תחושה של דז'ה-וו התעוררה אצל אנשי האוצר שהתקשו להתעלם מהדמיון בין "נטו משפחה" ל"תוכנית להפחתת יוקר המחיה" • הפער בין התוכניות טמון בעיקר בשאלת הקרדיט והסיכון
חברות מנצלות גורמי ביקוש להעלאת מחירים ומצדיקות זאת כגידול בעלויות הייצור - אולם אלה אותם מוצרים עם ביקוש קשיח, והחברות מנצלות זאת • חוסר תחרות הוא שמאפשר התנהלות כזו
דווקא עכשיו כשברור שהחברות הגדולות "מתחזרות" פשוט כי הן יכולות, חשוב שהמדינה תחזק דווקא את התעשייה הישראלית הקטנה ותיתן לה את הכלים לשפר את כושר התחרות שלה אל מול היבוא ואל מול התעשייה הגדולה
אילו עוד תוכניות עתידיות עומדות בקנה, מתי יורגש החיסכון בכיס, והאם הקלות המס יישארו בתוקף גם בשנים הבאות? • גלובס עושה סדר
"אתמול הצגנו צעדים להפחתת יוקר המחיה והיום אנו יכולים להציג עוד הישג משמעותי – צמצום הגירעון ל-3.3% מהתוצר, שזה מעבר לכל תחזית ורודה שהכרנו", אמר ליברמן בתדרוך לכתבים • "אני מניח שבמפלגות החרדיות תהיה התנגדות, אבל בסוף באנו לעזור למשפחות עובדות עם ילדים"
התוכנית שהציגה אתמול הממשלה היא לא תוכנית רעה, אבל גם לא תוכנית מהפכנית • איך אפשר ביד אחת להעלות את המס על החד פעמיים וביד השנייה לעודד שימוש בפחם, ואיפה בכל זאת אולי מסתתרת בשורה
שר האוצר וראש הממשלה מנסים להתמודד עם יוקר המחיה ועליות המחירים • אלא שהמדינה מתעלמת מהגורם שמכביד הכי הרבה על הישראלים: מחירי הדיור שהמשיכו לזנק בשנה האחרונה • גם תוכנית הדיור הממשלתית שהוכרזה לפני 3 חודשים, עדיין לא יצאה לפועל ובכל מקרה לא תפתור לבדה את המשבר
4.4 מיליארד שקל הם מחיר יחסית נמוך לתקציב המדינה עבור מענה לצורך פוליטי אקוטי של שרי הממשלה • אך אם המהלך ייכשל, וניצוצות המחאה החברתית יתלקחו לתבערה, המחיר עלול להיות משבר אמון בין הדרג הפוליטי והמקצועי • ומה באשר לרפורמות ולמחירי הנדל"ן? עוד מוקדם לדעת
ח"כ לזימי ממפלגת העבודה תקפה את התוכנית הכלכלית שהציגו רה"מ ושר האוצר ואמרה: "מגיעה לציבור בשורה אמיתית ולא פירורים" • גפני: "מעט מדי, מאוחר מדי. במשך כמה חודשים עשיתם נזק בל-יתואר" • דרעי: "זו לא התוכנית שתוריד את יוקר המחיה"
הממשלה הכריזה על הצעדים לטיפול ביוקר המחיה • עיקרי התוכנית: הפחתת מס להורים עם ילדים קטנים, הורדת מכסים על ריהוט ומוצרי מזון וסבסוד חלקי של התייקרות מחירי החשמל • היקף התוכנית מוערך בכ-4 מיליארד שקל • בנט על פרשת תוכנת הריגול: "השאלה הגדולה היא אם זה בכלל קרה"
השבוע האחרון שם את הזרקור על תופעה חדשה ישנה בכנסת: המחאה החברתית בשירות הפוליטיקאים • ב-2018 היה זה יאיר לפיד שניסה משורות האופוזיציה להצטרף למחאה; ב-2011 המחאה החברתית הגדולה הורכבה בעיקרה ממצביעי מפלגת העבודה וקדימה; וב-2022: הליכוד וש"ס
הממשלה צפויה להציג היום תוכנית לטיפול בהעלאות המחירים במשק, אך מדובר בטיפול לטווח הקצר • בגורמים המבניים של המשק, האחראים ליוקר המחיה, כבר החלו לטפל • השאלה מתי יראו התוצאות
את התקציב המשפחתי עלינו לנהל בכובד-ראש, במיוחד כיום • לכסף יש היבט רגשי, ולכן נוצר אצלנו הזעזוע מהצורך "להחזיר מוצרים מהעגלה" • ועדיין, ההחלטה ש"במחיר הזה אני לא קונה" לא הופכת אתכם למסכנים
בחודש האחרון פתח גלובס בסדרת כתבות המציגות כשלים בנתונים שמספקת הלמ"ס לממשלה • כעת, הסטטיסטיקן הראשי מגיב לחשיפה וטוען כי לא נפל פגם בעבודתם • "הנתונים של הלמ"ס מבוססים על סקרים שוטפים וסקרים מזדמנים ייעודיים הנעשים 'מהיום למחר'"
הגורם המרכזי לעלייה במחירים הוא לחצי הביקוש של הצרכנים • לכן מהלכים כמו שהוצעו לאחרונה לא יעזרו ולא יביאו לשינוי חיובי
אם הממשלה תרווח את מדרגות המס במסגרת המאבק ביוקר המחיה, המרוויחים הגדלים יהיו דווקא בעלי ההכנסות הגבוהותביותר • איזה תוכניות הוצעו בעבר, ומדוע אין סיכוי שהאוצר יסכים להפחתת מע"מ למרות שתקל יותר על בעלי ההכנסות הנמוכות
רשות התחרותהעלאת מחיריםחברות מזוןיבואמוצרי חלבמחירי המזוןמשרד הכלכלהניר ברקתענף המזוןקמעונאות