מיתון

הצעתו של פרופ' פייר אוליבייה גורינשה מכה גלים בעולם: קובעי המדיניות צריכים להתעורר, להתעלות לגודל השעה ולגבש תוכניות סיוע כלכלי דרמטיות, כדי למנוע מהתפרצות הקורונה להפוך למיתון בקנה-מידה היסטורי

הפעם לא נחמוק מההאטה העולמית, והאבטלה בדרך למספרים דו-ספרתיים. זה הזמן לשכוח מאיזון תקציבי ולהציג תוכנית כוללת שתרגיע את הפאניקה • פרופ' רפי מלניק, שייעץ לרה"מ, מציג ל"גלובס" ניתוח של מצב המשק להתמודדות עם הנגיף

ל"גלובס" נודע כי באוצר נערכים לקצץ את תקציבי ההוצאות של כל המשרדים למעט משרדי הבריאות והביטחון באופן רוחבי ובשיעור של 10-15% • ברקע, משבר הקורונה בכלל והעלייה הדרסטית במספר הזכאים לדמי אבטלה בפרט

ב-2019 מדד מחירי הדירות עלה בשיעור של 4% • עכשיו השאלה כיצד יתנהגו המחירים בתקופת הקורונה, וליתר דיוק - האם המשק ייכנס למיתון

ההחלטה להורות על בידוד לכל השבים מחו"ל מתקבלת בהבנה ("כדי למנוע מגפה כמו באיטליה") • המדינה חייבת להכין תוכנית חירום ולסייע למגזר העסקי ("אבל בלי צעדים פופוליסטיים") • וההסכמה הגורפת לפיה צריך לשמר חברת תעופה "לאומית" • "גלובס" שאל, בכירי המשק השיבו

אם לא נתעשת, אנו עלולים לעמוד בפני מצב שבו הנזקים הכלכליים של הנגיף יהיו קשים פי כמה מהנזקים הבריאותיים שלו

השווקים בפאניקה, מחירי הנפט בנפילות שלא נראו מאז 1991, והבריחה של משקיעים דוחפת את התשואות על האג"ח של ממשלת ארה"ב לרמות שלא נראו מעולם • מה שנדרש מעל הכול הוא בלימה של המחלה, אבל יש אפשרות לעזור לעסקים ולאנשים, ויש מדינות שיש בהן מקום להורדת ריבית

הניסיון של ממשלות ורשויות להפחית את החשיפה לנגיף הקורונה מרחיב בכל יום את היקף הפאניקה • מכאן והלאה, מזהירים כלכלנים, מתחיל להיווצר מנגנון תגובה דרסטי שכבר מוביל לשיתוק כלכלי, שאת תוצאותיו ייקח זמן רב לתקן

המצב הכלכלי באיראן כל כך גרוע, שאפילו ההתחממות בחזית מול ארה"ב לא ממש הפילה את שער המטבע המקומי או שינתה את תחזיות הצמיחה • המתיחות הפוליטית-חברתית באיראן משקפת את הפערים הכלכליים במדינה • המקורבים לשלטון הם היחידים שנהנים מפירותיו • פרשנות

מי שמעריך כי מלחמת הסחר המחריפה מול סין לא תגבה מחיר מהותי מן הצמיחה הכלכלית בארה"ב, עתיד להתבדות • השלכותיה על הפעילות הכלכלית לא תיוותר לאורך זמן הבעיה הכלכלית של סין, גרמניה, יפן ושאר העולם, אלא תחלחל לצרכן האמריקאי

בהתאחדות התעשיינים תוקפים את בנק ישראל בגלל אי התערבותו לעצירת התחזקות השקל • על-פי נתוני ההתאחדות, מתחילת השנה נחלש הדולר בכ-7%, האירו בכ-11% והפאונד בכ-10%

מחסור בנפט עבור העולם המתועש גורר עלייה חדה במחירים, שבתורה עלולה לגרור את העולם למיתון חריף, במקביל להתייקרות חומרי הגלם • תקיפת המל"טים בסעודיה גוררת אובדן הפקה של 5.7 מיליון חביות נפט ביום; מדובר בנזק חמור יותר מזה שנגרם כתוצאה מהחרם הערבי ומפלישת עיראק לכווית • ארה"ב הודיעה כי תכסה על אובדן הנפט הסעודי, אך האם זה יספיק?

מדיניות "האפס השחור" מאופיינת בשמירה על תקציב מאוזן ללא כניסה לגירעון תקציבי • על רקע נתוני מאקרו מדאיגים, ואחרי לחץ שהופעל מצד האופוזיציה, כלכלנים ואפילו ע"י ה-IMF - ממשלתה של מרקל הודיעה: נשקול השקעה ממשלתית (שתהיה כרוכה בגירעון) במקרה של מיתון

ויתור על ריבית כלשהי לשנים ארוכות נראה כמו לקוח מספר מדע בדיוני ולא מספרי הכלכלה • ולמרות זאת אין להוציא מכלל אפשרות שאנו מצויים במרחק נגיעה מתרחיש זה, שעד לאחרונה היה כאמור דמיוני • למעשה, נראה כי מדובר כיום בתרחיש המרכזי לפיו פועלים משקיעים מחוכמים באג"ח ריבוניות • פרשנות

במקום לייצב ולחזק את הכלכלה, שר האוצר נרדם בשמירה ומותיר אותנו פגיעים

על רקע ירידת ריביות בכל העולם וריבוי השווקים שבהם תשואות האג"ח שליליות, מתעוררת השאלה מה יכול בנק ישראל לעשות - אם הוא בכלל צריך לעשות - וכיצד יושפע המשקיע הישראלי מהצעדים האלה