המיליארדרים וענקיות הקריפטו: מי מזרים סכומי עתק כדי לעצב את הקונגרס הבא?

אילון מאסק לא מתמודד בבחירות לקונגרס האמריקאי שייערכו ב־3 בנובמבר. גם ריצ'רד יוליין, הבעלים של חברת ציוד האריזה Uline, לא מבקש להיבחר לסנאט. אבל שניהם נמנים עם האנשים שמשקיעים את הסכומים הגדולים ביותר בניסיון להשפיע על הרכבו של הקונגרס הבא. מאסק, האיש העשיר בעולם, הזרים למחזור הבחירות הנוכחי סכום המוערך ב־446 מיליון דולר, יוליין ואשתו אליזבת תרמו כ־150 מיליון דולר.

● הוא מימן מכיסו סרט עם ניקולס קייג' ב-45 מיליון דולר. ואז הסרט נגנב
● 11 שעות עם טראמפ: מה ראינו בשטח בשבע עצרות בחירות בתוך שבעה ימים

השניים לא יוצאי דופן מבחינת עצם המעורבות הפוליטית. מיליארדרים אמריקאים מממנים מערכות בחירות כבר עשרות שנים. מה שמייחד את מערכת הבחירות הזו הוא היקף הכסף שמגיע ממספר מצומצם של תורמים, והדרך שבה הוא מתפזר בין מועמדים, מפלגות וארגונים חיצוניים שמנהלים קמפיינים משלהם.

לפי ניתוח של עיתון הוושינגטון פוסט שמבוסס על דיווחים לוועדת הבחירות הפדרלית (FEC), 50 התורמים והגופים הגדולים ביותר הזרימו יחד כ־2.77 מיליארד דולר למחזור הבחירות של 2026. כ־1.7 מיליארד דולר מהסכום הגיעו מתורמים וגופים המזוהים עם הרפובליקנים, לעומת כ־832 מיליון דולר מהמחנה הדמוקרטי. יתרת הכסף הגיעה מגופים בעלי פעילות דו־מפלגתית או אינטרסים ענפיים. אלה לא נתוני כלל התרומות במערכת הבחירות, אלא ניתוח של מקורות המימון הגדולים ביותר.

לאן מגיע הכסף

הכסף לא מחולק בצורה שווה בין המועמדים. חלקו מגיע למטות הבחירות, חלק גדול עובר דרך ארגונים פוליטיים חיצוניים, ובראשם ה־Super PACs. בניגוד לתרומה ישירה למועמד, שעליה חלות מגבלות חוקיות, גופים אלה יכולים לגייס סכומים בלתי מוגבלים מאנשים פרטיים, חברות וארגונים, ולהשתמש בהם לפרסום ולפעילות פוליטית עצמאית. החוק אוסר עליהם לתאם את ההוצאות האלה עם מטות המועמדים.

כך נוצרה מערכת שבה תורם אחד יכול לממן בו זמנית פעילות התומכת בנשיא, קמפיינים למועמדים לסנאט ומאבקים על מושבים בבית הנבחרים, בלי להעביר את רוב הכסף ישירות לאותם מועמדים.

מאסק הוא הדוגמה הבולטת ביותר למודל הזה. לפי נתוני הוושינגטון פוסט, מתוך 446 המיליונים שתרם, כ־216 מיליון דולר הועברו ל־America PAC, הארגון הפוליטי שהקים. עוד כ־200 מיליון הופנו לגופים שפועלים לטובת מועמדים רפובליקנים לסנאט ולבית הנבחרים.

מאסק הוא כמובן לא היחיד שמוכן להוציא סכומים כאלה. ריצ'רד ואליזבת יוליין, בעלי Uline, תרמו יחד כ־150 מיליון דולר, כשיותר מ־90% מהסכום הועברו ל־Restoration of America, גוף פוליטי שמרני התומך במועמדים רפובליקנים.

גם ג'ף יאס, המיליארדר העומד מאחורי חברת המסחר וההשקעות Susquehanna, נמצא לצד אשתו ג'נין בצמרת הרשימה, עם תרומות בהיקף של כ־110 מיליון דולר. 30 מיליון הועברו ל־V-PAC, התומך בוויווק רמאסוואמי, המועמד הרפובליקני למושל באוהיו, אך התרומות של יאס לא מתמקדות רק בזהות הנבחרים, אלא גם בנושאים שהם צפויים לקדם לאחר הבחירות: כ־17.9 מיליון דולר הועברו לגוף התומך בבתי ספר פרטיים בשיטת הוואוצ'רים, ועוד כ־16.5 מיליון דולר לגוף התומך בכלכלת שוק חופשי.

בין התורמים הגדולים בולטת גם מרים אדלסון, מו"לית העיתון ישראל היום ובעלת השליטה בעסקי הקזינו של משפחת אדלסון, שלפי הנתונים תרמה במחזור הבחירות הנוכחי כ־67.6 מיליון דולר, מהם כ־25 מיליון לארגון הפוליטי מאג"א המזוהה עם טראמפ.

בצד הדמוקרטי מופיעים ברשימת התורמים הגדולים ג'ורג' סורוס ומייקל בלומברג. לפי ניתוח הוושינגטון פוסט, סורוס וגופים שבשליטתו העבירו כ־102 מיליון דולר, בעיקר באמצעות Democracy PAC. בלומברג, ראש עיריית ניו יורק לשעבר ואחד מעשירי ארה"ב, תרם כ־84.2 מיליון דולר. חלק משמעותי מהכסף שהזרים הופנה לפעילות התומכת במועמדים דמוקרטים לבית הנבחרים. לצידם בולט גם ריד הופמן, ממייסדי לינקדאין, שתרם יחד עם מישל יי כ־41.2 מיליון דולר לגופים דמוקרטיים.

העובדה שהרפובליקנים נהנים מתרומות גדולות לא אומרת בהכרח שכל מועמד רפובליקני מחזיק ביתרון כספי על יריבו. ניתוח נוסף של הוושינגטון פוסט שפורסם החודש מצא שב־12 מתוך 13 המרוצים התחרותיים ביותר לסנאט, המועמדים הדמוקרטים גייסו ישירות יותר כסף מיריביהם הרפובליקנים.

החברות פותחות ארנקים

לצד המיליארדרים, רשימת התורמים הגדולים כוללת גם חברות מסחריות, עמותות וארגונים פוליטיים. חלקם פועלים בשם אידיאולוגיה מפלגתית ברורה, ואחרים מבקשים לקדם מדיניות בתחומים שמשפיעים על פעילותם.

אחד השמות הבולטים הוא Coinbase, מפעילת בורסת המטבעות הדיגיטליים האמריקאית. החברה העבירה כ־57.8 מיליון דולר לגופים פוליטיים במחזור הבחירות הנוכחי. Ripple, חברה נוספת בתעשיית הקריפטו, תרמה כ־49.6 מיליון דולר.

בניגוד לתורמים שמזוהים באופן מובהק עם אחת המפלגות, פעילות המימון של תעשיית הקריפטו חוצה את החלוקה המסורתית בין רפובליקנים לדמוקרטים. מבחינת החברות, אחת הסוגיות המרכזיות היא האופן שבו וושינגטון תסדיר את פעילותם של מטבעות דיגיטליים, בורסות קריפטו ומוצרים פיננסיים המבוססים על טכנולוגיית בלוקצ'יין.

זה שינוי ראוי לציון באופן שבו חברות מנסות להשפיע על הפוליטיקה. במקום להסתפק בלוביסטים שנפגשים עם חברי קונגרס לאחר שנבחרו, הן מסייעות לממן פעילות פוליטית כבר בשלב שבו נקבע מי יישב בקונגרס הבא.

גם תעשיית הבינה המלאכותית נכנסה למערכת המימון בהיקפים גדולים. מארק אנדריסן ובן הורוביץ, ממייסדי קרן ההון סיכון Andreessen Horowitz, מופיעים יחד ברשימת התורמים הגדולים עם כ־92.2 מיליון דולר, בעיקר לטובת גופים רפובליקניים. דוגמה נוספת היא גרג ברוקמן, נשיא OpenAI, ואשתו אנה. השניים תרמו יחד 50 מיליון דולר. מחצית הסכום למאג"א והמחצית האחרת ל־Leading the Future, גוף פוליטי העוסק במדיניות ה־AI.

הכסף הזה מגיע לוושינגטון בתקופה שבה המחוקקים נדרשים להכריע בשאלות שעשויות להשפיע על עתיד התעשייה: עד כמה יש להגביל את פיתוח מערכות ה־AI, מי יישא באחריות לנזקים שהן גורמות, והאם הרגולציה צריכה להיקבע ברמה הפדרלית או בידי המדינות.

גם תעשיית הימורי הספורט, שכפופה להבדלים משמעותיים בחקיקה ובמיסוי בין המדינות בארה"ב, היא שחקנית במערכת הבחירות הנוכחית. כך DraftKings תרמה כ־40.4 מיליון דולר ו־FanDuel כ־29 מיליון דולר.

גם הוועדים בפנים

לא כל הכסף הפוליטי מגיע מבעלי הון או מתאגידים. גם ועדי העובדים האמריקאיים מפעילים מערכות מימון גדולות, בעיקר באמצעות ועדות פעולה פוליטיות שהוקמו לצורך פעילות בבחירות. לפי נתוני ועדת הבחירות הפדרלית, 261 ועדות פוליטיות הקשורות לאיגודי עובדים דיווחו על הכנסות של כ־328.8 מיליון דולר בין ינואר 2025 ליוני 2026, ועל הוצאות של כ־225.7 מיליון דולר באותה תקופה. הוועדים פועלים, רובם ככולם, עבור המחנה הדמוקרטי.

הסכומים הגדולים לא מוכיחים שהתורמים יכולים לקבוע את תוצאות הבחירות. מועמדים שמוציאים יותר כסף מיריביהם עדיין יכולים להפסיד, והחלטות הבוחרים מושפעות משורה ארוכה של גורמים שאינם קשורים למימון הקמפיינים.

ובכל זאת, קשה להתעלם מהמשאבים שמעמידה מערכת המימון הזאת לרשות המפלגות והמועמדים. על פי נתוני ה־FEC, במחצית הראשונה של מחזור הבחירות, מינואר 2025 ועד יוני 2026, המועמדים לקונגרס גייסו כ־2.8 מיליארד דולר, ועדות המפלגות גייסו כ־1.4 מיליארד דולר, וועדות הפעולה הפוליטיות הכניסו כ־8.3 מיליארד דולר. בסך הכל דווח על תרומות פוליטיות בהיקף של כ־15 מיליארד דולר, והמספרים עוד צפויים לעלות.