תקציב המדינה

הצעד היצירתי לסבסד משכנתאות של מי שנכוו מהריבית • הפצ"ר אולי ראוי, אופן המינוי - לא • והמס שמכה ויכה בנו • זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שר האוצר ושר העלייה והקליטה הציגו רפורמת מס דרמטית לעולים חדשים ולתושבים חוזרים, שתעניק להם פטור ממס על הכנסותיהם בישראל בשנים 2026-2027, עם עלייה מדורגת בשיעור המס עד 2030 • המהלך נועד לעודד עלייה ולהקל על השתלבות העולים במשק

דוח חריף שמפרסם היום מבקר המדינה מגלה את התמונה המורכבת של ההיערכות הכלכלית למלחמה ושל ניהול תקציבי המלחמה • לפי הדוח, כשפרצה מלחמת "חרבות ברזל" התברר כי לאוצר אין מנגנון תקציבי מוכן להעברת כספים מיידית לצורכי חירום, וכי למרות שעל הנייר היו לכאורה 30 מיליארד שקל בתקנות רזרבה - הרזרבה האפקטיבית בתקציב הייתה אפס

בכנס "בנקאות המחר" שעורך אגף הפיקוח על הבנקים, הביע פרופ' אמיר ירון עידוד מנתוני מדד המחירים בחודש ספטמבר: "הפתיע את השוק כלפי מטה" • הנגיד אף שיבח את הכלכלה הישראלית וקרא להקדים את המאמצים "לגיבוש תקציב אחראי, אמין ותומך צמיחה שיבטיח את המשך חוסנו של המשק"

השר בצלאל סמוטריץ' הציג את עקרונות תקציב 2026; הציב יעד גירעון מתון יחסית של 3.2% לשנת 2026 • הכלכלן הראשי הפחית את תחזית הצמיחה ל-2025, אך הביע אופטימיות לגבי השנה הבאה • בנק ישראל מתנגד לכוונה של השר למסות את הבנקים: "מיסוי סקטוריאלי מייצר עיוותים בין השחקנים השונים במשק, ולא בכדי הוא אינו מקובל בעולם"

הכנסת מעבירה כספים מיד ליד, והרוחות מתלהטות - אבל למה זה בכלל קורה? • העיניים נשואות לתקציב המדינה, אבל בסוף השנה הוא בדרך־כלל נראה שונה מאוד • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

בכנס ההשקעות של גלובס התייחס עמית גל, הממונה על רשות שוק הון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, לשלל המאבקים של הרשות בימים אלו • החל מהטיפול בפרשת סלייס ("מקצים משאבים גדולים כדי לטפל בציבור הנפגעים"), דרך הרפורמות בתשלום סוכני הביטוח ("קורא לאיגוד להקיא את הגורמים השליליים") ועד חיסכון משקי הבית ("הרבה כסף שוכב בפיקדונות ובחשבונות העו"ש")

כהונת הכנסת תושלם ב־27 באוקטובר 2026, אבל מאז 1988 אף כנסת לא מילאה את ימיה • בעוד שהעיניים של כולם נשואות לתקציב, לרוב הכנסות פוזרו מסיבות אחרות • המשרוקית מסבירה

הרפורמה הייתה אמורה להביא לכך שהלקוחות, ולא חברות הביטוח, הם שישלמו את העמלות ישירות לסוכנים, כדי למנוע ניגוד עניינים • שר האוצר הגדיר אותה השנה כ"קרב" שהוא מתכוון לנהל, אך התוכנית נעלמה מקווי המתאר לתקציב, לאחר לחצים פוליטיים כבדים מצד הסוכנים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הציג היום לראש הממשלה בנימין נתניהו, את תקציב המדינה לשנה הבאה וזאת על רקע היציאה מהמלחמה הממושכת והפסקת האש • מדובר בתקציב של שנת בחירות ולכן השיח על "הטבות מס" צפוי להיות בו דומיננטי

ההשקעה הציבורית בישראל נמוכה בכ־50% מהממוצע הבינלאומי, בזמן שמשאביה נשחקים בהוצאות קצרות טווח כמו מענקים וסובסידיות • האם יעלה על הדעת שמדינה תתנהל בפחות אחריות מתאגיד? כדי לתקן את העיוות, נדרש חוק יסוד חדש: "אחריות בין-דורית וחלוקת תקציב המדינה" • דעה

התקציב החדש מגדיל את מסגרת ההוצאה הממשלתית בכ-31 מיליארד שקל ומעמיק את הגירעון ל-5.2%, זאת כדי להתמודד עם הוצאות המלחמה המתמשכת • ייתכן שזו לא תהיה פריצת התקציב האחרונה לשנה זו • ההצבעה הוקדמה כך שתתקיים לפני פגישת נתניהו וטראמפ, על-מנת למנוע התנגדויות בקואליציה בתרחיש שבו נשיא ארה"ב יכפה על רה"מ את סיום המלחמה

כעת, יועבר התקציב המתוקן לאישור סופי, בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת • ייתכן שזו לא תהיה פריצת התקציב האחרונה ל-2025, שכן עלות המבצע לכיבוש העיר עזה לא נכללת בה

מנכ”ל משרד האוצר אילן רום מתח ביקורת חריפה על ניהול תקציב הביטחון וטען כי התקציב הכפיל את עצמו מאז פרוץ המלחמה מבלי שננקטו צעדי התייעלות • רום התריע כי ניהול ימי המילואים מתבצע "ללא בקרה וללא אחריות" ומשליך על המשק כולו • במקביל, תקציב 2025 צפוי להתרחב ב־31 מיליארד שקל ולהעמיק את הגירעון ל־5.2% • עלות המבצע הנוכחי לכיבוש העיר עזה עדיין לא נכללה – ועלולה להביא לפריצת מסגרת נוספת

הגירעון התקציבי של ישראל המשיך לרדת בחודש אוגוסט 2025, זה החודש השני ברציפות • השיפור בגירעון מונע בעיקר מצד הכנסות המדינה, ולא בהוצאותיה, כאשר זרם המזומנים לקופת המדינה רושם עדיין צמיחה עקבית