החברה הערבית

הנתונים מראים כי הירידה במספר המאומתים בחברה הכללית ובחברה הערבית בישראל החלה לפני ההכרזה על הסגר, מה שמוכיח שהוא היה מיותר לחלוטין • הגיע העת שנפנים שאין הצדקה להתערבות ממשלתית גורפת כזאת שרק מחמירה את השלכות המגפה

פרויקט הרשת אקט, למען הגדלת הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתקשורת הישראלית, החל בקמפיין מחאה נגד תוכנית הטלוויזיה של קשת 12 בשל אי ייצוג של רופאים מהחברה הערבית • לטענתם, כחמישית מאנשי הרפואה בארץ הם ערבים, אך התוכנית עדיין לא עקבה אחר אף איש רפואה ערבי

כדי שהירידה בתחלואה תחזיק מעמד עלינו לעמוד בתוקף על דחיית כל החתונות ההמוניות בחברה בכלל ובחברה הערבית בפרט

תוך קצת יותר מחודש הצליחו מרבית הרשויות האדומות בחברה הערבית להוריד בחדות את שיעורי התחלואה - מתחת לשיעור הארצי • מה עשו האימאמים שהרבנים לא השכילו לעשות, איך עבדה ההסברה ולמה דווקא שם שיתפו פעולה היטב עם פיקוד העורף

השפעתו של המשבר המתמשך והמעבר ללמידה מרוחק עלולים לפגוע בסיכויי ההצלחה של התלמידים במערכת החינוך ובכניסתם לעולם האקדמיה

על-פי סדרת תרשימים שפרסם פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן, המגמה ניכרת גם במספר המאומתים וגם במספר החולים המאושפזים • מאז הכרזת הסגר החלה ירידה בקצב ההדבקה במגזר הכללי והערבי, בעוד אצל החרדים חלה התפרצות מחודשת - ככל הנראה בעקבות אירועי חגי תשרי

חוסר האמון השורר בין האוכלוסייה הערבית ומנהיגיה לבין הממשלה, ודאי לא יתרום לשיתוף פעולה שיועיל לתלמיד הערבי, שבתקופת הקורונה מצבו הוחמר

מצבם של הישובים הערביים לא ישתפר כלל, אם המדינה לא תגבש תוכנית כוללת לתיקון חוסר השוויון המרחבי והכלכלי של החברה הערבית

בחודשים האחרונים חשה האוכלוסייה הערבית חוסר ביטחון, לחץ, חרדה ודיכאון עקב משבר הקורונה • שיעור הערבים שהעריכו את מצבם הנפשי באופן שלילי עמד על כ-30% – כפול משיעור היהודים שהעריכו כך את מצבם הנפשי • מה גורם לחוסר הביטחון?

השיח הציבורי מתמקד באופי המגזרי של היישובים שנצבעו ראשונים באדום, ומתעלם מהמעמד הסוציו-אקונומי שלהם • ההתפרצות ביישובים החרדים וערבים קשורה לפני הכל לכך שלתושבים בהם יש פחות אופציות מתושבים ביישובים סוציו-אקונומיים חזקים

הסגר הלילי נועד להעביר מסר למפירי ההנחיות באשר הם על גבם של האזרחים החרדים החלשים יותר, בגישת: "למען ישמעו ויראו"

במלחמה בנגיף הקטלני, החברה הישראלית–יהודית, התקשורת והפרויקטור גמזו אינם מתאמצים להבין את התרבות הערבית ואופייה • הם עוצמים את עיניהם כדי לא לדון בפתרונות יחודיים, ומסתפקים בתיאורם כפיגוע לאומי או כמפיצי מחלות • הגיע הזמן לחשיבה מחודשת

אחרי שמילא שורה של תפקידים בכירים במשרד הבריאות והפך לאחד האנשים הבולטים בהסברת הקורונה למגזר הערבי, עבדאללה זועבי עובר לחברת התרופות גיליאד • בראיון ל"גלובס" הוא מסביר מדוע לבן מיעוטים נוח יותר בחברה בינלאומית

בישובים החרדיים זועמים על הפרויקטור גמזו ועל ההגבלות לקיום תפילות • בקרב הישובים הערביים לא הפיקה המדינה לקחים מהגל הראשון וגם כעת נרשם מחסור בבדיקות קורונה לצד היעדר אכיפה על קיום אירועים המוניים

במערכת הפוליטית והרפואית מדברים על סגר כללי בתקופת החגים, אבל לא כל המומחים משוכנעים שמדובר בהחלטה מוצלחת • איך תיראה ישראל אחרי סגר נוסף, היכן ראוי לשקול סגר לילי ולמה כדאי שלכל שכונה יהיו כללים משלה

גמזו ביקר בביתר עלית המוגדרת כעיר אדומה וביקש הרשויות ומהציבור בעיר לשתף פעולה עם ההנחיות החדשות • לדבריו אם באזורים שבהם יש כרגע התפרצות של קורונה לא ימלאו אחר ההוראות, המצב עלול להידרדר בקרוב לסגר מלא