האוצר חושף: בור של 31 מיליארד דולר בהתחייבויות רכש ביטחוני מול ארה"ב

נציגי אגף התקציבים הודו בוועדת הכספים כי החלטת טראמפ על הפסקת הסיוע תפסה אותם בהפתעה גמורה • כעת הם מזהירים: ביטול הסיוע שקול להעלאת מע"מ ב-1.5%

ועדת הכספים, היום / צילום:  נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת
ועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

בור של 31 מיליארד דולר: נציגי אגף תקציבים באוצר חשפו בדיון בכנסת שמערכת הביטחון כבר התחייבה על רכש ביטחוני בסכום זה, על חשבון הסכם הסיוע הבא מול האמריקאים, ועדיין לא ידוע מה יהיה תוכנו והאם ההסכם הנוכחי יבוטל כבר השנה, כפי שהודיע טראמפ ביום הבחירות בארה"ב.

הסכם הסיוע האמריקאי, ה-MOU, שנחתם בשנת 2018 מול ממשל אובמה, כולל 3.8 מיליארד שקל בשנה. ביום הבחירות בארה"ב לפני כשבועיים הודיע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על הפסקתו המיידית של הסכם הסיוע, בעקבות סיכום מול ראש הממשלה בנימין נתניהו, כבר בסוף השנה, אף שהוא בתוקף עד לשנת 2028.

● אפקט אנבידיה: ישראל צמחה בקצב של 8% ברבעון השלישי
● 230 דיונים יקשו על אבישר בן חורין לנהל את ועדת הכספים
● פרשנות | התלות האמיתית של ישראל בארה"ב אינה כספית - ועלולה להיעלם

"נתניהו ואני סיכמנו שאנחנו נותנים לישראל 4 מיליארד דולר בשנה, וכבר לפני חודשים הגענו להסכם שלפיו נפסיק לשלם להם", אמר טראמפ בראיון. "הם בסדר עם זה. הם לא צריכים אותנו. אנחנו לא נשלם יותר לישראל".

נציגי האוצר שהשתתפו בדיון ועדת הכספים של הכנסת, בראשות ח"כ לירן אבישר בן חורין, הודו שקיבלו את ההודעה הזו בתדהמה.

"לא ידענו על זה, ולא הייתה עבודת מטה"

"אנחנו לא ידענו על ההודעה הזו לפני שהודיע אותה נשיא ארה"ב, ולא הייתה עבודת מטה שהכרנו", הודתה שירה עמיאל, סגנית הממונה על התקציבים לתחום הביטחון. היא הסבירה שלקראת ההסכם הבא, שאמור להיחתם החל משנת 2029, קיימת עבודת מטה בהובלת משרד הביטחון, ובה ייבחן היחס בין פרויקטים משותפים של מערכות הביטחון בישראל ובארה"ב ובין מימון כספי ישיר.

"גם עכשיו אנחנו מנסים להבין מה משמעות ההודעה, ואני לא יודעת להגיד בביטחון האם הסיוע נפסק בשנה הזו או ב-2028", אמרה עמיאל.

בדיון נחשף כי במערכת הביטחון כבר התחייבו על הוצאה כספית כאילו ההסכם נמצא בתוקף עד לסיומו, בסך של 7.6 מיליארד דולר. בנוסף, מערכת הביטחון התחייבה באמצעות חוזים על רכש ארוך-טווח, שהחל משנת 2029 עומד על 24 מיליארד דולר נוספים, על חשבון ההסכם הבא שאמור להיחתם מול הממשל האמריקאי, אף שעדיין לא ידוע מה תוכנו.

לפי נתוני הסיוע האמריקאי לישראל, בין השנים 1946 ל-2025 הסתכמו ההתחייבויות של ארה"ב לסיוע לישראל בכ-175 מיליארד דולר, במונחים נומינליים וללא התאמה לאינפלציה. מתוך הסכום, כ-124.5 מיליארד דולר יועדו לסיוע צבאי, כ-34.3 מיליארד דולר לסיוע כלכלי וכ-16.1 מיליארד דולר לתוכניות הגנה מפני טילים.

הממשלה תצטרך להחליט כיצד לממן

מיליארדי הדולרים שמתגלים כעת כבור תקציבי אפשרי כבר בשנה הבאה, שתתנהל במסגרת תקציב המשכי שמגביל את ההוצאה ל-1/12 מהתקציב הקודם בכל חודש, מצטרפים לדרישת מערכת הביטחון להגדיל את התקציב ב-25 מיליארד שקל נוספים כבר השנה.

עמיאל הוסיפה כי תקציב הביטחון כבר עומד על כ-161 מיליארד שקל והוא מצטרף לתוכנית התעצמות שסיכם נתניהו, בהיקף של 350 מיליארד שקל ל-13 שנה. לדבריה, חלקים ממנה כבר יצאו לדרך.

בכל אופן, אם הכסף מהסכם הסיוע לא יגיע כבר בשנה הבאה, הממשלה תצטרך להחליט כיצד לממנו. לדברי נציגי האוצר בדיון, האפשרויות הן העלאת מסים, קיצוץ במשרדי הממשלה האזרחיים או תעדוף אחר של מערכת הביטחון. אפשרות נוספת היא הגדלת החוב של הממשלה, ופגיעה ארוכת-טווח ברמת החיים.

"בכל אחת מהשנים היה רכיב מפתיע"

כמו כן ציינו שבטווח הארוך, הסכם הסיוע מחייב לרכוש בארה"ב ובדולרים, וייתכן שבלעדיו ניתן למצוא תנאים ומחירים טובים יותר, ואולם הפסקה של ההסכם כעת שוות-ערך לכחצי אחוז תוצר, ולדבריה של עמיאל, "לשם השוואה מדובר למשל בתוספת מע"מ של אחוז וחצי. זה לא חייב להיות מע"מ, וכנראה יהיה תמהיל של מקורות, אבל זה סדר הגודל".

תמר לוי בונה, סגנית הממונה על התקציבים (מאקרו), הראתה כיצד תקציב הביטחון תפח מ-4.5% תוצר ערב המלחמה לכ-8% כיום. "החוב הממשלתי קפץ מ-60% לכמעט 70% והיינו צריכים להעלות משמעותית את נטל המס כדי לספוג את הוצאות הביטחון. בכל שנה אמרנו שבשנה הבאה נסגור את הפער בגירעון, אבל בכל אחת מהשנים הללו היה רכיב מפתיע. הדבר הזה גורר גידול בהוצאות הריבית, ורק הגידול השנה ביחס לתחזית הגיע ל-17 מיליארד שקל, תקציב שאפשר להכניס בו כ-10-15 משרדי ממשלה".