שני הבנקאים הבכירים שנאבקים על הובלת כלכלת גוש האירו

גוש האירו נמצא באחת מנקודות המשבר האפשריות המשמעותיות ביותר שלו בשנים האחרונות. האינפלציה מאיימת לשוב ולזנק בעקבות מחירי האנרגיה, מדינות כמו צרפת נמצאות על סף ספירלת חוב, והמרווחים בין תשואות האג"ח של מדינות שונות בגוש שוברים שיאים, סימן מוכח לכך שמשהו חורק. דווקא על רקע זה, החלה בסוף השבוע ההתמודדות הגורלית על השאלה מי יהיה נשיא הבנק המרכזי האירופי הבא ועל מי תוטל האחריות להתמודד עם הבעיות.

● צרפת מאשימה את איראן במתקפת הסייבר על הסופרמרקטים
● ספרד תשותק ברביעי? השביתה שעשויה להכריע את הבחירות

שני מועמדים העפילו לשלב הבחירה. בצד אחד ניצב נגיד הבנק המרכזי ההולנדי לשעבר קלאס קנוט (59); ובצד השני ניצב נגיד הבנק המרכזי הספרדי לשעבר ומי שכיום מכהן בראש הבנק הבינלאומי להעברות (BIS), פבלו הרננדס דה קוס (55). אחד מהם יחליף בפברואר הקרוב את כריסטין לגארד, הנשיאה הנוכחית, שהודיעה כי תפרוש מתפקידה מוקדם מהצפוי ותהפוך לנשיאת הפורום הכלכלי העולמי (WEF).

רוב מיוחד לבחירה

לא במקרה השניים מגיעים ממדינות אלה. הולנד חברה ב"מועדון המדינות החסכניות", לצד בין היתר, גרמניה, פינלנד ואוסטריה, שמייצג מדיניות פיסקלית ומוניטרית אחראית ומחמירה. בחירה בהולנדי קנוט היא אולי הדבר הקרוב ביותר לבחירה בנשיא גרמני לבנק המרכזי האירופי; צעד שנמנע בשל העובדה כי נשיאת הנציבות אורסולה פון דר ליין היא גרמנית, והחברות האחרות בגוש לא רוצות להעניק לכלכלה הגדולה ביותר בגוש ייצוג יתר.

הרננדס דה קוס, לעומת זאת, מגיע מספרד, שנמצאת עמוק בחובות ובמידה רבה נהנית מחברותה בגוש האירו כדי למתן את עלויות ההלוואות שלה.

כל אחד מהם אמור לייצג מחנה אחר בתחום הבנקאות המרכזית, אחד את הצפון האחראי, השני את הדרום השקוע בחובות. לכאורה, הגוש הדרומי ייטה לבחור את מי שלא ימהר לדחוף להעלאות ריבית ויבטיח - כמו נשיא הבנק שלפני לגארד, מריו דראגי - "לעשות כל מה שדרוש" כדי לתמוך באירו. והגוש הצפוני יבכר את מי שמבטיח לדאוג ליציבות מחירים "מעל הכול", ועשוי להציב גבולות בפני החגיגה הפיסקלית של ממשלות דרום אירופה. בפועל, שניהם הביעו עמדות דומות בנוגע לשימוש בריביות ובמנגנונים מלאכותיים להפחתת תשואות אג"ח עד כה.

כבר בסוף החודש הנוכחי ייפגשו מנהיגי 21 המדינות החברות בגוש האירו כדי לקבל החלטה מי ייבחר לתפקיד. נדרש רוב מיוחד לבחירה: לפחות 16 מדינות המייצגות 65% מהאוכלוסייה. אם הן לא יסכימו ביניהן ההחלטה תידחה לדצמבר. במצב העניינים הנוכחי, אם לא תהיה הצבעה פה אחד בעד מועמד מוסכם - הדבר יהפוך לחדשות מרכזיות ועשוי לערער עוד יותר את המצב הכלכלי השברירי של האיחוד האירופי.

מרוץ בעל גוון פוליטי

התוצאה של הדרישה לרוב גדול היא שכל מועמד החל כעת בקמפיין להשגת תמיכה. קנוט התראיין השבוע ל"פייננשל טיימס" הבריטי, וניסה להרגיע מדינות כמו צרפת, איטליה וספרד כי "לא יהסס" לפעול נגד משבר חוב אפשרי באמצעות פעולות הבנק המרכזי. ה־ECB יכול לפתוח בתוכנית רכש אג"ח צרפתי, למשל, כדי לדכא באופן מלאכותי את המחיר שלהן, כפי שעשה עם איטליה וספרד בשנים האחרונות תחת לגארד. הוא אמר כי הוא "פתוח ליצירת כלים חדשים" להתמודדות עם משבר חוב אפשרי, אם ייבחר לתפקיד. "אם הנסיבות יחייבו, לא נהסס לפעול".

ומול הקריצה הזו לדרום אירופה, היה מנגד מי שהזכיר למדינות צפון אירופה כי הרננדס דה קוס הוא בנקאי מרכזי בעל עמוד שדרה, ולא בובה פוליטית. ה"פוליטיקו" האירופי הזכיר לקוראים כי הוא לא היסס למתוח ביקורת על תוכנית הפנסיה הלא מאוזנת פיסקלית שהוביל ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס, וכי אינו מעניק "צ'ק פתוח" לצעדי הרחבה פיסקליים.

 כריסטין לגארד, נשיאת הבנק המרכזי האירופי / צילום: ap, Michael Probst

בעולם המונחים של המדיניות המוניטרית, קנוט מנסה להציג את עצמו כבעל נטיות יוניות, בעוד הרננדס דה קוס מנסה לכוון לתדמית נצית יותר. להחלטה מי משניהם ייבחר עשויה להיות השפעה רבה על האמון במטבע האירו. ב־2012 היה זה דראגי ששכנע אך ורק בכוח הצהרותיו כי ה־ECB אכן מחויב לאירו ולא ינטוש מדינה חברה בצרות, גם אם אלו נגרמו באשמתה.

עצם קיום המרוץ לנשיאות ה־ECB כעת משקף עד כמה הוא פוליטי. לגארד הייתה אמורה לפרוש מתפקידה רק בנובמבר 2027. אבל במאי הקרוב ייקבע מי יהיה נשיא צרפת הבא, ורוב הסיכויים מראים כי מי שתיבחר תהיה מרין לה־פן. מנהיגת הימין הצרפתי ביקורתית כלפי האירו והאיחוד האירופי כולו, ולכן לגארד פינתה את הכיסא מוקדם מהצפוי. זאת כדי להעניק לנשיא הנוכחי עמנואל מקרון את ההזדמנות לבחור מחליף למשך כהונה של שמונה שנים.

מאחורי הקלעים, מנהיגי גוש האירו יתחשבו גם במי ימונה לתפקיד הכלכלן הראשי של הבנק, שמתפנה גם הוא במאי הקרוב, וינסו "לאזן" בין המינויים מבחינת גישות מוניטריות.

שיקולים לכאן ולכאן

סקר מומחים של "בלומברג" מציב את דה קוס הספרדי בעמדת הובלה, עם 12 מהנשאלים שסברו כי הוא ייבחר, לעומת תשעה שסברו כי קנוט יזכה בתפקיד. הפתעה בתחום זה יכולה לערער עוד יותר את האמון ביכולת של הבנק המרכזי להתמודד עם משבר החוב הצרפתי, שהולך ומתרקם בימים אלה. בפלטפורמת החיזוי 'קלשי', הסיכויים של הספרדי עולים ל־67% ובפולימרקט הם עומדים על 60%.

מי שסבורים כי דה קוס ייבחר מזכירים כי הוא נחשב לבן טיפוחיו של מריו דראגי האיטלקי, ובעיקר תולים את הבחירה באיזון הנדרש בשם האיחוד לנשיאת נציבות גרמנית. דה קוס הוא בעל מוניטין דומה של "סמכות שקטה", ונחשב למי ששיקם את הבנק המרכזי הספרדי בכהונתו בין השנים 2018 ל־2024. עצם בחירתו לתפקיד ראש הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS) מהווה הוכחה להערכה שרוכשים לו בתחום. הוא תמך בהעלאות הריבית החדות של ה־ECB ב־2022, מול משבר האינפלציה.

אבל ייתכן כי צרפת תבחר דווקא בקנוט, משום שתעדיף למנות למשרה המתפנה של הכלכלן הראשי של ה־ECB מועמד צרפתי. לפי ההערכות, יהיה קשה למנות לשני התפקידים שני כלכלנים מאותו מחנה מוניטרי. ייתכן כי גרמניה תכוון גם היא לפוזיציה המשפיעה של הכלכלן, ולכן תתמוך באופן פרדוקסלי בספרדי. כל החישובים הללו יידונו מאחורי דלתיים סגורות. ההחלטה עשויה להשפיע על גוש האירו יותר מכל תקציב לאומי.