בית המשפט לענייני משפחה

"אם תתקבל עמדת הבעל, מעשה האישור של הסכם הממון הופך בדיעבד את בית המשפט כשותף למעשה מירמה מצד בני-הזוג - לא פעם אלא פעמיים: פעם אחת באישור ההסכם ופעם אחת בביטולו"

נקבע כי גם בטרם בירור תביעת אבהות על-ידי שמיעת ראיות (ולא בדיקה גנטית), יש לפנות לנשיא בית הדין הרבני הגדול לקבלת חוות-דעתו בנוגע לחשש הממזרות של הקטין

צו העיכוב לא נמסר לבעל, שגילה על כך רק בבוקר הטיסה - ונאלץ לבטל אותה ■ ביהמ"ש: "כל עוד מדובר בנזק ממשי שנגרם לתובע - אין להקל ראש בכך, וראוי לפסוק פיצויים אף בגין עוגמת-נפש בלבד"

ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי הסבר לפיו הבת הקטינה מסרבת להיפגש עם אביה (הפרוד מאימה) לא יתקבל כתירוץ, וכי על האם להפעיל את סמכותה ההורית - אחרת תיקנס ב-500 שקל בגין כל ביקור קבוע שלא יתקיים

"אם סבור אותו צד כי הטלת משימה על לשכת הרווחה היא עניין שיש לעשותו כלאחר יד וללא מחשבה עמוקה תחילה - טעות בידו; יש לדברים מחיר כלכלי, ומי שנושא בו הוא המדינה - ואין כל הצדקה לכך"

בית המשפט לענייני משפחה בירושלים פסק שכר-טרחה נמוך מאוד - חצי אחוז משווי העיזבון - לעו"ד איתן קדמי, משום שפעל בניגוד לחוק הנאמנות ועבר על האיסור להימצא בניגוד עניינים

הגבר ניהל בעודו נשוי רומן עם מזכירתו, וזו ילדה לו תאומות הוא טען כי המאהבת היתה צריכה להפיל, וכי בהיותו אב בעל-כורחו לתאומות שלא רצה יש לפטור אותו ממזונות - אך ביהמ"ש חייבו במזונות בסך 3,000 שקל לחודש

ביהמ"ש: אף שהאישה בת 50 ובעלת כושר השתכרות, "סיכוי קבלתה לעבודה כלשהי קלוש נוכח המצב הכלכלי"

לדברי עורך דינו, "פסק הדין ניתן בתקופה בה עשרות אלפי אנשים מפוטרים וחסרי תעסוקה - ובית המשפט מתעלם מהמצב וקובע כי המערער, שחזר לארץ בשנות ה-40 שלו, מסוגל להגיע לשכר של 10,000 שקל בחודש"

פסיקה זו עולה בקנה אחד עם פסיקת בית הדין הרבני בנתניה לפני כשנה, שהכריעה לראשונה בשאלה התקדימית

הבעל אושפז לסירוגין במשך 88 יום לפני השידוך, ואובחן כסובל מסכיזופרניה פרנואידית ביהמ"ש קבע כי הוריו הפרו את חובת הגילוי כלפי האישה, וכי "גם הפרה של התחייבויות במרחב משפחתי וזוגי גוררת עלויות ונזקים"

בשנת 1998 חייב בית הדין הרבני את הבעל לתת גט לאשתו, לאחר שקבע כי "רק יצר הנקמה דוחף אותו לעגנה" - אלא שהבעל לא נתן גט למרות שריצה שנתיים מאסר בשל כך, וגם לא שילם לה מזונות במשך כל השנים

עד כה נהגו בתי המשפט בדרך-כלל לעקל במסגרת הליך גירושין רק את חלקו של הבעל ברכוש המשותף כעת נקבע לראשונה כי יש להבטיח טענות רכושיות אחרות של האישה, כגון הזכות החדשה ל"נכסי קריירה"