מומחים כותבים

שוק ההון הגלובלי צופה משבר כלכלי בישראל ואף הורדת דירוג למדינה, אולם נתוני המאקרו של המשק מציגים תמונה אופטימית בהרבה, שתאפשר יציאה מהירה יחסית מהמצב • כיצד ימומנו עלויות המלחמה, מה תפקיד הגופים המוסדיים בנטל הסיכון, ומה המשמעויות למשקיעים

יו"ר מיטב ניירות ערך בטור מיוחד: 7 שאלות שכל משקיע פרטי צריך לבחון עם עצמו בבואו להרכיב תיק השקעות שישרת אותו בתקופה המאתגרת בה אנו מצויים • כיצד נוהגים בהיבטים אלה הגופים המוסדיים בישראל • וגם התשובות שאני מציע בסוגיות הנדונות • כתבה שנייה בסדרה

צבי סטפק בטור מורחב על שוק ההון בצל הלחימה: כיצד התנהגו עד כה מפרוץ המלחמה אפיקי המניות, שוק המט"ח, איגרות החוב של ממשלת ישראל וגם מה הסיכון שמסתתר באג"ח הקונצרניות • וגם: מה צפויה להיות ההשפעה המתמשכת על כל אחד מהתחומים, איך ייראה שוק ההון לאחריה ואילו ענפי פעילות ירוויחו בכל מקרה • כתבה ראשונה בסדרה

דוד ברודט, מנכ"ל האוצר לשעבר, בניתוח מיוחד עבור גלובס ממפה את ההוצאות השונות שנגרמו מהמלחמה ואת אלו שעוד צפויות, ומתווה את המהלכים הנחוצים כדי לנווט את הכלכלה דרך הסערה הזאת • מה הוא חושב על ההחלטה להגדיל את הפיצויים עד 40 ק"מ, למה אינו סומך על שר האוצר ומה לדעתו צריך לעשות בנק ישראל

צבי סטפק בטור מורחב על כלכלה בצל לחימה: חוסר הוודאות וריבוי התרחישים האפשריים מקשים לנתח את מצב המשק, ובכל זאת מהי הדיאגנוזה הנכונה למצבה הכלכלי של ישראל בעת הזו? • וגם: כמה עולה מלחמה שנמשכת חודשיים?

בניגוד לאירועים קודמים, המערכה הנוכחית צפויה להימשך זמן ארוך, להציב בפני המשק אתגרים גדולים ושאלות אסטרטגיות כלכליות חדשות • מיפיתי את עשר הסוגיות שלטעמי ישפיעו בצורה הניכרת ביותר על ביצועי המשק ושוק ההון בעתיד הנראה לעין

צבי סטפק בטור מורחב על כלכלה בצל לחימה: בניגוד לעבר, ההצעה שלו היא לא לפעול נגד המגמה, אלא לדבוק במדיניות שבה נקט המשקיע בשנים האחרונות • המלחמה כבר השפיעה על יחסי הכוחות דולר־שקל, אך טרם השפיעה על האינפלציה או על הריבית, מה שהופך את הדילמה של בנק ישראל למורכבת במיוחד

סגירת הבורסה בתחילת המלחמה הייתה מייצרת נזק תודעתי אדיר ופגיעה בנכונות משקיעים זרים להשקיע בעתיד בישראל • פתיחתה אפשרה להנזיל השקעות ולרכוש הגנות דולריות או קרנות כספיות, וכל תגובת השקעה אחרת

בראשית שנות ה־80' של המאה הקודמת, הבנקים המקומיים ייצרו נוסחה "סודית" שהציעה מניות עם תשואה גבוהה מאוד ואפס סיכון לכאורה • הפרשה שהרעידה את שוק ההון והמשק נגמרה רע מאוד, בעיקר עבור המשקיעים והעסקים מה המדינה עשתה כדי שמקרה כזה לא יחזור

באפריל 1973 נוסדה בורסת האופציות הגדולה בעולם, ה-Cboe, וחודשיים אחר כך פורסם מודל בלק-שולס, ששוכלל בידי רוברט מרטון והפך למכשיר דומיננטי לניהול סיכונים • לשני האירועים השפעה מכרעת על החדשנות הפיננסית של שוקי האופציות ועל תרומתם לעולם הפיננסי

את המשבר הפיננסי של 2008 אפשר היה למנוע, הוא לא היה גזירת גורל • אבל גם כשנראה היה שהשמיים נפלו, עבור משקיעים מסוימים נפתחו הזדמנויות חדשות רבות • ההפסדים שנוצרו היו עמוקים, אבל הרווחים שהגיעו מאז היו אדירים, בעיקר בחסות הריבית האפסית • האם הלקחים מהמשבר נלמדו – בקרב המשקיעים, מנהלי ההשקעות ומוסדות הפיננסים והרגולציה? • 15 שנה למשבר 2008, פרויקט מיוחד 

מחשוב קוונטי שובר שיאים ביכולות החישוב והעיבוד, מעצב מחדש את שוק הטכנולוגיה וזוכה לתנופה בהיקפי ההשקעה מצד מדינות, תאגידים ומשקיעים פרטיים • לפי תחזיות התחום צפוי להכניס עשרות מילארדי דולרים בשנים הקרובות • וכשזה המצב, פוטנציאל ההשקעה בהתהוות

כיצד חולשתה הנוכחית של סין תשפיע על הכלכלה העולמית ועל שוקי ההון בעולם? • מהם הפערים הנוכחיים בין הכלכלה הסינית ובין הכלכלה ההודית? • ומדוע, למרות הפערים, להודו בכל זאת יש סיכוי להשאיר את סין מאחור? • כתבה אחרונה בסדרה

לרכוש מניות בסין במכפיל נמוך של 11 או מניות ביפן במכפיל כמעט כפול? • ביפן הכלכלה מגלה לאחרונה סימני התאוששות ממשבר בן 30 שנה, בשעה שסין מראה ניצני משבר דומה באופיו, שיסיג אותה לאחור אחרי כמה עשורים של נסיקה

מאות אלפי ישראלים אינם מכירים את היתרונות שבקרנות הנאמנות האקטיביות, ואין להם מושג כיצד לבחור קרנות מתאימות • שכלול ערוצי ההפצה, לצד רפורמה מקיפה בחוק הייעוץ והנגשת המידע הרלוונטי לציבור הרחב, חשובים לחידוש הצמיחה בתעשייה

שוק המניות בישראל מפגר ביחס לשוקי המניות המרכזיים בעולם • על הרקע הזה התרחש תוך כשנה וחצי מהפך בתעשיית קרנות הנאמנות המקומית, כשהיקף נכסיה רושם שיאים • אולם מרכיבי הפאזל בתמונת התעשייה השתנו מהותית • מה הוביל לכך ואיך כדאי למשקיעים לנהוג?