ענקית הדיפנס־טק האמריקאית אנדוריל מנהלת מגעים ראשוניים מול משרד הביטחון למכירת מערכות הגנה אווירית טקטיות נגד רחפנים לצה"ל - כך נודע לגלובס. השיחות התקיימו במסגרת שורת ביקורים של נציגי החברה בישראל, אולם הסוגיה שעשויה להכריע אם המגעים יבשילו לכדי משא ומתן של ממש היא תג המחיר של כל מיירט, שמוערך בכ־50 אלף דולר.
● האוצר חושף: בור של 31 מיליארד דולר בהתחייבויות רכש ביטחוני מול ארה"ב
● מהפך אצל בעלת הברית של ישראל עשוי לשבש עסקאות ביטחוניות
גורמים ביטחוניים סיפרו לגלובס כי מתנהלות שיחות שונות בין הצדדים כחלק מאותם ביקורים, וציינו כי אנדוריל נחשבת לחברה מובילה ומסקרנת בתחומה. ככלל, ישראל וארה"ב מקיימות באופן שוטף שורת ניסויים בתחומים שונים, שבהם כל צד מביא לידי ביטוי את הטכנולוגיות שפיתח. במסגרת אותם תרגילים משותפים בוצע בעבר גם שימוש באמצעי לחימה מתוצרת אנדוריל, שנמצאים בשימוש כוחות הביטחון האמריקאיים.
מרחפנים ועד טילים
הפורטפוליו של אנדוריל כולל מוצרים בכל זירות הלחימה - אוויר, ים, יבשה וחלל - תוך התמקדות באמצעים בלתי מאוישים. כך גם בתחום ההגנה האווירית, כאשר את כלל המערכות של החברה ניתן להפעיל באמצעות תוכנת "לאטיס" (Lattice), מערכת שליטה ובקרה (שו"ב) מבוססת בינה מלאכותית, המיועדת להפעלה אוטונומית של האמצעים ולהקלת האינטגרציה ביניהם ברמת התוכנה.
בתחום ההגנה האווירית מציעה אנדוריל כמה מערכות, כשהראשונה בהן היא משפחת הטילים המיירטים הדו־שלביים "סטילפין" (Steelfin). ייחודם של מיירטים אלה הוא במאיץ הראשון, הניתן להחלפה בהתאם לטווח, לגובה ולמהירות היירוט הנדרשים. בדרך זו ניתן להתאים את אותו בסיס מיירט למגוון איומים - החל מכטב"מים וטילי שיוט איטיים יחסית הנעים בגובה נמוך, ועד לטילים בליסטיים. כדי להפוך את סטילפין לרלוונטי לפלטפורמות קיימות, ניתן לשגרו בין היתר ממערכות פטריוט או AEGIS. בנוסף, המיירט מסוגל לפעול הן בפגיעה ישירה (Hit To Kill) והן באמצעות פיצוץ בקרבת המטרה ופיזור רסס.
משפחת מוצרים נוספת נגד רחפנים היא "אנביל" (Anvil), המבוססת על תפיסת "רחפן נגד רחפן". בחברה מציינים כי אנביל מיועד לשמש מיירט מהיר נגד רחפנים מקבוצות 1-2, כלומר רחפנים זעירים עד בינוניים. בשיטת הפעולה של המערכת, תוכנת לאטיס מרכזת נתונים ממכ"מים ומחיישנים אופטיים ואינפרא־אדומים ומסווגת את האיום, ולאחר מכן המפעיל מאשר את השיגור. מרגע זה, הניווט אל המטרה הוא אוטונומי לחלוטין. לפי דיווחים, רחפנים אלה מסוגלים להאיץ למהירות של כ־320 קמ"ש, ומוצעים בשתי תצורות: אנביל-M, המצויד בראש קרב המותאם לסוג האיום; או קופסת שיגור ניידת הכוללת שני רחפנים מיירטים במשקל כולל של כ־115 ק"ג, שאותה ניתן לשאת עם כוחות מתמרנים לטובת הגנה מהירה בחזית.
האמצעי השלישי, שכבר זכה לכותרות רבות בעולם, הוא "רודראנר" (Roadrunner) - כלי טיס דו־סילוני המסוגל להמריא ולנחות אנכית. המיירטים משוגרים ממכל ייעודי בשם "נסט" (Nest), המאפשר שיגור מכל סוג של משטח. היתרון המרכזי של המערכת טמון ביכולת ההנחתה המחודשת: בניגוד לטילים מיירטים שאובדים אם הם לא פוגעים במטרה, את הרודראנר ניתן להשיב לשימוש חוזר וכך לחסוך בעלויות. לצדו מוצע דגם רודראנר-M, המסוגל לשאת מטענים מגוונים - לא רק חומרי נפץ, אלא גם חיישני איסוף מודיעין (ISR) ומטענים ייעודיים (מטע"דים) נוספים - והוא לא בהכרח מתפוצץ בכל משימה.
אנדוריל לא חושפת בפומבי את מחירי מוצריה, אך מהצהרותיה עולה כי עלות מיירט סטילפין עומדת על "כשליש ממחיר" טיל פטריוט פאק 3. בהינתן שמחירו של מיירט פטריוט מתקדם עומד על כ־5.3 מיליון דולר, מחירו של סטילפין נאמד בכ־1.8 מיליון דולר ליחידה. באשר לרודראנר-M, באתר "ביזנס אינסיידר" העריכו את מחירו ב־125 עד 500 אלף דולר למיירט - מעט יותר ממחצית ממחירו של מיירט RIM-116, שעומד על כ־920 אלף דולר ליחידה.
לפיכך, האפשרות הסבירה שעומדת כעת על הפרק מול ישראל היא מערכת אנביל, המוערכת בעשרות אלפי דולרים ליחידה בהתאם לתצורה - אלא אם אנדוריל תסכים לחתוך משמעותית את מחיר הרודראנר, כדי לזכות בתו התקן המבצעי ("קומבט פרובן") שמקנה עסקה מול מערכת הביטחון הישראלית.
העיניים נשואות לישראל
את אנדוריל ייסד ב־2017 פאלמר לאקי, ובתוך שנים ספורות היא הפכה לשחקנית שנוגסת בנתחי שוק מסורתיים של ענקיות ביטחון כמו לוקהיד מרטין, בואינג ו־RTX. היא עושה זאת באמצעות התמקדות בכלים בלתי מאוישים בכל ענפי הלחימה, ופיתוח מערכות עתירות טכנולוגיה בעלויות נמוכות במיוחד במונחים אמריקאיים. דוגמה בולטת לכך היא סדרת טילי השיוט "ברקודה" שהושקה ב־2024, שלדברי החברה זולה ב־30% ממוצרי המתחרים.
החברה נמצאת כיום בשיאה: במאי האחרון השלימה סבב גיוס של 5 מיליארד דולר לפי שווי של 61 מיליארד דולר - כפול משווייה בסבב הקודם ביוני אשתקד (כ־30 מיליארד דולר). במקביל, הכנסותיה ב־2025 הוכפלו והגיעו ל־2.2 מיליארד דולר, כוח האדם הוכפל גם הוא, ומערכות שונות עברו משלב הפיתוח לייצור סדרתי.
השנה זיהתה אנדוריל את ישראל כשוק יעד מרכזי להתרחבותה בכל התחומים - מחקר ופיתוח, ייצור ומכירות. כפי שנחשף בגלובס בחודש יוני, לאקי מעוניין שמפקד חיל האוויר לשעבר, אלוף (מיל') עמיקם נורקין, יוביל את פעילות החברה בארץ. היעד שהציבה אנדוריל שאפתני יותר מזה של ענקיות כמו לוקהיד מרטין ובואינג, המתמקדות בישראל במכירות ובמו"פ, וכולל גם הקמת מפעל ייצור מקומי.
בחודשים האחרונים קיים לאקי סדרת פגישות בישראל, בין היתר עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כץ, מנכ"ל משרד הביטחון אלוף (מיל') אמיר ברעם, וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון תא"ל ניר וויינגולד. כפי שנחשף בגלובס, לאקי אף התעניין ברכישת החברה הביטחונית הצעירה "קלע", אך נענה בסירוב.
המוטיבציה של אנדוריל למכור לצה"ל לא נובעת רק משיקולי הכנסות, שכן בקנה מידה בינלאומי ישראל היא שוק קטן יחסית, אלא מהרצון לזכות בחותמת מבצעית ("קומבט פרובן") שתמנף את מכירותיה בעולם. עד כה חתמה החברה על עסקאות ענק בהיקפים החורגים מהמקובל בשוק הישראלי, ובהן אספקת 3,000 טילי ברקודה 500M לפחות למשרד ההגנה האמריקאי לאורך שלוש שנים החל מ־2027; חוזה בהיקף 192 מיליון דולר מול צבא ארה"ב לפיתוח מערכת "טיטאן" לאיסוף והפצת מודיעין בשדה הקרב; ועסקה בסך כ־1.1 מיליארד דולר עם אוסטרליה להרחבת תשתיות ייצור ואספקת הצוללת הבלתי מאוישת "גוסט שארק".
ממשרד הביטחון נמסר: "המשרד עוסק ברכש ופיתוח של יכולות הגנה מרחפנים ובוחן בשנים האחרונות עשרות רבות של טכנולוגיות ויכולות, רובן המוחלט מתוצרת כחול לבן, על מנת לפתח סל רחב של מענים לאיומים המשתנים".
אלוף (מיל') עמיקם נורקין מסר: "אין לי כל תפקיד רשמי באנדוריל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.