההייטק, שם ניתנת הטבה משמעותית, אך היקף הפעילות בפארק עדיין אינו מספיק לבדו כדי לשנות את התמונה העירונית. כך התעריף המוזל עומד על כ־57.68 שקל למ"ר בשנה, לעומת כ־150-300 שקל למ"ר בתעריף הרגיל, וההכנסות מעסקים מהוות 48.5% מכלל הכנסות הארנונה, והמ"ר עסקים לתושב עומד על 11.3.

קשר בין תעריף להכנסה?

במכון מציינים כי המסקנה המרכזית מתוך הניתוח היא ש"אין קשר פשוט בין גובה ההטבה שהרשות המקומית נותנת עבור חברות הייטק ובתי תוכנה לבין ההכנסה של העיר. בתל אביב ובהרצליה קיימים תעריפים מופחתים להייטק, ובכל זאת ההכנסה משטחי עסקים גבוהה מאוד. לעומת זאת, בכרמיאל ובמודיעין התעריף הנמוך עשוי להסביר לפחות חלק מהפער בין כמות השטח לבין ההכנסה ממנו".

עוד מציינים כי המשמעות היא שהשאלה אינה רק כמה גובים מכל מ"ר, אלא גם כמה מ"ר מצליחים למשוך ולאכלס בזכות המדיניות הזו. "בערים שבהן הביקוש חלש יותר, תעריף מוזל יכול להיות כלי לפיתוח. במצב כזה האלטרנטיבה אינה בהכרח גבייה גבוהה יותר, אלא לפעמים שטח ריק או פרויקט שלא נבנה כלל. לכן, עיר יכולה לבחור לגבות פחות מכל מ"ר כדי למשוך יותר מ"ר. המבחן האמיתי הוא האם לאורך זמן התוספת בשטח, באכלוס ובפעילות העסקית מפצה על התעריף הנמוך יותר", נכתב בניתוח.