כמה קל יהיה לבטל את בליץ המינויים בכנסת?

הכנסת בוחרת שורת בעלי תפקידים: היו"ר, סגניו ויושבי ראש ועדות • אילו מינויים הם זמניים, ואת מי יהיה כמעט בלתי אפשרי להזיז? • המשרוקית של גלובס

לירן אבישר בן חורין בתפקידה החדש כיו''ר ועדת הכספים / צילום:  נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
לירן אבישר בן חורין בתפקידה החדש כיו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

יו"ר הכנסת

אלא אם יו"ר הכנסת הנבחר יפנה מיוזמתו את התפקיד, הזזתו תהיה כמעט בלתי אפשרית. סעיף 8 לחוק הכנסת מספק את הדרך להדחה: תחילה, יש צורך שוועדת האתיקה של הכנסת תקבע שהיו"ר נהג באופן שלא הולם את מעמדו. לאחר מכן, 61 חברי כנסת צריכים להגיש לוועדת הכנסת קובלנה.

● תזכורת תקופתית: ממשלת בנט־לפיד לא העבירה שטח ריבוני לחיזבאללה
● האוצר מנסה לקדם מס חברות מינימלי. מה זה אומר?

אם בעקבותיה שלושה רבעים מחברי הוועדה ממליצים להדיח את היו"ר, הדבר עובר למליאה, וגם שם על שלושה רבעים מחברי הכנסת (תשעים ח"כים) להצביע בעד ההדחה. כלומר, אם ניקח תרחיש דמיוני בו פלוני מישר נבחר לתפקיד, ולאחר מכן תוקם ממשלה בלעדיה, הממשלה החדשה לא תוכל לעקור את היו"ר ממקומו בלי שיתוף־פעולה מהאופוזיציה. נסייג, כמובן, שהחוק לא משוריין, כך שהוא ניתן לשינוי בקלות יחסית.

סגן יו"ר הכנסת

ככלל, הליך ההדחה של סגן יו"ר הכנסת זהה לזה של יו"ר הכנסת: קביעה של ועדת האתיקה על התנהגות לא הולמת, הגשת קובלנה לוועדת הכנסת על ידי 61 ח"כים, החלטה של שלושה רבעים מחברי הוועדה - והצבעה במליאת הכנסת שצריכה להיתמך לפחות על ידי תשעים ח"כים.

ואולם, לפי תקנון הכנסת, הסגנים יכולים גם להתמנות לתקופה זמנית. כך, נקבע שכהונתם של חברי הכנסת שנבחרו כעת לסגנים זמניים - תסתיים עם מינויים של סגנים קבועים ליו"ר הכנסת.

בהקשר זה, בשיח הפוליטי הנוכחי יש מי ששמים זרקור על מינויו אחמד טיבי לסגן זמני ליו"ר הכנסת. ואולם, כדאי להזכיר שמינויו של טיבי לסגן יו"ר הכנסת הוא לא עניין חדש - והוא כבר כיהן כסגן יו"ר הכנסת למשך כ־17 שנים בין 2006 ל־2022.

יושבי ראש ועדות

לפי סקירה של אביטל פרידמן במכון הישראלי לדמוקרטיה, כדי להחליף יו"ר ועדה, ועדת הכנסת צריכה להמליץ על יושב ראש חדש לוועדה, ולאחר מכן, יו"ר ועדת הכנסת מכנס את הוועדה הרלוונטית להצבעה על החלפת היו"ר בהתאם להמלצה זו. מנגנון ההדחה לא מצוין באופן מפורש בתקנון הכנסת, אך הוא המנגנון הנהוג מאז שהופעל ב־2007 לצורך הדחת יו"ר ועדת הכספים דאז, יעקב ליצמן. מנגנון זה גם עבר את המבחן המשפטי לאחר שבג"צ דחה את עתירתו של ליצמן כנגד הדחתו מראשות הוועדה.

בחלק מהסיעות (למשל בליכוד) קיים מנגנון פנימי מוקדם שמתבצע בתוך הסיעה עוד לפני הפעלת המנגנון הפרלמנטרי להחלפת יו"ר ועדה. כך פעל המנגנון בהדחתו של יולי אדלשטיין מראשות ועדת החוץ והביטחון ביולי-אוגוסט 2025, על רקע המחלוקת סביב חוק הגיוס.

בשלב הראשון, בסיעת הליכוד, יו"ר הסיעה אופיר כץ הודיע על קיום בחירות לראשות הוועדה, ובישיבת הסיעה הצביעו 29 ח"כים בעד החלפתו בבועז ביסמוט ו־4 בלבד (ביניהם אדלשטיין עצמו) נגד. בשלב השני ועדת הכנסת אישרה ברוב של 10 מול 4 את ההחלפה. בשלב השלישי והאחרון, ועדת החוץ והביטחון התכנסה מיד לאחר מכן ובחרה בביסמוט ליושב ראש.