פרופ' ברק מדינה: הסמכויות של ממשלת המעבר מוגבלות

פרופ' מדינה מסביר את מגבלות ממשלת הביניים: "ממשלה כזאת, שאינה נהנית מאמון הכנסת, מחויבת להימנע מהפעלת סמכויות בעניינים בעלי חשיבות ציבורית רבה, שאין כורח ודחיפות מיוחדת לפעול בהם בתקופת המעבר"

בנימין נתניהו / צילום: רויטרס
בנימין נתניהו / צילום: רויטרס

עם פיזור הכנסת וההליכה לבחירות מוקפאות שורה של רפורמות בתחומים שונים - מהרפורמה במערכת הבריאות שעמלה עליה ועדת גרמן לבחינת הרפואה הציבורית, דרך הרפורמה של שרת המשפטים המפוטרת ציפי לבני בלשכת עורכי הדין ועד תוכנית הדגל של יאיר לפיד, מע"מ 0%, שעומדת להתאפס ולהיעלם - לפחות עד האביב.

ובכל זאת, גם בתקופת הביניים שהחלה אתמול (ג') תצטרך ממשלת ישראל להמשיך למשול. אך מהן הסמכויות של ממשלת מעבר בתקופת ביניים כזאת?

לדברי פרופ' ברק מדינה מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, החוק בישראל אינו מגביל במפורש את סמכויותיה של "ממשלת מעבר", וראש הממשלה אף רשאי למנות שרים שימלאו את מקומם של שרים שהפסיקו למלא את תפקידם (דוגמת לבני ולפיד, במקרה הנוכחי) - "אולם בפסיקת בית המשפט העליון לאורך השנים הוצר במידה רבה מרחב פעולתה של ממשלה הפועלת בתקופת ביניים שבין פיזור הכנסת לבחירות", אומר מדינה.

לדבריו, "לפי ההלכה, ממשלה כזאת, שאינה נהנית מאמון הכנסת, מחויבת להימנע מהפעלת סמכויות בעניינים בעלי חשיבות ציבורית רבה, שאין כורח ודחיפות מיוחדת לפעול בהם בתקופת המעבר".

משא-ומתן מדיני כן, מינוי רמטכ"ל לא

בשנים האחרונות דן בית המשפט העליון כמה פעמים בסמכותה של ממשלת מעבר. לדברי פרופ' מדינה, אחד המקרים הבולטים היה ב-2009, אז אשררו שופטי בג"ץ את החלטת נשיאת בית המשפט העליון דאז, דורית ביניש, והיועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, שלא ראוי למנות שופטים בתקופת ממשלת מעבר. מי שהתנגד לכך היה שר המשפטים בממשלת נתניהו הקודמת, דניאל פרידמן.

לעומת זאת, כאשר נדונה השאלה הגורלית הרבה יותר למדינה, האם מותר לממשלה לנהל משא-ומתן מדיני בתקופה של ממשלת מעבר - קבע מזוז כי ניתן לעשות זאת.

בעתירה שהוגשה בנושא לבג"ץ קבעו שופטי העליון כי אכן מותר לנהל משא-ומתן מדיני, אך אסור לחתום על הסכם מדיני. "בהיקש לפסיקה הזאת, ניתן לומר שאסור לממשלה להכריע החלטות שיש להן השלכה רחבה. לכן, למשל, אסור להן לעסוק במינויים ולמנות רמטכ"ל ומפכ"ל בתקופת מעבר".

לדברי פרופ' מדינה, רוב הרפורמות, דוגמת אלה בלשכת עורכי הדין ובמערכת הבריאות, דורשות חקיקה, ולכן שאלת הסמכות אינה רלוונטית, שכן בלאו הכי הכנסת מתפזרת.

"השאלות הקשות הן מה קורה לגופי מינהל כמו מינהל מקרקעי ישראל, שעליהם לקבל החלטות חשובות כמו למשל שינוי מתכונת מכרזי המינהל וקביעת מחיר מטרה. גופים כאלה יכולים על-פי רוב לקבל החלטות, והשאלה העיקרית היא עד כמה יש מעורבות פוליטית בגופים הללו. ככל שלגוף אופי פוליטי יותר, הוא אינו רשאי לקבל החלטות. כאשר מדובר בגופים מקצועיים דוגמת ועדות תכנון, הן יכולות להמשיך לפעול ככל הנראה".

עם זאת, לגורמים פוליטיים, שרים וחברי כנסת, אסור להשתתף בהכרעות מסוג זה, ולפיכך גופים שבהם מכהנים גורמים כאלה משותקים למעשה עד לאחר כינון ממשלה חדשה.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988