אגרות

משרד התחבורה לא רק שאינו מפקח על הגבייה - הוא אף טוען כי היא תורמת לתחרות

כן נרשם גידול של 150% במספר החברות הפרטיות הלא פעילות שהחלו בהליכי פירוק מרצון

נוסעים אל הלא נודע: הנתיב לא נחנך, החשמל לא חובר ומערכת הגבייה לא הותקנה - אבל מחר תחל ההרשמה לנתיב המהיר בכביש ירושלים-ת"א "כדי לאפשר השקה נוחה"

משרד המשפטים: "בולי ההכנסה לתשלום אגרות ממשלתיות הם אמצעי שהתיישן עם השנים" ■ עם זאת, השימוש בבולי הכנסה יישאר לפי שעה בבתי המשפט, בהוצאה לפועל ובמשטרה

עם ביטול קבוצות שווי השימוש בוטל גם "מנגנון עדכון קבוצות המחיר" השנתי של האוצר ■ התוצאה: מיליוני נהגים משלמים אגרה שנתית הגבוהה במאות שקלים

עקב תקנות חדשות קל יותר לתובע לקבל פטור מאגרת משפט ■ פסק דין חדש קובע כי גם חברה אינה חייבת להציג לשם קבלת פטור מאגרה את יכולתם הכלכלית של בעלי מניותיה

חברת שילוט החוצות טענה כי העירייה היתה אמורה לחייבה עבור השנים 1997-2001 לפי תעריף של "אגרת שילוט" - אך היא חויבה לפי תעריף של "אגרת פרסום" הגבוה יותר, ובכך עיריית ירושלים התעשרה על חשבונה

מי שיזמין כפל רישיון נהיגה או רכב באמצעות הטלפון או האינטרנט ישלם רק מחצית מעלות אגרת הנפקת הרישיון: 27 שקל לעומת 52 שקל ■ תבוטל גם תוספת האגרה עבור חידוש רישיון נהיגה, העומדת כיום על 21 שקל

לכולם היום ברור שלב לבייב מייצר ערך מוסף קריטי כבעלים של אפריקה ישראל, תלות שבוודאי נשמע עליה רבות גם בהסדרי החוב הבאים; ועדת חודק, שמנסחת את הכללים החדשים בשוק אגרות החוב, צריכה לדרוש התייחסות לאותה תלות בבעל השליטה כבר בעת הגיוס

אהוד סביון בראיון למוסף הנדל"ן של "גלובס": "יש מעט מאד מקרים של 'הישראלי המכוער'; הרוב משלמים חשבונות בזמן, ורק מתי מעט עושים הרבה רעש" ■ על החזקות אפריקה בכביש: "מימוש מלא משמעו מאות מיליוני שקלים" ■ הראיון המלא

האגרה נגבית מחברות ציבוריות, מנהלי קרנות נאמנות ומהבורסה עצמה

קבע כי בתביעות שעילתן היא פלישה של המדינה למקרקעין, גם כשעיקר התביעה הוא דמי השימוש לתובעים - יש לקבוע כי התובע זכאי לתשלום אגרה מופחתת

שפרו את התחבורה הציבורית לפני שאתם משיתים גזירות על נהגי הרכב הפרטי

יועצי השקעות עצמאיים ואלו העובדים בבנקים יידרשו לשלם אגרה בסכום כפול של כ-1,400 שקל ביחס לחברות ניהול תיקים מוצע כי האגרה לא תעמוד על סכום קבוע אלא תיגבה אגרה דיפרנציאלית לפי שווי הנכסים המנוהל

לטענת התובעת, יבואן המבקש לייבא מזון לישראל נדרש לשלם אגרת רישום מזון ואגרת שחרור בסך 425 שקל כל אחת - זאת למרות שלא קיימת בחוק הוראה המסמיכה את משרד הבריאות לגבות את האגרות הנ"ל

המדינה הגישה לביהמ"ש את עמדתה בעניין התביעה שהגישה קבוצת חבס נגד יגאל אהובי, בה נדרש ביהמ"ש להצהיר כי בין הצדדים נכרת הסכם מחייב, לפיו אהובי ירכוש את אחזקותיה של חבס במיזם מלונאות בבריטניה