גלי בהרב-מיארה

מאבק הכוחות בין הממשלה לייעוץ המשפטי עלה השבוע שלב, עם טענות מצד שרים שהיועמ"שית פועלת ללא סמכות • אז מאיפה היא שואבת את כוחה לתת הנחיות מחייבות לנבחרי הציבור? • התשובה עוברת דרך ועדות, פסיקות והתנגשויות עבר בין ממשלות ליועמ"שים

מאז קמה הממשלה, פעם אחר פעם, מבקשים שריה וראש הממשלה ייצוג פרטי לעתירות בהן היועצת המשפטית לממשלה לא תומכת בעמדתם ולאחר שפעלו בניגוד לחוות דעתה • כעת מבקש שר המשפטים ייצוג פרטי בשלוש עתירות שהוגשו נגד החלטות הממשלה

הממשלה אישרה לנתניהו לבחור בעצמו את נציב שירות המדינה הבא, אולם היועמ"שית בהרב־מיארה דורשת ועדת איתור נטולת פניות • במשך שנים הממשלה בחרה בעצמה את הנציב, אולם ב־2018 נקבע כי היועץ המשפטי יגבש את נהלי המינוי • בעוד כחודש יסיים הנציב הנוכחי דניאל הרשקוביץ את תפקידו

במכתב ששוגר הבוקר לשר העבודה, קבעה היועצת המשפטית לממשלה כי יופסק המימון למעונות היום למשפחות עם צעירים חרדים שמועמדים לגיוס • עוד נכתב כי הפסקת המימון תחל כבר משנת הלימודים הקרובה

שיטות הממשלה להימנע מהבחינה המשפטית הן מגוונות - החל מהנחיות של מזכיר הממשלה ועד קידום חוקים שלא עברו את מחלקת ייעוץ וחקיקה • כל אזרח צריך להיות מודאג מכך שהממשלה מתעלמת ממי שאחראית לייעץ לה אם היא נוהגת כחוק

עו"ד גלי בהרב-מיארה הודיעה למזכיר הממשלה יוסי פוקס כי חוות-הדעת שכתב בעניין יישום פסק הדין של בג"ץ בנושא גיוס חרדים ניתנה ללא סמכות • המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון: "במצב החוקי הנוכחי מתחייב להוציא צווי גיוס באופן מיידי ושוויוני"

לפי חוות-דעת של יועמ"שית משרד התקשורת, המינוי של אודליה מינס לתפקיד לא עומד בתנאי הכשירות, שכן חסר לה הניסיון הניהולי הנדרש • עו"ד ד"ר גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה: "מדובר בהחלטה שהתקבלה בחוסר סמכות, ודינה בטלות" • שר התקשורת שלמה קרעי בתגובה: "המינוי תקף ופורסם כדין"

בהרב-מיארה פנתה במכתב לראש הממשלה, שבו הזהירה כי "החלטות ממשלה מתקבלות בתהליכי עבודה משובשים", וקראה "להשיב את הדברים למסלולם" • היועמ"שית הדגישה כי "לא ניתן להסתמך על חוות-דעת משפטית של גורם פרטי או של מזכיר הממשלה כבסיס לקבלת החלטות"

לפי הצעת החוק של ח"כ שמחה רוטמן, הכנסת תהיה זו שתבחר את נציב תלונות הציבור על השופטים, במקום הוועדה לבחירת שופטים כפי שנהוג כיום • 53 חברי כנסת תמכו בהצעה, מול 48 שהתנגדו • היועצ"שית גלי בהרב-מיארה התנגדה לתיקון בנימוק כי הוא יביא לפוליטיזציה של הליך מינוי הנציב

בג"ץ דן היום בעתירה לעצירת בדיקת מבקר המדינה על צה"ל לגבי אירועי ה-7 באוקטובר • בעתירה נטען כי "ביקורת המדינה בעת לחימה פעילה היא צעד חסר תקדים שעלול לפגוע אנושות בתפקוד צה"ל וביכולתו להשיג את מטרות המלחמה" • בג"ץ האריך את תוקף צו הביניים שמקפיא את הבדיקה וקבע כי צה"ל ומבקר המדינה צריכים לנסות להגיע להסכמה

שירות החובה של גברים יוארך כהוראת שעה מ-32 חודשים ל-36 חודשים בחמש השנים הבאות • לעמדת בהרב-מיארה, יש לבחון את הצעת החוק במסגרת רחבה יותר של החלוקה השוויונית בנשיאה בנטל

ברוב של 54 מול 51 מתנגדים, הכנסת אישרה את הצעת החוק לשינוי הליך בחירת נציב תלונות הציבור על השופטים • היועמ"שית הודיעה לשר המשפטים לוין כי לעמדתה, התיקון יביא ל"פוליטיזציה של הליך מינוי הנציב תוך דחיקה החוצה של השיקולים המקצועיים בבחירתו"

בהרב-מיארה מתנגדת להצעת החוק של ח"כ רוטמן, לפיה בחירת נציב תלונות הציבור על השופטים תעבור לידי הכנסת • לדברי היועמ"שית, משמעות ההצעה היא "הענקת בכורה לשיקולים פוליטיים בבחירת הנציב על פני השיקולים המקצועיים", דבר ש"עלול להוביל לפגיעה בעצמאות ובאי-התלות של הרשות השופטת"

בשולי פסק הדין ההיסטורי בעניין חוק הגיוס, תשעת השופטים הבהירו כי היועמ"שית היא הפרשנית המוסמכת של החוק כלפי הממשלה, וכי כל עוד ביהמ"ש לא פוסק אחרת - הפירוש שלה מחייב את הממשלה • להחלטת השופטים יש חשיבות בבלימת המהפכה המשפטית השקטה, שאחד מהיבטיה הוא הפחתת מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה

לאחר שבג"ץ קבע כי על המדינה לפעול לגיוס בני הישיבות, בהרב-מיארה הנחתה להימנע מכל פעולה להעברת כספים שיש בה משום תמיכה בפעילותם של אלה שנמנעים מגיוס, או שיש בה משום עקיפה של פסק הדין • גנץ: "הגיע הזמן למתווה שירות בהסכמה רחבה" • השר פרוש: "פסיקת בג"ץ מובילה לשתי מדינות" • הליכוד: "הפתרון האמיתי הוא השלמת חוק הגיוס ההיסטורי שנמצא כעת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית"

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הגישה את עמדתה בנוגע לעתירה למינוי נשיא לבית המשפט העליון ואמרה כי מדובר במצב "חסר תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל" • בעתירה שהוגשה לפני מספר חודשים, נטען כי שר המשפטים מפר את חובתו החוקית ואת הנוהג החוקתי למנות נשיא לבית המשפט העליון על-פי שיטת הסניוריטי