חילוט הוספה למעקב

צו העיקול חל על 87% מהון המניות של חברת אורן השקעות שבשליטת מגנזי • הבקשה הינה חלק מתביעה בסך 15 מיליון שקל שהגישה קאנומד נגד מגנזי, בטענה להפרה צפויה של עסקה בין שתי החברות • שווי השוק של חברת קאנומד מוערך כיום ב-65 מיליון שקל

החלטת השופטת אסתר חיות לדחות את הבקשה לדיון נוסף בפרשת "קרטל הגיזום" אימצה את עמדת הפרקליטות וסתמה את הגולל על המאבק שניהלו סנגורים בניסיון להפחית את כוחם של גורמי האכיפה לחלט נכסים ורכוש

נשיאת העליון השאירה על כנו את פסק הדין מכוחו יוכלו מעתה המשטרה והפרקליטות לתפוס ולחלט מחשודים ומנאשמים בעבירות הלבנת הון את סכומי העבירה "ברוטו" - מבלי לנכות הוצאות "לגיטימיות" שהיו להם, כגון הוצאות מס

רועי חיון, שהורשע בהלבנת הון ובעבירות מס, גרר לביהמ"ש את רשות המסים שרצתה למסות את רכושו שחולט - וניצח • לפי החלטה תקדימית של שופט המחוזי הרי קירש, לצרכי הכרה בהוצאה, חילוט כספים של עבריין - "מאיין" את ההתעשרות

דוח המבקר מעלה שורה ארוכה של ליקויים בנוגע לשימוש רשויות האכיפה בכלי החילוטים • המבקר מתריע על ניהול לא יעיל של המשטרה בכספים שנתפסו, ועל צווארי בקבוק בפרקליטות ובבתי המשפט שעלולים להביא לאובדן אמון במערכת אכיפת החוק

עו"ד איתן מעוז, המתמחה בעבירות צווארון לבן, קורא להתחשב בכך ששיעור התפיסה הזמנית של רכוש חשודים גדול מהחילוט הסופי, ולהשיב חלק מהכספים • "בקרן שוכבים מיליארדי שקלים שאינם שותפים במעגל הכלכלי. משבר הקורונה מחייב להעדיף הזרמה שלהם לפעילות הכלכלית"

מורשעי פרשת "קרטל הגיזום" הגישו בקשה לדיון נוסף בפסק הדין שקבע כי קיימים מקרים בהם ניתן לחלט ממורשע את כל ההכנסות שצמחו לו מביצוע העבירה, גם אלה הלגיטימיות • לשכת עוה"ד מבקשת להצטרף להליך, ומזהירה מפגיעה בזכויות נאשמים וחשודים בעבירות הלבנת הון

בין יתר הנכסים שמבקשת המדינה לחלט ככל שהאלוביצ'ים יורשעו: 10 מיליון שקל מפוליסות הביטוח שלהם, 5 מיליון שקל מתיק ניירות הערך ו-7 דירות מגורים בת"א • במקרה של הרשעה בעבירת מתן השוחד, תבקש המדינה לחלט לבני הזוג רכוש נוסף בשווי מאות מיליוני שקלים

ראש תחום אכיפה כלכלית בפרקליטות המדינה, עו"ד שרון פרידמן, מתייחס בראיון בלעדי ל"גלובס" לפסקי הדין שמתחו ביקורת על האופן שבו מפעילות רשויות האכיפה בחוסר מידתיות את כלי החילוטים

סנגורים מזהירים: "החילוט יהפוך לנשק קטלני בלי פרופורציה" • מנגד, בראיון בלעדי ל"גלובס" טוען ראש תחום אכיפה כלכלית בפרקליטות, עו"ד שרון פרידמן, כי מדובר בהמשך מגמה קיימת, וכי העליון מעולם לא שם "ברקס" לשימוש בכלי החילוטים

במסגרת הפרשה הורשעו 9 חברות ו-15 ממנהליהן בעבירות הקשורות בתיאום מכרזי גיזום שפורסמו ע"י חברת החשמל ורשויות מקומיות שונות • 12 מהמורשעים ערערו, אך ביהמ"ש העליון הותיר את ההרשעות ואת העונשים על כנם

שתי ערכאות, הן בימ"ש השלום והן המחוזי, פסלו תפיסת כספים של חשוד במשך למעלה משנה ומתחו ביקורת על גורמי החקירה • אולם מייל פנימי בפרקליטות מחוז צפון שהגיע ל"גלובס" מגלה דווקא שביעות-רצון • הסיבה: ביהמ"ש הרחיב את היכולת לתפוס רכוש של חשודים בעבירות שוחד

מהי תכלית החילוט, כיצד בית המשפט מתייחס לחילוטים, והאם ראויה ביקורת על פעולת הרשויות בנושא החילוט? יהודה שפר, יועץ בינלאומי במאבק בהלבנת הון, מתייחס למדיניות החילוט של רשויות האכיפה

אלוביץ, בעל השליטה בבזק לשעבר ואחיו יוסי תובעים מהמדינה 20 מיליון שקל על חילוט תיק ניירות ערך שהחזיקו במשותף • נגד אלוביץ תלוי ועומד כתב אישום על מתן שוחד בתיק 4000, אחיו יוסי שגם כספו חולט אינו חשוד או נאשם בפרשה

ל"מהפכת החילוטים" מטרות ראויות, כמו סגירת צינור הכספים לעבריינות כלכלית ולארגוני פשיעה • אולם נדמה שרשויות האכיפה איבדו קצת את הדרך לאחרונה • פרשנות

תופעת החילוטים המוגזמים שמבצעת המדינה ואשר נחשפה ב"גלובס", ממשיכה לטלטל את מערכת החוק • לאחר שורת פסיקות של בית המשפט, שהגבילה את האצבע הקלה על ההדק של הרשויות, מגיע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ומקים לתחייה דו"ח גנוז על הנושא של קודמו בתפקיד