לאחר שהלמ"ס הרוסי הפסיק לפרסם נתוני מוות ב־2025, גם כאלה כלליים ללא ציון סיבת המוות, קבוצת האקרים פרצה לבסיס הנתונים המדובר ושיחררה טרה־בייטים של נתוני מוות גולמיים. התוצאה שהתגלתה: שיעורי מוות חסרי תקדים, שמעידים על אבידות אדירות לרוסיה מאמצע 2025 עד אמצע 2026 - שמגיעות למעל 10 אלף הרוגים בכל חודש במלחמת רוסיה־אוקראינה, לא כולל פצועים, שבויים ונעדרים. על פי הערכות בין היתר של הפייננשל טיימס, עד סוף 2026 יהרגו כ־650 אלף רוסים בעקבות הפלישה לאוקראינה.
● הסקר שחושף: מחצית מהציבור באירופה נגד סחר חופשי עם ישראל
● הכסף באירופה כבר לא מספיק לכולם, והזעם משתולל
● הנשק החדש שתקבל שכנה של ישראל מהאמריקאים
שתי קבוצות האקרים, אחת בלארוסית ("פרטיזני הסייבר של בלארוס"), ואחת בינ"ל פרו־אוקראינית ("העורבים השקטים"), פרצו לנתוני Rosstat, משרד הסטטיסטיקה של רוסיה. על פי אריאל קרלינסקי, מומחה לתמותה עודפת מהאוניברסיטה העברית, "גם ללא ציון סיבת המוות, הערכות של תמותה עודפת לעומת שנים רגילות מאפשרת לשערך את כמות ההרוגים של הצבא הרוסי במלחמה, או לפחות לשים להן 'רצפה'. העלייה החריגה בתמותה, שמרוכזת בקרב גברים בגילאי צבא, נובעת כנראה מהמלחמה".
אלא שכעת, בזכות הפריצה למסד הנתונים, ניתן לדעת לא רק את סך מקרי המוות ברוסיה עד כה, אלא לקבל מידע מפורט על סיבת המוות. על פי המידע שהתפרסם, נרשמו כ־450 אלף הרוגים כתוצאה ישירה מהמלחמה. אולם למעשה, מדובר בהערכת חסר: בשל אופי הלחימה, הרוגים רבים מוגדרים כנעדרים לאורך זמן רב, ולעיתים עוברים חודשים שלמים לפני שמותם מתועד ונרשם במערכות הרשמיות.

"מתקיפה באופן קבוע"
קרלינסקי ניתח את נתוני הפריצה החדשה וגם וידא את מהימנותם, כך ניתן לדעת כמה נהרגו מאיזו סיבה, היכן, ואפילו באיזה שבוע ויום.
כמות ההרוגים הולכת ועולה לאורך זמן, בשנה האחרונה שתועדה (מאמצע 2025 עד אמצע 2026) נרשמו מעל 10 אלף הרוגים רוסים מדי חודש. בהשוואה לגודל האוכלוסייה הרוסית - הדבר דומה למוות של מעל 800 חיילים ישראלים כל חודש לאורך זמן רב.
על פי דוד ליסובצב, חוקר OSINT (מודיעין מקורות גלויים), המתמחה במלחמת רוסיה־אוקראינה, כמות האבידות הרוסית נובעת ישירות מהטקטיקה בקרבות: "מאוקטובר 2023 ועד היום, רוסיה מתקיפה באופן קבוע לכל אורך החזית, כאשר המטרה היא לשחוק ולשבור את צבא אוקראינה לאורך זמן. בצורה הזאת, הם כבשו כ־4,700 קמ"ר באוקראינה. אך המתקפה הבלתי נגמרת הביאה לאבידות כבדות בטנקים ובנגמ"שים, עד כדי כך שגם המחסנים הרוסיים שהם ירשו מברית המועצות התרוקנו ברובם.
הכלכלה הרוסית חוותה האטה דרמטית בעקבות המלחמה
המלחמה הביאה טלטלות קשות לכלכלה הרוסית. לאחר צמיחה שלילית שנמשכה מספר רבעונים, רוסיה זכתה לזריקת מרץ בזכות הוצאות מלחמה חסרות תקדים על תעשייה צבאית, שהביאו גם לזינוק בשכר עם הצטמקות כוח העבודה הזמין.
אך בהדרגה, משבר כוח האדם וההרג רחב ההיקף בחזית הביא להאטה כלכלית דרמטית, כשהכלכלה צומחת בקצב זעיר של כ־1% בשנה בלבד. גם זאת, ראוי לציין, אחרי ניצול של רוב החלק הנזיל בקרן העושר הלאומית של המדינה.
רוסיה, שכעת מנותקת משוק החוב הבינ"ל, מתקשה מאוד לממן את הוצאות המלחמה שלה באמצעות גירעונות, ולפני מספר חודשים הנפקת חוב משמעותית פנימית בתוך רוסיה נכשלה. זאת לאחר שהמשקיעים דרשו ריבית גבוהה בהרבה מזו שמשרד האוצר הרוסי היה מוכן לשלם.
במהלך המלחמה עם איראן, רוסיה זכתה ברווחים גדולים מייצוא הגז והדלק שלה, שמחיריהם עלו משמעותית, אך אוקראינה פעלה כדי למנוע זאת באמצעות סדרת תקיפות נגד בתי הזיקוק לדלק ברחבי רוסיה - שגרמה למחסור של ממש בשוק האזרחי.
רוסיה, שזקוקה לדיזל שהיא מייצרת כדי לתפעל כלים צבאיים, אסרה לחלוטין על יצוא דלק. זאת, מלבד מכסה קטנה שארה"ב ניהלה עליה מו"מ.
בהתחשב בכך שרוסיה הייתה מיצואניות הדלק הגדולות בעולם, ההשפעה על המחיר העולמי דרמטית: נוצר משבר גלובלי במחיר הדלק עם מחירים גבוהים במיוחד גם בישראל. מנגד, מי שזכו לרווחים גבוהים במיוחד הם בתי זיקוק, כולל אלו בחיפה ובאשדוד.
"כשנגמרו כלי הרכב המשוריינים, רוסיה עברה לטקטיקה שנלמדה מקבוצת ואגנר - התקפות הסתננות בהן חי"ר לא משוריין מתקדם בהדרגה אל בין העמדות האוקראיניות. אלא שזו טקטיקה קטלנית במיוחד - היא הביאה לעלייה חדה בשיעור ההרוגים על חשבון פצועים, מכיוון שבהתקפה כזאת אין סיכוי לפינוי רפואי".
מבצעים רישום מדויק
קרלינסקי, יחד עם שותפיו, ביצעו במהלך מגפת הקורונה הערכות תמותה עודפת שמאפשרות ללמוד על המוות מהמגפה, גם כאשר אין אימות לנתונים הרשמיים. את אותן שיטות הוא מיישם כעת במצבי דיווח בעייתי, לרבות אסונות טבע ומלחמות: "הרוסים, כמו משטרים אוטוריטריים אחרים, טובים בלרשום את הדברים האלה. חשוב להם לדעת מי מת, ממה ואיפה, באופן המדויק ביותר. הם גם מוסיפים עוד מידע לאורך זמן, כמו מיקום המוות וסיבות פטירה משניות. הם יודעים בדיוק כמה נהרגים במלחמה ומסיבות אחרות". אלא שכמובן, הם אינם להוטים לחלוק את המידע עם הציבור הרחב.
המידע החדש מאפשר גם לדעת מהיכן הגיעו החיילים שנהרגו במלחמה: מהפריפריה הרוסית הענייה. המחוז ("אובלסט") ממנו הגיעו הכי הרבה הרוגים הוא בשקורטוסטן הקרוב לקזחסטן, עם מעל 15 אלף הרוגים רשומים במחוז של 4 מיליון נפשות בלבד. במחוז עבר־הבאיקל, בסיביר בגבול סין־מונגוליה, נרשם השיעור הגבוה ביותר של הרוגים ביחס לאוכלוסיה - 12,381 במחוז של פחות ממיליון איש. לעומת זאת, שיעור ההרוגים הנמוך ביותר מגיע ממחוז מוסקבה הבירה. נראה כי המשטר הרוסי מנסה למסך את זוועות המלחמה מהאליטה הרוסית העירונית - שהיא בעלת הפוטנציאל הפוליטי הגדול ביותר לחוסר נחת מהמשטר.
ובכל זאת, יש גבול גם לכך, רוסיה מתמודדת עם מחסור הולך וגובר בכוח אדם. על פי ליסובצב, "בשנים הראשונות למלחמה, רוסיה גייסה אסירים ושילמה בונוסים כספיים אדירים למתנדבים למלחמה. אבל לאורך זמן העלות הנדרשת לכך הלכה ועלתה. גיוס מילואים מסודר לא הוכרז מאז ספטמבר 2022, שכן הדבר התגלה כמחולל נזק פוליטי משמעותי למשטר פוטין. לכן בחודשים האחרונים, מוסקבה עברה לשיטות אחרות: גיוס חצי־כפוי של עבריינים, עניים ואפילו אנשים ממעמד חברתי נמוך יותר, שנחטפו מהרחוב".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.