עליות בסיום המסחר בבורסה; מזור רובוטיקה עלתה בכ-6%

עליות באירופה ופתיחה חיובית בוול סטריט לאחר עליות אמש ■ טבע קיבלה אישור FDA לתרופה לסובלים מדיסקינזיה מאוחרת ■ הכנסות אביליטי צנחו ב-96%

הבורסה בתל אביב / צילום: תמר מצפי
הבורסה בתל אביב / צילום: תמר מצפי

הבורסה בת"א סגרה בעליות שערים קלות ביומו האחרון של שבוע המסחר המקומי (ה'), ברקע עליות בפתיחה בוול סטריט, באירופה, והמגמה המעורבת באסיה מוקדם יותר.

 

העליות בעולם הגיעו לאחר שבארה"ב פורסמו אתמול נתוני מאקרו חזקים: התמ"ג לרבעון השני עלה ב-3%, מעל צפי האנליסטים לצמיחה של 2.8%, ומעל נתוני הרבעון הקודם שעמדו על 2.6% צמיחה. דוח ה-ADP לתעסוקה במגזר הפרטי הראה תוספת של 237 משרות בשוק הפרטי, לעומת צפי של 185 משרות חדשות. הדוח מגיע יומיים לפני דוח התעסוקה החודשי שצפוי לתת תמונה רחבה יותר על שוק העבודה.

היום הוא היום האחרון לפרסום דוחות כספיים לרבעון השני בבורסה בת"א, ושלל חברות צפויות לדווח ברגע האחרון. היום דיווחה חברת אביליטי  על הכנסות של 35 אלף דולר, צניחה של 96%! החברה הפסידה 3.1 מיליון דולר ברבעון, כמו בתקופה המקבילה אשתקד.

אתמול דיווחה קבוצת דלק   וצים של החברה לישראל 

טבע  דיווחה אמש כי קיבלה את אישור ה-FDA לתרופה לסובלים מדיסקינזיה מאוחרת בקרב בגירים - AUSTEDO. 

מניות הבנקים נסחרות בסנטימנט שלילי: פועלים , לאומי , דיסקונט , מזרחי טפחות .

חברת מזור רובוטיקה   הישראלית וענקית המכשור הרפואי מדטרוניק, הודיעו אתמול (ד') על מעבר לשלב השני בהסכם השיווק המשותף ביניהן, כחצי שנה לפני המועד האחרון שבו היה על מדטרוניק לקבל החלטה בעניין. הקדמת מועד חתימת ההסכם פירושה שמכירות מערכות MazorX, מערכות רובוטיות לניתוחי עמוד שדרה, שסביבן נסוב ההסכם, התקדמו על פי המתוכנן ומעבר לכך בשלב הראשון של ההסכם, שמגיע כעת לסיומו.

איך בבנק ישראל שומרים על יעד האינפלציה כשאין אינפלציה? / ניתוח - עמירם ברקת

בהודעת ריבית בנק ישראל שלשום, שבה הבנק הותיר אותה ללא שינוי על 0.1% (למי שתוהה - הפעם האחרונה שהשתנתה הריבית היתה בפברואר 2015), הבנק חזר על הטענה שאין צורך לשנות את המדיניות הננקטת היום ושהוא ממשיך לדבוק בקביעת יעד אינפלציה כדרך לעגן את הציפיות במשק ולהתגבר על תופעת האינפלציה השלילית בדרך לחזרה לקצב עליית מחירים של אחוז אחד עד 3% לשנה.

אלא שיש בעיה אחת בסיסית עם התפיסה הזאת: קיימת חוסר סימטריה מבנית בשימוש במדיניות של יעד אינפלציה במצב של אינפלציה שחורגת מהיעד כלפי מעלה, לבין מצב שבו יעד האינפלציה חורג כלפי מטה, כלומר ישנה ירידה במדד המחירים לצרכן. במקרה של חריגה כלפי מעלה, חברות ומשקי בית יעריכו כי הבנק המרכזי יעלה את הריבית ויתאימו את פעולותיהם לצפייה זו. אבל מה קורה כאשר מחטיאים את היעד כלפי מטה, האינפלציה שלילית והריבית היא כבר אפסית?

לסוגיה הזו אין לבנק ישראל תשובה. למה הציבור יכול לצפות במצב כזה - להורדת ריבית? היא כבר כמעט אפסית. למדיניות של הרחבה מוניטרית? זה כבר קיים - והמחירים עדיין בסימן ירידה.

צרו איתנו קשר *5988