בנק ישראל

מה הבעיה של דוח המחקר הראשון תחת הנהגתו של פרופ' אמיר ירון? למרות העובדה שבנק ישראל מתגאה מאוד בעבודת המחקר המקיפה, המלצותיו כלליות מדי, שלא לומר אשלייתיות • אי-אפשר לכתוב המלצות תאורטיות, צריך לכתוב המלצות מעשיות • דעה

הפד יפרסם את פרוטוקול הישיבה האחרונה בה הוחלט להוריד את הריבית • שוק האג"ח ימשיך לעמוד במוקד לאחר האיתות בשבוע החולף לקראת מיתון • מחר יתפרסמו בשוק המקומי נתוני הייצור התעשייתי ופדיון בענפי המשק לחודש יוני • ביום חמישי יפורסמו נתוני הייצור באירופה ובארה"ב • התחזית השבועית של "גלובס"

פריון העבודה בישראל נמוך ב-24% לעומת מדינות ה-OECD, והפער הזה לא מצטמצם בשנים האחרונות • הסיבות: איכות חינוך נמוכה, תשתיות תחבורה לא מספקות והשקעה בעיקר בענפי ההייטק • דוח מיוחד של חטיבת המחקר של בנק ישראל מציע שורת המלצות, שעשויות להביא בטווח הארוך לתוספת של 20% לתוצר

בשורה של תביעות ופניות שהוגשו באחרונה ונחשפות כעת ב"גלובס", מתחילים מחזיקי מטבע דיגיטלי ישראלים להיאבק בסירובם הגורף של הבנקים לאפשר להם להפקיד כספים או לפתוח חשבונות • בעתירת חופש מידע שהוגשה השבוע, נדרש בנק ישראל להציג לציבור את מדיניות הבנקים בעניין

עד כה שילם הבנק המרכזי בשקלים על הדולרים שרכש, אך ספג סכום דומה בחזרה כדי לאזן את כמות השקלים בשוק • שינוי המדיניות צפוי להוריד את הריבית האפקטיבית ובמקביל לעלות את האינפלציה

בנק ישראל לא יכול ולא צריך להילחם נגד השוק ולקבוע שער מלאכותי לשקל • בניגוד לביקורת המושחזת שקיבל השבוע, הנגיד אמיר ירון מעדיף לשמור על מדיניות עמימות, להכיר בכוחו המוגבל - ולא להיכנס לפוזיציות שאי-אפשר להגן עליהן לאורך זמן

בגולדמן מציינים כי גורמי היסוד של הכלכלה הישראלית מצדיקים את המשך התחזקות השקל, ולבנק ישראל יש מרחב תמרון צר בשימוש בכלי הריבית • בבנק ההשקעות מתייחסים לאפקטיביות של ההתערבות בשוק המט"ח מצד בנק ישראל, ומציינים כי היא יכולה למנוע ייסוף משמעותי בשקל

לאחר תקופה סוערת בשוק המניות לאורך רוב המחצית הראשונה של 2019, נרשם ביולי ראלי במדדי האג"ח עקב המעבר המוצהר למדיניות מוניטרית מרחיבה בארה"ב ושחיקת משקלה של הריבית ברחבי העולם

פתאום התחזקות השקל מוצגת כדבר רע וכעיוות של שוק שצריך לתקנו - ואוטומטית מופנית האשמה לכיוון נגיד בנק ישראל, נגד מדיניותו וכמובן נגד המדיניות הממשלתית • הפעם הואשם פרופ' אמיר ירון ב"זיגזג", על שהגיב באיחור ל"דרמה" ול"סערה" • אבל למה הוא בכלל צריך להגיב? • פרשנות

למרבה הצער נבואות התגשמו מוקדם מהצפוי, ולאחרונה אנו עדים לגל של פרישות מתפקידים בכירים

טוב יעשו בחברות אם יקצו משאבים ניהוליים לגידור החשיפה המטבעית שנכפתה, לנוכח העובדה שהכתובת של שקל חזק עודה רשומה על הקיר באותיות קידוש לבנה, ולבנק ישראל יש יכולת מוגבלת לשנות מגמה זו, וגם זאת לפרקי זמן לא ארוכים • פרשנות

רק לבנק ישראל יש את הכלים המקצועיים לדעת את התשובה לשאלה הזו • אך נדמה שלא ניקח סיכון גדול מדי אם נעריך ברמה גבוהה של ודאות ש"אם זה הולך כמו ספקולנט, נראה כמו ספקולנט ומגעגע כמו ספקולנט - אז זה כנראה ספקולנט" • פרשנות

ממלאת-מקום הנגיד לשעבר חתמה על העלאת הריבית בנובמבר האחרון, כחודש לפני כניסתו לתפקיד בפועל של הנגיד הנוכחי אמיר ירון • בהתבטאות ראשונה ל"גלובס" היא לא חוזרת בה מההחלטה, ואומרת: "הלוואי שהסביבה העולמית לא הייתה משתנה כל-כך מהר"

נגיד בנק ישראל אמיר ירון שלף את האקדח הלא נכון - במקום אקדח הריבית היה עליו לשלוף את האקדח השני שיש לנגיד: ההתערבות בשווקים • בשווקים מריחים שירון לא רוצה להשתמש בכלי ההתערבות • וגם מבקר המדינה הטרי מתניהו אנגלמן מצא את עצמו השבוע תחת אש • השבוע שהיה

בהמשך לירידה של הדולר מתחת לרמה של 3.5 שקלים ותיסוף של 8% של השקל מתחילת השנה, בבנק ישראל תולים את התחזקות המטבע שהפך "יקר מדי", באופן הפעולה של בנק ישראל, שהספיק מצידו מאז פרסום הסקירה לצאת בהודעה חריגה ולהתקפל מהאפשרות להעלאת הריבית • כעת כל העיניים מופנות להודעת הריבית של הפד הערב

הודעה של פרופ' אמיר ירון מגיעה על רקע התחזקות השקל והמלצות הבנקים הזרים לרכוש שקלים • ירון: "אם יהיה צורך, עומדים לרשותנו כלים נוספים"