אושר: מסעדת "אחד העם 1" של מיכל אנסקי תימכר ב-690 א' ש'

ביהמ"ש אישר את הצעת מפרק הקבוצה למכור את המסעדה למנחם יוזנט: "המפרק הזמני של קרן קלע פעל כנדרש להשיא את התמורה של מכירת המסעדה"

מיכל אנסקי / צילום: יוסי כהן
מיכל אנסקי / צילום: יוסי כהן

השופט איתן אורנשטיין ממחלקת הפירוקים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר היום (ד') עסקה למכירת מסעדת "אחד העם 1", המזוהה עם הקולינרית מיכל אנסקי.

לפי העסקה, שאת אישורה ביקש מפרק קרן קלע, עו"ד ארז חבר ממשרד עמית-פולק-מטלון, המסעדה תימכר למנחם יוזנט בתמורה ל-690 אלף שקל בתוספת מע"מ. המכר כולל את המוניטין, את הפעילות וכן את ציוד.

מסעדת "אחד העם 1" היא חלק ממכלול של עסקים שערכו קרן קלע והחברה-האם רוביקון עם אנסקי. בין היתר פורסמו השקעת הקבוצה במסעדות נוספות של אנסקי ובמיזם "שוק צפון" ברמת-החי"ל. בנוסף, אנסקי השקיעה בפרויקטים שונים של קרן קלע וחברת רוביקון, ובהקשר זה עלו טענות על כך שהיא קיבלה בטוחות באופן מפלה לכאורה, יותר משיעור החוב כלפיה.

ההצעה שאושרה היום נמוכה מהמחיר שהושג במכרז למכירת עסקי המסעדה. בתחילה הציע יוזנט 484 אלף שקל, וההצעה המתחרה של יהודה שירן עמדה על 980 אלף שקל. ואולם, שירן חזר בו מהצעתו בהמשך, ואף איבד את הערבות הבנקאית בסך 110 אלף שקל שהפקיד להבטחת עמידתו בסכום ההצעה. לאחר שהצעתו של שירן ירדה מן הפרק, התקיים משא-ומתן משלים עם יוזנט, ובו סוכם על מכירת המסעדה בסכום של 690 אלף שקל בתוספת מע"מ.

השופט אורנשטיין ציין היום כי "המפרק הזמני פעל כנדרש להשיא את התמורה של מכירת המסעדה", וקבע כי לאור הפעלת סמכותו הסבירה של המפרק, הוא בחר שלא להתערב בשיקול-דעתו.

300 מיליון שקל חובות

קריסתה של קבוצת רוביקון-קלע החלה בחקירתו של הבעלים, אמיר ברמלי, במארס האחרון על-ידי רשות ניירות ערך. החשד העיקרי שעולה לכאורה מהחקירה, כמו גם מדוחות שמסר מפרק הקבוצה, עו"ד ארז חבר, לבית המשפט, הוא שבניגוד להבטחות שמסר ברמלי למשקיעי קרן קלע, חלקים מכספיהם לא שימשו למטרות שלשמם גויסו.

קרן קלע נהגה לגייס אג"ח מחוץ לבורסה, תוך הבטחת תשואה דו-ספרתית למשקיעים, ותוך הגבלת כל סדרת אג"ח לעד 35 משקיעים, וזאת כדי לחמוק מהחובה החוקית לפרסום תשקיף.

מעבר לחשד שהפרדת סדרות האג"ח השונות הייתה מעושה, ומטרתה העיקרית הייתה להימנע מפרסום תשקיף - מדוח המפרק עולה כי חלק ניכר מהכספים נותבו לחברה-האם רוביקון, אף שגויסו על-ידי קרן קלע, ומשם מיליונים רבים נותבו לכאורה למטרות פרטיות של ברמלי. זאת, בעוד ברמלי המשיך לגייס עוד ועוד כספים, ששימשו בחלקם לתשלום התשואה המובטחת למשקיעי הקרן הקיימים.

כך היה גם כשנקלעה הקבוצה לקשיי תזרים בעקבות החקירה בחודשים האחרונים. החקירה הביאה לגל של דרישות להחזרת כספים מצד נושים משקיעים - והחברה בתגובה רק הגבירה את מאמצי השיווק שלה מתוך מאמץ לגייס כספים חדשים, ובהם לשלם את החובות הישנים.

בין היתר העלתה החברה קמפיין פרסום אגרסיבי, שכלל פרסומת בכיכובו של השחקן מוני מושונוב - פרסומת שהורדה בהמשך ממסכי הטלוויזיה לפי החלטת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, לאחר שרשות ניירות ערך פרסמה הודעת אזהרה חריגה על הסכנה שבהשקעה בקרן קלע. 

ניהול בעייתי 

באוקטובר השנה הוגשה הבקשה לפירוק על-ידי אחד מהנושים, לאחר שזה דרש לקבל מיידית את כספי השקעתו בסך 300 אלף שקל, אך הקרן התמהמהה בהחזרת הסכום. ברמלי ניסה להגיע לסיכום לפיו הנושה ימשוך את הבקשה בתמורה להחזר מיידי של החוב כלפיו, אך השופטת איריס לושי-עבודי מבית המשפט המחוזי בתל-אביב החליטה שלא לאשר את ההסדר.

בהמשך מונה עו"ד חבר למפרק זמני לקרן ולחברה-האם רוביקון, ומסר לבית המשפט פרטים על ניהול כספים בעייתי, לרבות הלוואות בסך 13 מיליון שקל לחברות פרטיות של ברמלי (ובהן עסקי המסעדות) ועוד כ-16 מיליון שקל שהועברו לברמלי, אשתו ואמו בדרכים שונות. בכלל זה, שילמה חברת רוביקון סכום של 1.7 מיליון שקל כערובה לשחרורו של ברמלי ממעצר.

ברמלי ממשיך להאמין ביושרתו ובחפותו גם היום, כמו גם בטענתו שבידי הקבוצה מספיק נכסים לשרת את חובותיה. במכתב ששלח לאחרונה למשקיעי הקרן, שב וטען כי ביכולתה של הקרן לפרוע את כל חובותיה.

"הפעילות העסקית והנכסים כפי שהיו ביום תחילת הפירוק הזמני מספיקים כדי לשלם לכולם את ההתחייבויות כמו שהיה עד כה", הבהיר. "לא מדובר בסוג נכסים שאפשר למכור כמו בחנות מכולת או במודעה שנראית כ'מודעת אבל' בעיתון, וכפי שקורה בחברות רבות, חוסנו של עסק זה הוא בין השאר - המשכו כעסק חי", טען.

ברמלי התחייב באותו מכתב שבקרוב יציע הצעת הסדר לבית המשפט הכוללת הזרמת כספים משמעותית מגורם שלישי, אך הצעה - בינתיים לפחות - אין.

צרו איתנו קשר *5988