הנפקת הענק של חברת הבינה המלאכותית אנתרופיק רשמה ציון דרך היסטורי בלא מעט פרמטרים. החברה, שעומדת מאחורי מודל הבינה המלאכותית הפופולרי קלוד, גייסה כ־81 מיליארד דולר לפי שווי של 1.5 טריליון דולר, במה שהפך לגיוס הגבוה ביותר בתולדות שוק ההון האמריקאי בכלל. השיא הקודם נשבר רק לפני מספר חודשים, עם הנפקת הענק של חברת החלל ספייס אקס (SpaceX), שבבעלות אילון מאסק, בשווי של 1.77 טריליון דולר ואחרי גיוס של 75 מיליארד דולר. ספייס אקס גם הייתה להנפקה הראשונה בתולדות וול סטריט שמבוצעת לפי שווי של מעל 1 טריליון דולר (אלף פעמים מיליארד דולר) - סכום שעד לא מזמן נחשב לגמרי דימיוני.
● ההנפקה הגדולה בהיסטוריה: אנתרופיק תחל להיסחר היום לפי שווי של כ־1.5 טריליון דולר
● אילון מאסק מבטיח: בשנה הבאה כל ילד אמריקאי יקבל מניה של SpaceX
ולצד ההיסטוריה שעשו החברות עצמן, הנפקות הענק הללו הביאו איתן בשורה משמעותית נוספת לשוק ההון. שתי החברות החליטו להקצות במסגרת ההנפקות נתח משמעותי, כחמישית מהמניות שיצאו לשוק, לציבור המשקיעים הפרטיים - משקיעי הריטייל שהפכו לדבר הכי חם בכל הבורסות.
הרמז הגיע לפני שנים, בדמות הבטחה של מאסק
אנתרופיק, ומוקדם יותר גם ספייס אקס, שברו נוהג שהיה שכיח במשך תקופה מאוד ארוכה. במשך שנים, בשוקי המניות היה מקובל להקצות רוב מוחלט מהמניות לגופי ההשקעה הענקיים ולקרנות הגידור, בזמן שהציבור הרחב היה יכול לרכוש את המניות רק לאחר תחילת המסחר בהן.
ולאד טנב, המייסד והמנכ"ל של פלטפורמת המסחר הפופולארית רובינהוד, ציין בחודש יוני בחשבון ה־X שלו ש"המשקיעים הפרטיים הפכו משיקול משני, לחלק מרכזי באופן שבו חברות מתכננות הנפקה לציבור. לדבריו, "השאלה השתנתה מ'למה בכלל להקצות מניות למשקיעים פרטיים?' ל'מהו היקף ההקצאה שניתן להעניק להם?".

טנב. רובינהוד הקצתה 20% ממניותיה בהנפקה לציבור / צילום: Reuters, Xavier Collin
רמז למהפכה הממשמשת ובאה קיבלו המשקיעים כבר לפני מספר שנים. "אני תומך נלהב במשקיעי ריטייל קטנים. אדאג לכך שיקבלו עדיפות עליונה. אתם יכולים לסמוך עליי", הבטיח מאסק לעוקביו ברשת X שלו (טוויטר לשעבר) כבר בשנת 2020, כשנשאל על הנפקת פעילות החלל שבבעלותו. מאז, חזר לא פעם מאסק, שמרבה לערער על מוסכמות, על כוונתו לשלב את המשקיעים הפרטיים במהלך עתידי ועורר התלהבות רבה מצד המשקיעים.
מוקדם יותר השנה, לקראת ההנפקה המתוקשרת של ספייס אקס, הודיעו החברה והחתמים שלה על כוונתם להקצות למשקיעי הריטייל 30% מהמניות שיוצעו לציבור במסגרת המהלך. "אלה אנשים שתומכים בנו ובאילון בצורה מדהימה במשך זמן רב, ואנחנו רוצים להכיר בכך", הסביר סמנכ"ל הכספים של ספייס אקס, ברט ג'ונסן, את ההחלטה להקצות נתח גדול, "יותר מכל הנפקה בהיסטוריה", לציבור הרחב, שהודר כמעט כליל משוק ההנפקות.

אילון מאסק, מייסד ספייס אקס / צילום: ap, Matt Rourke
לבסוף, הקצתה החברה נתח של כ־20% מההנפקה (15 מיליארד דולר) למשקיעי הריטייל. ולמרות שהיה מדובר בשיעור נמוך מזה שעליו הצהירו בחברה בתחילה, וחרף האכזבה מצד משקיעים רבים שהזרימו ביקושים חסרי תקדים של כ־70 מיליארד דולר, רבים בתחום זיהו את האירוע כנקודת מפנה ביחס למשקיעים הפרטיים, כזו שתפתח את הדלת למהלכים דומים נוספים, שיאפשרו לציבור הרחב לרכוש מניות רגע לפני שהן מתחילות להיסחר. כמו בסוף השבוע האחרון.
"מה שאנחנו רואים בשוק ההנפקות זו שבירה של החומה האחרונה בהשתתפות של משקיעי הריטייל במסחר", אומר אלעד לביא, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של איטורו (eToro), שלקחה חלק בשתי הנפקות הענק. בשיחה עם גלובס אומר לביא כי "מחזור המסחר של לקוחות הריטייל עלה משמעותית בשנים האחרונות ושוק ההון כבר לא יכול להתעלם מהם. לכן, השילוב הזה של ההשתתפות הגדולה והכסף הגדול שנכנס מצדם, הוביל לזה ששוק ההון פתוח הרבה יותר להשתתפות של משקיעי ריטייל בהנפקות".
הישראלים שמאחורי הקרנות שעשויות לגרוף מיליארדים מאנתרופיק
עם תחילת המסחר במניית אנתרופיק בנאסד"ק, תשומת הלב מופנית גם למשקיעים שהצטרפו לחברה לאורך השנים וכעת עשויים ליהנות מהזינוק בשוויה. לצד ענקיות הטכנולוגיה, רשימת המשקיעים כוללת כמה מקרנות ההון סיכון וגופי ההשקעה הגדולים בעולם, שרבים מהם מחזיקים בפעילות משמעותית בישראל, באמצעות שותפים ומנהלים מקומיים.
אחת המשקיעות הבולטות היא קרן לייטספיד, שהובילה את סבב הגיוס של אנתרופיק במרץ 2025 לפי שווי של 61.5 מיליארד דולר והשתתפה גם בסבבים מאוחרים יותר. את פעילות הקרן בישראל מובילים השותפים יוני חפץ, טל מורגנשטרן ודוד גוסרסקי. באותו סבב השתתפה גם קרן בסמר (Bessemer), שאת פעילותה בישראל מובילים אדם פישר, עמית קרפ ותומר דיארי.
משקיעה נוספת היא Notable Capital, לשעבר הזרוע האמריקאית של GGV Capital. בין בכירי הקרן בעלי הזיקה לישראל נמנים אורן יונגר השותף־מנהל, דן כהנא מצוות ההשקעות ואליה אילון, יזם הפועל במסגרת הקרן ומלווה חברות צעירות.
גם בסבבי הגיוס המאוחרים של אנתרופיק השתתפו קרנות בעלות נוכחות ישראלית. קרן גריילוק, שהצטרפה בסבב לפי שווי של 183 מיליארד דולר, פועלת בישראל באמצעות השותפה מור חן. קרן אינסייט פרטנרס, שהשתתפה אף היא בסבבי הגיוס המאוחרים, מחזיקה משרד בתל אביב, שבו פועל סגן הנשיא דניאל ארונוביץ. קרן אקסל, שהשתתפה בסבב לפי שווי של 380 מיליארד דולר, פועלת בישראל באמצעות השותף ניר בלומברגר.
לרשימת המשקיעים מצטרפת גם זרוע ההשקעות של סיילספורס שהשקיעה באנתרופיק כבר ב־2023, ושאת פעילות ההשקעות שלה בישראל מובילה אורנית שנער. לצדה נמצאות ענקיות ההשקעות בלקסטון ובלקרוק, שהשתתפו אף הן בגיוסי החברה. בראש פעילות בלקסטון בישראל עומדת יפעת אורון, ואילו את פעילות בלקרוק בארץ מנהלת ענת לוין.
מיטל וייזברג
לדבריו, "מדובר בתהליך ארוך שהחל בסוף העשור הקודם, עם הכניסה של המובייל שהצית פלטפורמות מסחר ללא עמלות, והוריד חסם בהשתתפות של משקיעי הריטייל בעולם ההשקעות. מחסום נוסף שנשבר בשנים האחרונות נוגע לגישה למידע וכלים. אם בעבר כלים לניתוח ולאנליזה וגישה למידע היו קיימים רק למשקיעים מוסדיים או קרנות גידור מתוחכמות, היום כל לקוח יכול להביא את עצמו למצב של ניתוח חכם ואינטליגנטי של השוק ולקבל החלטות השקעה מושכלות".
דברים דומים אומר יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר של הבורסה לניירות ערך. לדבריו, "משקיעי הריטייל בארה"ב הם כבר חלק משמעותי מהמסחר, ובחלק מהנכסים הם אולי השחקן הכי גדול. אי אפשר להתעלם מנתח השוק שלהם. במקביל, ההתנהגות שלהם הרבה יותר בוגרת, ולא רק שהם לא מוכרים כשיש ירידות לפעמים הם גם קונים. אלה לא המשקיעים של לפני 20 ו־30 שנה".

בהקשר זה הוא מציין, כי לא לחינם מי שמובילים את המהלך המשמעותי של פתיחת שוק ההנפקות לציבור, הן חברות הענק. "מי שיכול להכתיב טרנדים זה רק החזקים והגדולים. באופן היסטורי התפיסה על משקיעי הריטייל הייתה של מטרד עבור המוסדיים והשחקנים שמקורבים להנפקה. התפיסה הייתה שהם באים עם כסף קטן, וברגע שהשוק יורד הם הראשונים למכור וכך דופקים את המניה. עד שמגיע אחד כמו אילון מאסק, שהוא יותר חזק מכולם, ואומר: 'חבר'ה אתם עומדים אצלי בתור לקנות את המניות ואני אחליט למי לתת'".
הנהגים והאמנים שקיבלו מניות
ואכן, לאורך השנים מעט מאוד חברות הקצו למשקיעים הפרטיים נתח משמעותי של מניות בהנפקה. מי שבכל זאת עשו זאת היו בעיקר חברות שמזוהות עם ציבור המשקיעים הפרטיים. כך למשל, פלטפורמת המסחר הפופולארית רובינהוד, שהפכה בשנים האחרונות למזוהה יותר מכל עם "מהפכת הריטייל", הקצתה כ־20% ממניותיה בהנפקתה בשנת 2021 למשקיעים פרטיים. מהלך דומה ביצעו בשנה האחרונה גם פלטפורמות המסחר בקריפטו Gemini ו־Bullish, שהקצו גם הן נתח של 20%-30% לציבור הרחב.
קודם לכן, מספר קטן של חברות, בדרך כלל כאלה שהיו פורצות דרך בתחומן והלהיבו את הציבור הרחב ולא רק את "הכסף החכם" והגדול בשוק, בחרו לתת הזדמנות גם למשקיעים שלא נמנים עם הפרופיל המסורתי של משתתפי הנפקות. כך למשל, במסגרת הנפקתה בסוף שנת 2020 הקצתה פלטפורמת האירוח Airbnb נתח של כ־7% מהנפקתה לאנשים שהציעו את דירתם באמצעות הפלטפורמה. המהלך זכה להצלחה גדולה ולביקוש שעלה על ההיצע וגם השתלם למי שהשתתפו, שכן הם רשמו תשואה של כ־110% מאז.

''בחלק מהנכסים, משקיעי הריטייל בארה''ב הם אולי השחקן הכי גדול'' / אילוסטרציה: Shutterstock
מהלך דומה ביצעו גם פלטפורמות הנסיעות השיתופיות אובר וליפט, שהשלימו שתיהן הנפקה ראשונית של מניותיהן בשנת 2019. כך, במסגרת ההנפקה הקצתה אובר 3% ממניותיה לכ־1.1 מיליון נהגים (שעמדו בתנאים שהציבה). את המניות הם יכלו לרכוש הודות למענק חד פעמי שהעניקה להם החברה לקראת ההנפקה, ובצל ביקורת ציבורית באשר ליחס של אובר כלפיהם.
יותר לאחור, מי שנחשבה בזמנו לפורצת דרך חריגה במיוחד בתחום היא פלטפורמת המסחר המקוון Etsy, שהקצתה 5% מההנפקה שלה בשנת 2015 לאנשים שמכרו את מרכולתם דרכה. לצד זאת, 10% נוספים מהמניות הוקצו למשקיעים פרטיים, במה שהוגדר באותה העת כצעד נוסף לטיפוח התדמית ה"עממית" שהחברה פיתחה, כמי שמתווכת בין אמנים ומעצבים לצרכנים שמעדיפים את המוצרים שהיא מציעה על פני ייצור המוני.
בהקשר זה מציין פגוט מהבורסה, כי בהכנסה של משקיעים פרטיים עשויים להיות מרכיבים נוספים מעבר למחיר המניה בטווח הקצר. "אנשים כמו מאסק מאמינים בחברה שלהם ורוצים שהציבור הרחב ייהנה מההנפקה ולא רק המקורבים. בנוסף, כשאתה מכניס משקיע צעיר לנייר שלך עם כסף קטן, הוא גדל איתך ולומד להכיר את החברה, וגם מפתח הזדהות עם המותג. משקיע קטן לא תמיד נשאר כזה ואם אתה עושה עבודה טובה, הוא גם יגדיל את ההשקעות אצלך".
"גם מנפיקים קטנים רוצים להפיץ לציבור"
במבט קדימה, לביא מאיטורו מעריך שמה שהחל בהנפקות הענק האחרונות יהפוך ל"טרנד שרק ילך ויגדל". לדבריו, "אנחנו רואים את זה בנתונים שלנו - ברגע שמשקיעי ריטייל מאמינים במותג ובחברה, הם מחזיקים את המניה בעליות ובירידות ולא נלחצים. החברות מבינות את החשיבות של הלקוחות הפרטיים, גם במובן הצרכני שלהם והחיבור שלהם עם המותג. כך שאני בטוח שהמגמה הזאת, יחד עם הטכנולוגיה שמקלה על התהליכים האלו לקרות והעוצמות של הריטייל וסכומי הכסף שהם יודעים להביא, יביאו לכך שהמגמה הזאת רק תלך ותגבר".
בהקשר זה, הוא מציין, כי קיים יתרון גדול ל"מגה־הנפקות", בדגש על חברות שלקוחות הריטייל מכירים את המוצרים שלהן. "אנחנו רואים אצלנו, שלקוחות ריטייל מאוד אוהבים להשקיע במניות של חברות שהם משתמשים במוצרים ובשירותים שלהן. ראינו את זה בצורה מובהקת לאורך כל השנים האחרונות, בין אם זה טסלה, נטפליקס, אמזון או גוגל. אלו חברות שנוגעות במיליארדי לקוחות מידי יום, ועכשיו רואים את זה עם קלוד של אנתרופיק וטוויטר, גרוק וסטארלינק בספייס אקס".
עם זאת, הוא מציין כי "כבר עכשיו רואים, מנפיקים קטנים יותר שרוצים להפיץ את ההנפקה שלהם ללקוחות ריטייל. זה טרנד שבתחילתו, אבל הוא הולך וצובר תאוצה. אין ספק שמגה־הנפקות כמו ספייס אקס ואנתרופיק, זו הדרך הכי טובה להתחיל טרנד חיובי".
אבל צריך לשים גם דברים בפרופורציה. פגוט מעריך שהתופעה רחוקה מלהפוך לסטנדרט בשוק ההון, "ודאי לא מחר בבוקר". לדבריו, "זה לא יהפוך לתופעה גורפת, אלא נראה את זה פה ושם, בעיקר אצל אלה שיודעים לקבל את ההחלטות. כמובן שאם יהיו מחקרים שיוכיחו שהפעילות של המשקיעים הללו משמעותית והם נוהגים בצורה שקולה, זה יגדיל את התיאבון למהלכים דומים".
והאם נראה מהלכים מסוג זה בשוק המקומי? "אנחנו לא שם", הוא אומר. "כשאני מנתח את ההנפקות של מניות, והיו פה לא מעט במהלך השנה, אנחנו רואים שבקטע של הנגשת הנפקות אקוויטי לריטייל לא התקדמנו. למעשה, הבורסה כבר לפני כמה שנים פיתחה אפשרות להנגיש את לוח ההנפקות לחשבונות הטרייד, אבל רק שלוש או ארבע חברי בורסה התחברו לשירות הזה, לא הנגישו את זה יותר מדי ללקוחות.
"אני חושב שכל האקוסיסטם שלנו, חתמ ים וחברות, לא מכיר את העובדה שהיום כבר 12% מהמסחר בת"א מגיע מהריטייל ולא מכיר בפוטנציאל שלהם. לכן, אין להם חזון לאירוע הזה, הם רוצים לסגור את ההנפקה ולהמשיך להנפקה הבאה. אני בטוח שבטווח הארוך זו טעות, אבל אנחנו שוק שמרן ודברים קורים פה הרבה יותר לאט. ככל שהדבר הזה יתפוס יותר תאוצה, כך ייתכן שנקבל פה גם זווית כזו", מעריך פגוט.