תקציב המדינה

היו מדינות שהסתמכו על ממשל ויוזמה פרטית יעילים, והיו כאלה שדיכאו את היוזמה הפרטית והסתמכו על ממשל חסר יכולת • בהקשר זה ברור לחלוטין מה הנוסחה המנצחת • אין ראיות לכך שסוציאליזם, ביטול כלכלת השוק, מגננה כלכלית או כל דבר דומה ישפרו את המצב

ההסכם הקואליציוני קובע כי תקציב המדינה יאושר בתוך 100 יום מכינונה של הממשלה • מבדיקת "גלובס" עולה כי מדובר בלו"ז בלתי ריאלי, וגוברות ההערכות כי האוצר יודיע לכנסת בימים הקרובים על דחייה • ובנתיים, גוברות ההערכות כי רוני חזקיהו יקדים את פרישתו ויעזוב לאחר אישור התקציב בכנסת

בהצעת הקיצוץ הרוחבי מפורטים יעדי הכסף שייחסך וכן קבלת אישור להקצאת התקנים הדרושים ללשכות שרים והמנכ"לים במשרדים החדשים • הקיצוץ הכבד ביותר הוא במשרד הביטחון, עם קיצוץ של 27 משרות בהיקף כספי של יותר מ14 מילון שקל במונחים שנתיים

על סדר היום בישיבת הממשלה יובא לאישור הרכב הקבינט הביטחוני-מדיני • בנוסף, יוחלט בישיבת הממשלה להרחיב את תקציב 2020 ב-14 מיליארד שקל, סכום המיועד להתמודדות עם משבר הקורונה

דוד אמסלם, צחי הנגבי, זאב אלקין ואורלי לוי-אבקסיס יצטרכו לחכות עם המשרדים הממשלתיים שלהם • האוצר חייב קודם לאשר תקציב, ורק אח"כ תאשר נציבות המדינה את התפקידים • הבעיה: אי-אפשר לשנות את תקציב 2020, ותקציב חדש יאושר רק לקראת 2021

אחרי שיסתיימו החגיגות של השבעת הממשלה, יעמדו לנתניהו ולשר האוצר כ"ץ 100 ימים להגיש את תקציב 2021 • השבר הגדול שהותירה הקורונה יחייב צעדים דרסטיים - עימות חזיתי מול המגזר הציבורי, הגדלת חוב והרחבה תקציבית והתמודדות מול מארבים של השרים

מערכת הבריאות הציבורית מיובשת, ואסור לנו להתעלם מכך

"המשרד לחיזוק ולקידום קהילתי" שהוקם במיוחד עבור אורלי לוי–אבקסיס הוא רק סימפטום למספר המשרדים המנופח בישראל ביחס לעולם • רק לפני שנתיים הממשלה קיבלה החלטה לצמצם את מספרם משמעותית ולחסוך כמיליארד שקל בשנה, אבל לאף אחד אין כוונה ליישם

הוצאות הממשלה באפריל הסתכמו בסכום שיא של 36.8 מיליארד שקל • הכנסות המדינה הושפעו מצעדים שנקטה הממשלה, ובהם דחיית תשלומי מע"מ והאצת החזרים בסך של 2.5 מיליארד שקל

לדברי המבקר, משרד החוץ ומערך החוץ מצויים במשבר מבני תפקודי, כאשר הפעילות שאמורה היתה להיות בידי המשרד פורקה והועברה לידי 40 גופים ממשלתיים שונים, בעשרות תחומים

במרכז הדוח השנתי של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן עומד אחד המסמכים היותר חשובים של משרד האוצר: הדוח הכספי של מדינת ישראל • הדוח עצמו והשלכותיו כלל לא עולים לדיון בממשלה • הדוח רצוף בעיות, וחסרים בו נתונים רבים, למשל קרקעות בשווי של מאות מיליארדי שקלים

כל הנתונים מוכיחים שמערכת הבריאות הישראלית עוברת הזנחה תקציבית לאורך השנים • למרות זאת, היסודות הטובים שעליהם היא נבנתה ועוגנו בחקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי עדיין חזקים, ובזכותם ברגע האמת התגייסה המערכת לעמוד בחזית ההתמודדות עם המשבר

העברת התקציב שתבטיח חמצן למשרדים השונים תהיה המשימה הראשונה של שר האוצר הנכנס ישראל כ"ץ • אבל כשהיא תסתיים יידרשו רפורמות כואבות, צמצום בהוצאות, והרבה בשורות לא פופולריות • אז יתברר אם הפוליטיקאים מסוגלים לשים בצד אינטרסים אישיים צרים

האוצר הפיץ לפני כניסת השבת את טיוטת החוק לתיקון חוק יסוד משק המדינה, לפיו תוכל הממשלה לחרוג ממסגרת התקציב שקובע חוק היסוד בעד 90 מיליארד שקל ולהעביר 17.7 מיליארד שקלים מסכום זה לביטוח הלאומי לצורך תשלום דמי אבטלה

מבקר המדינה קובע כי הקטנת ההוצאות והגדלת הכנסות המדינה בדצמבר 2018, הייתה בהתאם לכללים • בנוסף הוא תומך בהתעקשות הדרג המקצועי לפרסם את תחזית הגירעון ל-2019 - אך נמנע מלבקר את הדרג הפוליטי שניסה למנוע זאת

ל"גלובס" נודע כי באוצר נערכים לקצץ את תקציבי ההוצאות של כל המשרדים למעט משרדי הבריאות והביטחון באופן רוחבי ובשיעור של 10-15% • ברקע, משבר הקורונה בכלל והעלייה הדרסטית במספר הזכאים לדמי אבטלה בפרט