מס שבח, מס רכישה

מומלץ לבצע תיקון חקיקה אשר יקבע, כי מכירת מקרקעין שהתחייבה במס מכירה לאחר תאריך ה-7.11.01, לא תחויב עוד במס זה בעתיד, ללא תלות ביום רכישתם

דירה המשמשת להשכרות קצרות איננה דירת מגורים ומעמדה הינו כשל חדר בבית מלון, שאינו זכאי להקלה במס רכישה

פרשנות שלטונות המס לוקה בסתירה פנימית, משום שאם הבנייה הסתיימה עובר למכירה, הרי נמכרים "בניין" או "דירת מגורים", ולא קרקע

ראוי לקיים בחינה מחודשת של החזקות בחוק מיסוי מקרקעין בדבר היות התא המשפחתי "מוכר" אחד, לטובת יישום עקרונות של שוויון פיסקלי, מס אמת, ניטרליות של דיני המס, צדק וסבירות

לעניין ההגדרה של המונח "בעיה משפטית", יש לשאוף למבחן פשוט וחד משמעי, ככל האפשר. יש לפרשו באופן שלא יגביל את זכות הערעור יתר על המידה

נישום המציג בפני המנהל הסכם שאינו נחזה להיות פגום, יש להתייחס לתמורה המופיעה בו כתמורה אמיתית לכאורה, ונטל ההוכחה עובר לידי מנהל מס שבח - להוכיח את שווי השוק של המקרקעין

בכל מקום שכתוב "דירה", בין נרכשת ובין מוחזקת, יש לפרש בהתאם להגדרה המיוחדת של מס רכישה, הדורשת שימוש בפועל למגורים

מי שחויב בתשלום מס עיזבון מחויב במס שבח גבוה יותר ממי שהופטר ממנו בעקבות ביטול מס העיזבון

ביהמ"ש העליון קבע, כי הוצאות הריבית הריאלית בגין רכישת המגרש והבנייה עליו מותרות בניכוי בחישוב מס שבח מקרקעין - הריבית בגין הרכישה ע"י הוספתה "לשווי הרכישה"; הריבית בגין הבנייה ע"י הוספתה ל"הוצאות ההשבחה"

על פי כוונת שלטונות המס, יינתן רק פטור אחד ל"תא משפחתי" אחד, זאת בעוד שלפי המצב כיום, על פי חקיקת הרפורמה ולפי מסלולי הפטור הרגילים, אין מגבלות של מספר פטורים לתא משפחתי אחד

בשלב זה לא ברור עדיין אם ניתן להקיש מהחלטת בית המשפט העליון בעניין מ.ל גם לעניין עלויות נוספות, שאינן נופלות (לכאורה) בגדר המונח השבחה

מכיוון שלא ניתן לראות בבני זוג חד מיניים כאילו הם "נשואים זה לזה", הרי שברורה כוונת המחוקק לתת את הפטור לידועים בציבור שהם דו מיניים בלבד

הפסיקה הקיימת מרחיבה את הזכות של בני הזוג להתמסות בנפרד על הכנסתם משבח מקרקעין

בית המשפט העליון ממליץ להימנע, ככל שניתן, מהטלת מס על רווחים מדומים

בית המשפט העליון פסק, כי התיקון בחקיקה משקף את המצב המשפטי הנכון והראוי בסוגייה, שיש בו כדי להטיל מס על השבח האמיתי ולהגשים הרמוניה עם דיני מיסוי רווחי הון. החלק המפתיע בפס"ד הוא, כי התיקון לא שינה את המצב המשפטי הנכון שקדם לו, אלא משקף אותו