גירושים

העברת החוק להרחבת הסמכויות של בתי הדין הרבניים והשרעיים בישראל יצרה סערה, אז בדקנו אם יש הסדרים דומים במדינות אחרות • הבדל משמעותי אחד הוא שבמערב לא מדובר במוסדות של המדינה • ולמרות זאת, גם שם לא בהכרח מרוצים מההסדר • המשרוקית של גלובס

לאחר שנתפסה בוגדת, העבירה אישה את חלקה במחצית הנכס המשותף לבעלה במטרה לשוב לשלום בית • עם הגירושים, האישה טענה כי ההעברה בוצעה תחת לחץ וכפייה, ובית המשפט נדרש להכריע למי שייכת הדירה וכיצד תחולק התמורה לאחר מכירתה

החוק המרחיב את סמכותם של בתי דין רבניים לדון בבוררות בהסכמה בעניינים אזרחיים אושר השבוע בכנסת • מה הרציונל והאינטרסים מאחורי המהלך, באילו תחומים תורגש השפעה, ואילו אוכלוסיות עלולות להיפגע? • גלובס עושה סדר

הכנסת אישרה לפנות בוקר בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), לפיה צדדים לסכסוך יוכלו בהסכמה להסמיך בתי דין רבניים ובתי דין שרעיים לדון כבוררים במחלוקת ביניהם, בהתאם לדין הדתי • מי עלול להיפגע, ומהם הנושאים שהוחרגו?

הצעת החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים צפויה לעלות להצבעה הלילה במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית • בהמשך לכך, הועברה פנייה לראש הממשלה ולראשי סיעות נוספים ע"י שורה ארוכה של ארגוני נשים וחברה אזרחית, בדרישה לעצור את החוק ובבקשה שיתנגדו לו

פסק דין שניתן בחודש שעבר ממחיש את הסיכון במהלך נפוץ לחיסכון במס רכישה: דירה שנרשמה על שם בת הובילה לסכסוך גירושים ולמאבק משפטי ממושך על הבעלות

בני זוג פנו לבית הדין הרבני לצורך גירושין, השלימו את הליך הגט, ושבו לביתם המשותף עוד באותו היום, מבלי ליידע את סביבתם, לרבות ילדיהם ומכריהם, על כך שהתגרשו • כאשר נפרדו בשנית, התעוררה השאלה בדבר תוקפו של הסכם הגירושין אשר לא יושם בפועל

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו • השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי • מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט • 3 פסקי דין בשבוע

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו • אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו • ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה • הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

שני פסקי דין שניתנו לאחרונה במחוזי תל אביב ובמחוזי חיפה מחדדים את גבולות שיתוף הרכוש בין בני זוג • מתי מסר כתוב ייחשב להתחייבות מחייבת, מתי בן זוג יוכר כ"חלש" לצורך חלוקה לא שוויונית – ומה המשקל שניתן לסיוע כלכלי של הורים

ביהמ"ש לענייני משפחה קבע חלוקה לא שוויונית של נכסי מקרקעין שנרכשו במהלך הנישואים לזוג עם שני ילדים משותפים, לאחר שהוכח כי עיקר המימון הגיע מכספים של האישה, בהם פיצויים שניתנו לה כאלמנת פעולות איבה • בין היתר נקבע כי רישום הערת אזהרה אינו יוצר זכות קניינית

ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי בית מגורים שנרשם פורמלית על שם אישה בתקופת נישואיה, שייך למעשה לאמה שמימנה את רכישתו ושיפוצו במלואם - ולכן לבעלה לשעבר של הבת אין כל זכות בנכס • האם הסבירה כי רשמה את בתה כבעלת הנכס כדי לשלם מס רכישה מופחת; ביהמ"ש עמד על הבעייתיות שבכך, אך קבע כי הדבר לא משליך על התוצאה

אישה שלה בן יחיד, אשר בעלה סירב להביא עמה ילדים נוספים, עתרה לחייב את הבעל לתת לה גט ואף לשלם לה את דמי הכתובה להם התחייב בעת הנישואים • מה קבע בית הדין הרבני, וכיצד נימק זאת?

המגמה הכללית בפסיקה היא איזון על בסיס ברוטו של הנכסים בין בני זוג, אך יש דרכים נוספות שיכולות להועיל לשני הצדדים

אם גרושה ביקשה לבחון את מסוכנותו המינית של האב ולהגביל את זמני השהות שלו עם בתם בת הארבע, בעקבות תיעוד של האב ישן עם הילדה כשהיא עירומה • מה קבע בית המשפט?