ערב הבחירות נראה היה ברוב הערוצים שהתמונה ברורה: שלושת הסקרים המרכזיים האחרונים נתנו לגוש בהובלת יו"ר מפלגת ישר! גדי איזנקוט יתרון מובהק, בעוד שהגוש בהובלת יו"ר הליכוד בנימין נתניהו ניצב בעמדת חולשה. גוש השינוי קיבל גם חיזוק מפלטפורמת ההימורים המקוונת, פולימרקט, בה הימרו באופן עקבי על איזנקוט כראש הממשלה הבא ועל ירידתו של נתניהו מהבמה הפוליטית.
● מחנמאל דורפמן ועד משה רדמן: המועמדים שמתנדנדים על סף הכניסה לכנסת
● פייגלין היה אמור לחלץ את סמוטריץ' מקללת שר האוצר. מה קרה בפועל?
בצד השני של המפה, ערוץ 14 נתן תמונה הפוכה ויתרון מובהק לנתניהו: בסקר NEXT DATA האחרון, חמישה ימים לפני הבחירות, קיבל גוש הימין 62 מנדטים מול 44 לגוש השמאל ו־14 למפלגות הערביות. הליכוד זכתה ל־30 מנדטים.
אלא שאחרי ספירת כמרבית מהקולות, נראה שכמעט כל מכוני הסקרים טעו: גוש נתניהו עומד על 53 מנדטים וגוש איזנקוט על 48 (רע"ם והרשימה המשותפת זוכות ביחד ל־19) והליכוד היא המפלגה הגדולה בכנסת ה־26. התמונה הסופית עוד עשויה לזוז לאחר שיספרו המעטפות הכפולות וקולות החיילים, אבל הכיוון כבר ברור: התחזית של רוב הסוקרים בישראל הייתה שגויה. מי כן צדק? סקרי ערוץ 16 של מאגר מוחות וסקר ערוץ i24.
אי אפשר להגיע לכולם
באופן מסורתי, וביתר שאת בחודשים האחרונים, ניכר שוני בתוצאות הסקרים בערוצים 12, 13 ו־11 מול הערוצים 14 ו־i24NEWS. לדברי מומחים, פער כזה - של עשרה מנדטים ויותר בין ערוצים שסוקרים לכאורה את אותו ציבור באותה תקופה בערך - נבע בין היתר ממבנה הסקירה של כל ערוץ.
ד"ר מנחם לזר, מנהל מכון לזר מחקרים והסוקר של מעריב, מסביר כי קודם כול חשוב להפריד בין שני שלבים נפרדים לבניית הסקר - הדגימה עצמה ושיטת האיסוף. "מכוני המחקר בוחנים קבוצה של 500 עד אלף איש, שתהיה מורכבת מתמהיל שמייצג את האוכלוסייה הכללית של מדינת ישראל. כשמדובר בבחירות, כלל האוכלוסייה מגיל 18 ומעלה, יהודים וערבים", הוא מסביר. "צריך שבמאפיינים העיקריים - יחס גברים ונשים, קבוצות גיל, מחוזות ועוד - יהיה תיאום במדגם לפרופורציות באוכלוסייה. הסוקרים גם דוגמים לפי רמת דתיות למשל, אחד המשתנים הכי מכריעים בהתנהגות ההצבעה של הישראלים, אז הם צריכים אחוז חילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים שתואם למצב במדינה".
לפיכך, השאלה החשובה היא לא כמה אנשים ענו, אלא עד כמה הם משקפים נכון את כלל הציבור שמבקשים לבדוק. בן חיים מסביר שהפתרון לא נמצא בצד המתודולוגי אלא בצד התקשורתי: "התקשורת רוצה מנדטים, ולא להציג אחוזים. היא לא רוצה את הסיפורים שמאחור". כשמציגים מפת מנדטים מהוקצעת, שיעור המתלבטים נעלם. התוצאה חוזרת על עצמה בכל מערכת בחירות: מי שקורא את הסקר כתחזית מופתע בלילה שאחרי.
לכך מצטרפת שיטת האיסוף עצמה. סקר טלפוני מגיע לאנשים בדרך אחת, סקר אינטרנטי או פאנל מגיע בדרך אחרת לגמרי, וכל שיטה כזו מחמיצה קהל שונה. סקר מבוסס אינטרנט הוא נוח ומהיר, אבל עלול לפספס מי שפחות פעיל בדיגיטל. סקר טלפוני מגיע לקהל רחב יותר, אבל מתמודד עם שיעורי היענות נמוכים - רבים פשוט לא עונים לשיחה ממספר לא מוכר.
פאנלי האינטרנט, למשל, נוטים לבחון אוכלוסיות צעירות יותר, משכילות יותר וחילוניות יותר - אנשים שחשים בנוח עם טכנולוגיה ובעלי מוכנות למלא שאלונים מקוונים. ומי נשאר בחוץ? קשישים שהאינטרנט זר להם, חלקים ניכרים מהחברה החרדית, שחלקם מהם כלל לא מחזיקים בסמארטפון עם גישה לאינטרנט פתוח. כך ש"ס, לדוגמה, קיבלה באופן כמעט מסורתי יותר מנדטים ביום הבחירות מאשר בסקרים.
גורם בכיר בתעשייה מסביר כי "כל שיטה יוצרת הטיה משלה, מה שתמיד מותיר אי־ודאות. תמיד יש אנשים שלא עונים, שמסרבים, שקשה להגיע אליהם".
לא פעם ראשונה: פספוסי הסוקרים בישראל
זו לא הפעם הראשונה שהסקרים בישראל מחמיצים את התוצאה. גם ב־1981, ב־1992 וב־1996 התחזיות טעו, אבל הדוגמה המוכרת ביותר היא בחירות 2015. בסקרים האחרונים, ביום שישי שלפני ההצבעה, הוביל המחנה הציוני של יצחק הרצוג על הליכוד בכארבעה מנדטים. במדגמים בליל הבחירות נראה שהמרוץ צמוד: ערוצים 1 ו־10 נתנו 27 מנדטים לכל אחד מהשניים וערוץ 2 נתן לליכוד 28 מול 27.
בבוקר התברר שהליכוד זכתה ב־30 מנדטים והמחנה הציוני ב־24. הסוקרים קמיל פוקס ומינה צמח הסבירו שמצביעי ליכוד נמנעו מלהשתתף במדגמים, במיוחד בקלפיות שבהן חיים הרבה עולים. הגושים עצמם דווקא היו קרובים: ממוצע הסקרים נתן לימין 55־57 מנדטים, והתוצאה הייתה 57. עשר שנים אחר כך נשמע הדפוס מוכר: הליכוד חזקה מהצפוי.
10% לא מחליטים עד הקלפי
קושי מרכזי נוסף שמצביעים עליו סוקרים הוא דגימה של אלו שלא החליטו. בקיץ העריכו שכ־15% מהנשאלים מתלבטים, כלומר בין 18 ל־20 מנדטים. "ייתכן שהמתלבטים הם אלו שהכריעו בסופו של דבר את הבחירות", אומר מאיר בן חיים מאוניברסיטת תל אביב. ראובן הררי מ"הגל החדש" מוסיף ש"בין 10% ל־15% מהציבור לא מכריע עד לרגע האחרון, לפעמים ממש בקלפי".
הסוקרים מניחים שהמתלבטים יתחלקו כמו שאר הציבור. סוקרים שהתבקשו לבדוק זאת הצביעו על כך שההתלבטות מרוכזת בקרב מצביעים שמזוהים עם מפלגות ימין, ובפרט בציונות הדתית. אם כך, ההנחה מוטה: כשמסננים את המתלבטים החוצה, מקבלים תמונה שהחלישה את גוש נתניהו.
צוריאל שרון: הסוקר שלא זז
בין כל אלה בלט אחד. צוריאל שרון, הבעלים של דיירקט פולס, ראה את הדברים אחרת. בראיון לגלובס שבועות לפני הבחירות הוא הציג את ההבדל בינו לבין המתחרים: "הם תמיד יהיו בדיליי של שבועיים עד חודש מהמספרים שאני נותן".
הוא גם אמר מראש איך לדעתו מתנהגים המתלבטים: "הרוב המכריע של המתלבטים כרגע הוא מתוך מי שהצביעו לגוש הקואליציה בבחירות האחרונות, ולכן ברגע שמנטרלים אותם בסקר, זה מרים באופן אוטומטי את הגוש הנגדי". לדבריו, מעבר בין גושים הוא "אירוע מאוד מינורי, של 2 עד 5 מנדטים גג", כי "בסוף בחירות הן אירוע רגשי, זהותי, לא רציונלי. כולם מצביעים מהבטן".
על בסיס זה הוא ניבא שהגוש של נתניהו לא יכול להביא פחות מ־55 מנדטים. הגוש השני, לדבריו באותו ראיון (ללא המפלגות הערביות), לא יכול להשיג יותר מ־50.
גם מדגם i24NEWS ודיירקט פולס בליל הבחירות נתן 27 מנדטים לליכוד, 20 לישר!, 55 לגוש נתניהו, 49 לגוש איזנקוט ו־16 למפלגות הערביות. זה קרוב ביותר לספירה החלקית, והרבה יותר מכל מדגם אחר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
