ספירת הממליצים היא לא הסוף: הצעדים שיכריעו אם יהיו בחירות או ממשלה

נציגי המפלגות מגיעים בזה אחר זה לבית הנשיא ומציגים את המועמד שלהן לקבלת המנדט • אבל מספר הממליצים רחוק מלהיות השיקול היחיד שיקבע מי יהיה ראש הממשלה הבא של ישראל • התחנות בדרך לקואליציה חדשה, והאפשרויות לחזור לקלפי • המשרוקית של גלובס 

התייעצות על הרכבת הממשלה בבית הנשיא / צילום: הילל בן אור
התייעצות על הרכבת הממשלה בבית הנשיא / צילום: הילל בן אור

על רקע מצעד ההתייעצויות בבית הנשיא, כדאי לזכור: הדרך מהמלצות הסיעות להשבעת ממשלה חדשה עוד עשויה להיות ארוכה ומפותלת. את המסע הזה מתווים סעיפים 13-7 לחוק יסוד: הממשלה, שמספקים שלל תרחישים שאנחנו עשויים למצוא את עצמנו עוברים דרכם עד ליעד הנכסף של השבעת ממשלה חדשה. הנה המסלולים השונים, ואיפה הדברים יכולים להסתבך.

● רע"ם תמיד התנגדה לחוקים לטובת צה"ל?
● יותר מרבע מהח"כים הן נשים: שיא מאז קום המדינה

שלב א'

ההתייעצויות

תחילה מתייעץ הנשיא עם הסיעות. נציגיהן יגיעו למשכן הנשיא וינמקו בפני יצחק הרצוג את המלצתם על המועמד להרכבת הממשלה, לצורך הטלת המשימה "על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך".

על הנשיא להטיל את המשימה תוך שבוע מפרסום תוצאות הבחירות. הכנסת מושבעת רק שבועיים לאחר הבחירות, כך שההתייעצויות נערכות בשלהי כהונת הכנסת היוצאת, אך החוק מדגיש שהן עם הרשימות בכנסת הנכנסת. בפועל, לפעמים ההמלצות נמסרות מטעם הסיעות העתידיות, עוד לפני השלמת ההליכים הפורמליים. כך, בבחירות 2022 הציונות הדתית, עוצמה יהודית ונעם רצו ברשימה אחת, אך נציגי עוצמה יהודית ביקשו וקיבלו להגיע למשכן הנשיא בנפרד מהציונות הדתית. הפיצול לסיעות התרחש רק לאחר השבעת הכנסת.

שלב ב'

הטלת המשימה

כל חבר כנסת יכול לקבל את המשימה להרכיב ממשלה, לאו דווקא יו"ר מפלגה, כמקובל בפועל. בעבר היה המרכיב רשאי להעמיד בראשה אדם אחר: ב־1961 הרכיב לוי אשכול ממשלה בראשות דוד בן־גוריון. כיום, על המרכיב לעמוד בראשה.

על הנייר, שיקול הדעת של הנשיא חופשי למדי. המפלגות הגדולות טוענות לעיתים שהצבעה להן תבטיח שיקבלו את המנדט. יש לכך בסיס: ב־1984 קיבל שמעון פרס 60 ממליצים, יותר משמיר, חלקם ממפלגות שלא התכוונו לשבת בממשלה. הנשיא חיים הרצוג הסביר שגם היות המערך המפלגה הגדולה היוותה שיקול. מנגד, ב־1983, ב־2009, בספטמבר 2019 וב־2020 המנדט ניתן למפלגה השנייה בגודלה, שקיבלה יותר ממליצים. החוק אינו מחייב לספור ממליצים: הקו המנחה הוא סיכויי ההצלחה. בפועל, בעשורים האחרונים בעלי מספר הממליצים הגבוה ביותר קיבלו את המנדט ראשונים.

שלב ג'

הרכבת הממשלה

לחבר הכנסת שיקבל את המשימה - מסתמן שתחילה זה יהיה יו"ר ישר גדי איזנקוט - יעמדו 28 ימים (ארבעה שבועות) להודיע לנשיא וליו"ר הכנסת ש"עלה בידו". הנשיא רשאי להאריך את התקופה בעד 14 יום. האחרון שגם קיבל ראשון את המנדט וגם הצליח להרכיב בלי הארכה היה אהוד אולמרט ב־2006: הוא הודיע על הצלחתו 25 יום לאחר שקיבל את המנדט מהנשיא משה קצב. מאז, כל מי שקיבל את המנדט ראשון נזקק להארכה או נכשל.

יו"ר הכנסת יודיע על כך לכנסת ויקבע הצבעת אמון בתוך שבוע מההודעה. ראש הממשלה המיועד יציג את קווי היסוד ואת השרים, ואם הכנסת תביע אמון בממשלה, השרים יושבעו מיד וייכנסו לתפקידם.

חשוב להדגיש: להשבעת ממשלה אין צורך ברוב של 61, אלא ביותר תומכים ממתנגדים (להחלפתה במהלך כהונת הכנסת נדרשים 61). הממשלות השלישית, ה־12, ה־20 וה־36 קמו ללא תמיכה של 61 חברי כנסת. למעשה, רק ב־1990 הגיעו לראשונה כל חברי הכנסת להצבעה על הקמת ממשלה. לכן, עם מספיק נמנעים ונעדרים, ניתן להשביע ממשלת מיעוט כחוק.

האפשרויות לכישלון

לא תמיד הכול עובר חלק. מאז 2019 ברור שקבלת המנדט אינה מבטיחה הקמת ממשלה. יש שני תרחישים נוספים: הראשון, שחבר הכנסת מודיע לנשיא שנכשל, כפי שקרה לנתניהו ב־2019 וב־2021 ולבני גנץ ב־2020. טכנית, אפשר גם להניח למנדט לפקוע בלי הודעה, אך זה לא נהוג.

שנית, שהכנסת הצביעה נגד הקמת הממשלה. נכון להיום, אין תקדים היסטורי לכך, אך ב"תרגיל המסריח" הידוע פרס נאלץ להחזיר את המנדט לאחר שכבר הודיע שעלה בידו, בעקבות עריקות שהתגלו לאחר מכן.

שלב ד' (אופציונלי)

הטלת המשימה מחדש

אם חבר הכנסת ייכשל, הנשיא יצטרך להחליט בתוך שלושה ימים אם להטיל את המשימה על חבר כנסת אחר בעל סיכוי להרכיב ממשלה, או שאין היתכנות כזו. לפני ההחלטה הוא רשאי להתייעץ שוב עם נציגי הסיעות.

אם הנשיא החליט שיש חבר כנסת אחר (החוק מדגיש שעליו להיות מישהו אחר), הוא יקבל 28 יום, בלי אפשרות להארכה. ושוב, אם יצליח, יהיה עליו להודיע לנשיא שעלה בידו, ולאחר מכן תתקיים הצבעת אמון שאם תעבור תוקם ממשלה.

ב־2021 קיבל נתניהו ראשון את המנדט מהנשיא רובי ריבלין, עם 52 ממליצים (הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית), לעומת 45 ללפיד (יש עתיד, כחול לבן, ישראל ביתנו, העבודה ומרצ) ו־7 לבנט (ימינה). לאחר כישלון נתניהו התייעץ ריבלין שוב עם הסיעות. תקווה חדשה וחלק מחברי הרשימה המשותפת הצטרפו לממליצי לפיד, ומספרם עלה ל־56. בלילה האחרון הודיע לפיד שהצליח להרכיב ממשלה. בממשלת החילופים בנט־לפיד, בשל חוסר הפירוט בחוק, בנט יכול היה לכהן ראשון כראש הממשלה אף שלא הרכיב אותה.

שלב ה'

העברת המשימה לכנסת

הנשיא אינו חייב להטיל את המשימה על חבר כנסת נוסף: ב־2020, לאחר כישלון גנץ, ריבלין החליט שלא להעבירה לנתניהו. גם המועמד השני עלול להיכשל, כפי שקרה לגנץ אחרי בחירות ספטמבר 2019, או שממשלתו תידחה בהצבעת האמון. מה עושים במקרים האלה?

המנדט יעבור לכנסת: בתוך 21 יום יוכלו 61 מחבריה להמליץ לנשיא על אחד מהם, גם מי שכבר ניסה ונכשל. הנשיא יטיל עליו את המשימה בתוך יומיים מקבלת ההמלצות, ולרשותו יעמדו 14 יום בלבד למו"מ.

אם חבר הכנסת יודיע שהצליח להקים ממשלה תתקיים הצבעת אמון, ואם זו תעבור תיכון ממשלה חדשה בישראל. כך קמה ממשלת נתניהו־גנץ ב־2020. אם הוא לא יצליח, או שהממשלה תיכשל בהצבעת האמון, הכנסת תתפזר וישראל תלך לבחירות נוספות. כך בדיוק קרה לאחר בחירות ספטמבר 2019 (אם כי טכנית עבר חוק לפיזור הכנסת, כדי להעבירן מיום שלישי ליום שני). לאחר הבחירות כל התהליך יתחיל מההתחלה.

קיצור ההליכים

אפשר גם לקצר את הדרך לפיזור הכנסת. סעיף 12 לחוק היסוד קובע: "נתקבל חוק על התפזרות הכנסת, ייפסקו ההליכים להרכבת ממשלה". כך קרה לאחר כישלון נתניהו להרכיב ממשלה בעקבות בחירות אפריל 2019: הוא גייס תמיכה בפיזור הכנסת עוד לפני שהנשיא ריבלין הספיק להחליט אם להעביר את המנדט לגנץ או ישירות לכנסת. על סבבי הבחירות שבאו אחר כך אין צורך לפרט.