בצלאל סמוטריץ'

משרד האוצר צירף להצעת התקציב הצעת מחליטים, לפיה בשנים 2024-2025 יתווספו למס על רווחי הבנקים מס 9%, והוא יעמוד על שיעור של 26% • באוצר צופים כי המיסוי הנוסף יכניס למדינה כ-1.4 מיליארד שקל בשנה • העלאת המס מקודמת למרות התנגדות נגיד בנק ישראל למהלך

לפי הפשרה המסתמנת, המע"מ יעלה באחוז אחד ל-18% החל משנת 2025, כפי שביקשו באוצר, ונקודות הזיכוי יוגדלו בהתאם לרצון של נתניהו • לקראת ההצבעה על אישור תקציב 2024 הערב, באוצר שוב מזהירים מהגירעון הצפוי: "אמינותה ואיתנותה של הכלכלה הישראלית עלולות להיפגע"

לפי סיכום בין האוצר להסתדרות, כל שכיר יתרום יותר מ-400 שקל מהשכר שלו לטובת מימון תוכנית מענקי הסיוע למשרתי המילואים • בהסתדרות מתגאים שבתמורה הצליחו לבטל גזרות קשות יותר, כמו הטבות המס על קרנות ההשתלמות ועל הפנסיות - אבל הן היו עשויות להיגנז בכל מקרה • קיצוץ בכספים הקואליציונים היה יכול לממן כמעט את כל היקף התוכנית, מבלי לקחת ישירות מציבור העובדים

"האוצר מנצל את כוחו והציבור הרחב לא יזעק כעת כי הוא לא מרגיש", אומרת הילה חדד חמלניק, שכיהנה עד לפני כשנה כמנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, על כוונת האוצר לצמצם את תקציבי המחקר היישומי ולסגור יחידות במדען הראשי • לדבריה, המתווה הוא "מכת מוות לפעילות המדענים הראשיים בממשלה"

הגירעון זינק ל-4.2% בסוף שנה 2023, כך פרסם היום החשב הכללי באוצר • הוצאות הממשלה גדלו ב-33 מיליארד שקל, אבל ההכנסות ממע"מ ירדו ב-10% • לפי הפרסום, סך הכנסות המדינה ממסים ירדו בכ-24 מיליארד שקל בשנה החולפת

בהודעה מטעם שר האוצר נמסר כי "בכדי לאפשר מיצוי העבודה המשפטית המקצועית על החלטות הממשלה הנלוות לתקציב המתוקן, סוכם על דחיית הדיון" • ברקע הדחייה עומדות מחלוקות עמוקות של האוצר מול ראש הממשלה בנימין נתניהו באשר להיקף ההתייעלות הנדרש בתקציב לאור המלחמה

עקב מחלוקות עמוקות, באוצר לא פוסלים את האפשרות שההצבעה על התקציב לשנה הקרובה תיפסל או תידחה • הנושאים שבמחלוקת: הקיצוצים הנדרשים במשרדי הממשלה, נגדם נאבקים השרים, וסוגיית העלאת המע"מ, שדורשים באוצר • מה יציל את המדינה מהבור התקציבי, שעומד על סך 70 מיליארד שקל?

שר האוצר הנחה את רשות המסים לגבש חוק להעלאת המיסוי על הבנקים בגין הרווחים הגבוהים, ובבנק ישראל פרסמו התנגדות למהלך • "לוודא שהמס חל על כל הסקטור הפיננסי ושהוא תחום בזמן", אמרו בבנק

הצעת החוק המחייבת גופים פיננסיים לדווח לרשות המסים פעמיים בשנה באופן אוטומטי על כלל בעלי החשבונות נכנסה לטיוטת תקציב 2024 • מדובר בניסיון ההחייאה הרביעי של הצעת החוק שנבלמת על ידי הכנסת מאז 2016

לפי התוכנית, כל מי שמחזיק ביותר מדירה אחת יחויב במס בגין החלק בשבח לאורך כל תקופת הבעלות - ללא החישוב היחסי שנהוג היום ונמדד רק מעשר השנים האחרונות • על רקע הזינוק הצפוי בגירעון, גורמי המקצוע באוצר מעוניינים להעביר את ההחלטה לצד תקציב 2024 • האם זה ריאלי?

רק לאחרונה פרסם מבקר המדינה ביקורת על הממשלה והאוצר בכך שאינם מתייעצים עם נגיד בנק ישראל בגיבוש התוכניות הכלכליות • כעת כלל הצמרת הכלכלית תהיה נוכחת בפגישה שתעסוק בתקציב 2024, מלבד הנגיד עצמו

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר דוד אמסלם, האחראי על רשות החברות, סיכמו ביניהם על העברת הכספים מרווחי החברות אל קופת האוצר • סוגיית הדיבידינדים עמדה עד כה במוקד המאבקים בין אמסלם לבין מנהלת רשות החברות היוצאת, מיכל רוזנבוים

ארגוני המעסיקים מבקשים להקפיא את עדכון שכר המינימום שמתוכנן לאפריל, בשל הנטל הכלכלי שלטענתם תיצור העלייה ו"אי־הוודאות הגבוהה ביחס למלחמה ב־2024" • בהסתדרות מתנגדים, אך במשרד האוצר לא שוללים את הרעיון שייפצה במעט על העמקת הבור התקציבי

הממשלה הזו אינה הראשונה ש"ממציאה" משרדים. איך זה נראה בממשלת נתניהו־גנץ? • המשרוקית של גלובס

ענפים שונים במשק מפצירים באוצר לשקול בשנית את סגירת ברז הפיצויים הכלליים, וכן טוענים שהצעד המתוכנן שרירותי ומנותק • "בדצמבר אומנם נרשמה התאוששות מסויימת במשק, אך מתווה הפיצויים במילא יוצר זכאות רק לעסקים שהכנסותיהם נפגעו"

בכירים באוצר מסבירים כי נתונים על היקף העסקאות באשראי ומספר המובטלים העדכני מצביעים על התאוששות במשק וחזרה לשגרה • אם אכן יוחלט להפסיק את המתווה, רק עסקים שנמצאים באשקלון, ובמרחק של עד 7 ק"מ בדרום ועד 9 ק"מ בצפון, יקבלו פיצויים