מיסוי נדל"ן

ניהול הנהלת חשבונות כפולה על-ידי הקונה הינה הדרך הקלה ביותר לקיים את התנאים שנקבעו לעניין ניכוי הוצאות מימון בסעיף 39א לחוק

בעידן החדש של תיקון 50 אפשר לעשות שימוש חדש לגמרי בהחלטות משפטיות

כדי להנות מההקלות, נדרש במסגרת תיקון 50 לקבוע מנגנונים שינטרלו את הטבות המס הן במכירת מלאי מהמישור העסקי למישור ההוני, והן במכירת רכוש קבוע מהמישור ההוני לעסקי

בהלוואה ששימשה לרכישת נכס או השבחתו חשוב לפתוח חשבון בנק לכל נכס, ולא להשתמש באשראי כללי העומד לזכות המוכר בבנק

בתיקון 50 יש תמריץ לביטול עסקאות וביצוען לאחר חלוף המועד הקובע

הקרקע החקלאית הנמכרת וזו הנרכשת כחליפתה, חייבות לשמש את המשחלף לחקלאות לפחות בתקופת 5 השנים שקדמו לשחלוף ובתקופה של 5 שנים שלאחר השחלוף

השאלה אם הוצאות ריבית ריאליות ביחס לנכסים ישנים מותרות בניכוי נותרה פתוחה

התשלום ששולם עבור רכישת זכות הדיירות היה תשלום שהוצא בייצור ההכנסה, ולכן היה מוכר בניכוי ע"פ הפקודה

אין מניעה למוכר שבחר תחילה בתשלום המס בגין השבח, לחזור בו מאוחר יותר ולבקש לפטור את המכירה ממס

אחד התיקונים ברפורמה היא האפשרות לדחות את מועד אירוע המס מיום חתימת החוזה בעיסקת קומבינציה ליום סיום הבנייה, ומומלץ למוכר לבחור בחלופה זו

לעיתים, שינוי ייעוד יזום מהווה דרך להשיג מיסוי נוח יותר ויכול לשמש כתכנון מס מעולה

הדגש בתיקון 50 הוא בהקלה על נכסים המסווגים כרכוש קבוע, ולא על נדל"ן המהווה מלאי עסקי

במועד בו מועבר נכס לקרוב ללא תמורה לא מתגבש חוב מס, והחוק אף אינו קובע מנגנון של "דחיית מס", ומתייחס אל ההעברה כאילו לא אירעה מעולם

יש לראות בהסכם בין הקיבוץ לקבלן כהסכם מכירה של חלק מן הזכויות במקרקעין, והוא מהווה בעצם עסקת קומבינציה בין הקיבוץ לקבלן

לא נסתם הגולל על פרצת תיקון 53 עד לפרסום חוק ההסדרים 2002

שני תרחישים שמשמעותם הגמשת המבחנים של ניצול הפסדים שיש ליזם אחד, כנגד רווחים עתידיים שיהיו ליזם אחר