חברות מזון

אחרי הנפילה של קראפט-היינץ נראה כי האסטרטגיה הפיננסית של קיצוצים אגרסיביים נסדקת באופן שמשנה את התפיסה עבור שוק המזון כולו • בשוק מבינים שלא יוכלו יותר לבוא ולהאשים את חברות המזון בחוסר יעילות ביחס להשקעות שלהן בפיתוח וחדשנות

מה תעשיית המזון הישראלית יכולה ללמוד מהמקרה של קראפט-היינץ? • לרבות מהחברות הגדולות שפועלות היום בארץ יש בתמהיל מוצרים שכבר לא מותאמים לצריכה של הצרכן החדש בשל גודלם או הרכבם

מחיקת הענק של קראפט-היינץ, שזעזעה את המשקיעים, מסמלת נקודת מפנה ביחסים בין ענקיות המזון לצרכנים • מי שלא תתאים את עצמה במהירות לעולם שבו שולט האוכל הטרי, הבריא והמעובד פחות, תתקשה לשרוד • הפתרונות האפשריים: השקעות ענק, פנייה לקהלי נישה וסיוע מצד סטארט-אפים • ניתוח "גלובס"

הדוח שפרסם אתמול הכלכלן הראשי מנסה לכוון את האש לחברות המזון שמעלות מחירים, אולם הוא חלקי - הוא מתבסס על נתונים רק עד 2016, והוא לא בדק חברות שיש להן בתמהיל מוצרים מפוקחים • אבל בדיקה מקיפה ורלוונטית יותר הייתה מאלצת את האוצר לחכות לאחרי הבחירות

בחודשים האחרונים אנו נמצאים בעיצומו של גל התייקרויות שכבר מגיע לכל משק-בית בישראל • בינתיים, חברות המזון הגדולות מצאו ככל הנראה את הדרכים, בין היתר באמצעות התייעלות, לשמור ואף לשפר את התוצאות שלהן • פרשנות

המחירים עולים בשל ההתייקרות של עלויות הייצור, אבל יותר מכך – גם בשל הסביבה העסקית שתומכת במגמת העלייה ואדישות הציבור • כך אף ספק לא מסתכן באובדן נתחי שוק, וגם רשתות השיווק גוזרות קופון מהמחיר שעלה • הבשורות הרעות: גל ההתייקרויות יימשך • ניתוח

בשנה הבאה נשלם יותר ברשתות המזון - אבל נקבל פחות

7 שנים אחרי המחאה החברתית, נראה כי אין שבוע שבו ספקית מזון לא מודיעה על עליית מחירים • בין הסיבות: השינויים הרגולטוריים, ההתייקרות בחומרי הגלם והעלייה בשכר העבודה ובהכנסה הפנויה • אבל למה היצרניות באמת מייקרות את המזון, ומי מנצלת את המומנטום?

מנכ"ל חטיבת המזון, אבי בן-אסאייג, יחליף את איציק צאיג שפורש מתפקיד המנכ"ל לאחר 7 שנים • הוא מקבל קבוצה חזקה ובעלת יכולות, אך גם כזו שאינה יכולה להרשות לעצמה לנוח על זרי הדפנה

חברת המזון זנלכל מציגה צמיחה שעולה בהרבה על זו של הענף ויציבות מרשימה לאורך זמן - אבל רמת התמחור שלה שמרנית ביותר והופכת אותה הזדמנות להשקעה • מזון למחשבה

בשליש הראשון של 2018 גדל היקף רכישות המזון והמשקאות בכ-2.8% לסך של כ-12.1 מיליארד שקל • עם זאת נראה שהפער נובע משינוי בתמהיל ומכירת יותר מוצרי פרימיום

עפ"י נתוני סטורנקסט, בשלושת החודשים הראשונים של 2018 הסתכמו המכירות של יצרניות המזון והמשקאות בלמעלה מ-9.1 מיליארד שקל - הצריכה הגבוהה ביותר ברבעון הראשון זה 4 שנים • נתחי השוק של תנובה המשיכו לרדת, וגם המכירות הכספיות של יוניליוור וליימן שליסל רשמו ירידה

המחאה החברתית דעכה, שכר המינימום עלה, ומספר השחקנים בשוק הקמעונאות הצטמצם • הדוחות הכספיים של החברות הציבוריות בענף המזון וגורמים בשוק מסבירים למה ללקוחות אין יותר מדי סיבות לשמוח בחג וגם אחריו

המידע יאפשר לחברות להציע מבצעים אזוריים מותאמים ויכניס לשופרסל מיליוני שקלים בשנה ■ שופרסל: "המידע מייצר שקיפות ומסייע לפיתוח השוק. כל מידע אישי נשמר בחברה ולא מועבר לספקים בשום צורה"

פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת, מקדם דוח רבעוני שיסקור את פעילות חברות המזון, לצד אפליקציה שתחשוף את המוצרים שיזכו לסימון אדום

הרשות בוחנת אם כוחן של חברות המזון הגדולות מול רשתות השיווק אינו מופרז ופוגע בתחרות כתוצאה מהסדרי ההפצה של חברות קטנות יותר